אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו

כאילו שההנחיות המחמירות של משרד הבריאות לא היו מלחיצות מספיק, המוני ישראלים קיבלו ביממות האחרונות ישר לסלולרי את ההודעה המבהילה הבאה: "היום בשעה 23:00 ועד השעה 5:00 בבוקר, מסוקים ירססו תרופות לחיטוי. יש לסגור חלונות ומרפסות, ואי-אפשר להיות ברחוב אחרי 23:00. דווח מיחידה צבאית". בימים הבאמת-טרופים האלה קל להאמין אפילו לסיפור כזה, והידיעה נעשתה ויראלית עד כדי כך שדובר צה"ל מיהר לפרסם הכחשה רשמית. אבל לשמועות שווא יש כושר הישרדות שגובר לא פעם על מאמצי המניעה והבלימה.

 זהירות, זה ויראלי

השמועה על מסוקי הריסוס המדומים היא דוגמה אופיינית לגל של ידיעות כוזבות שמציפות את הרשתות החברתיות על רקע משבר הקורונה. ייתכן מאוד שגם אתם נחשפתם לאחת מהן, ואולי אפילו תהיתם אם יש בה ממש. האם חשיפה לשמש מסייעת למנוע את המחלה? האם הממשלה הודיעה שהיא תקליט את שיחות הטלפון שלכם? האם לכל המפוטרים מגיע לקבל 70% משכרם כדמי אבטלה? זה רק קצה-קצהו של קרחון השמועות.

לשמועות רשת יש כמה מאפיינים בולטים: הן מתפשטות במהירות, עוברות שינויים ומוטציות, וקשה מאוד למצוא את מקורן. כל זה מזכיר מאוד את התפשטות המגפה עצמה. ואכן, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס הזהיר כבר לפני חודש כי "אנחנו נלחמים לא רק באפידמיה: אנחנו נלחמים ב'אינפו-דמיה' - מגפה של מידע כוזב". המונח הזה, "אינפודמיה", הפך במהרה למטבע לשון שגור בשיח העולמי על הקורונה.

הנטייה המסוכנת של מידע כוזב להתפשט כמו וירוס מופיעה במלוא תפארתה בפוסט שפושט בפייסבוק ממש ברגעים אלה, ובו עצה רפואית: בצל הוא "תרופת הפלא לקורונה". הטקסט מסביר ש"בצלים סופגים בקטריות, וזו הסיבה שהם כל-כך יעילים במניעת הצטננות ושפעת". בהמשך מובאים כמה סיפורים שתומכים לכאורה בטענה הזאת: אחד מהם מדבר על רופא שכבר ב-1919, בימי השפעת הספרדית, התוודע לסגולות הריפוי של הבצל. הוא מצא כביכול משפחה שהמגפה פסחה עליה בזכות בצל מקולף. סיפור אחר הוא על חולה בדלקת ריאות שבצל חתוך שהונח לידו בלילה שיפר את מצבו.

כמו אגדות העם בימי הביניים, הפוסט הזה צץ בגרסאות שונות, בשינויים ובתוספות. המקור שלו כלל לא בישראל וגרסאות קודמות שלו עסקו בכלל בקשר בין בצל לשפעת - שנגרמת בפועל מנגיף שונה מקורונה - והופרכו מזמן. בודקי העובדות של הארגון האמריקאי Snopes הצביעו על השגיאות בטקסט דומה עוד ב-2009. ב-2018 הסיפור חדר להודו, שם נאבקו בו בודקי העובדות של ארגון Vishvas. בראשית משבר הקורונה הוא התפרץ ברשתות באוסטרליה והופרך בידי הבודקים של סוכנות הידיעות המקומית AAP. כעת נמצא מישהו שייבא אותו לישראל.

"סיפור הבצל והשפעת הוא סיפור ישן שמקורו במכתב שרשרת שמסתובב כבר שנים ברשת, וכולו שטות מוחלטת" - מסבירים אנשי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע שמסייעת למשרוקית של "גלובס" בבדיקת טענות מן השדה המדעי. בכתבה מתגלגלת שבה הם מנתחים שמועות וואטסאפ מפוקפקות בעניין הקורונה, הם מונים בין השאר את השגיאות הבאות: בצל לא סופח חיידקים, ובוודאי שלא נגיפים כמו הקורונה החדש; אי-אפשר לראות את נגיף השפעת במיקרוסקופ האור שהיה קיים ב-1919; ונגיפים הגורמים למחלות בבני אדם לא מדביקים צמחים.

שלושה סוגים של שמועות רפואיות

ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, כבר יודע לתת סימנים בפרסומים המטעים האלה. סוג אחד, שאליו שייך פוסט הבצל, הוא טענות ישנות על שפעת שעברו "אדפטציה" לתנאים של משבר הקורונה, כמו מין ביולוגי שמתאים את עצמו לסביבה חדשה. סוג שני הוא עלילות קונספירציה שמובאות בשם מדליפים סינים, למשל רופאים, שנחשפו כביכול להתפרצות המגפה בסין. סוג שלישי הוא ציטוטים של רופאים מחו"ל שקיבלו חיים חדשים, וגדושים לפעמים בשגיאות וסילופים.

 ד"ר ארז גרטי / צילום: מכון דוידסון

לא תמיד השגיאות נעשות בזדון. הודעה אחת שרצה בוואטסאפ מציגה אוסף המלצות להתמודדות עם הקורונה שחיבר וירולוג בשם ג'יימס רוב. נכתב שם בין השאר שהנגיף יכול להדביק רק תאי ריאה, שכדאי להשתמש במסכות כירורגיות חד פעמיות, ועוד. ההודעה אותנטית, אבל לפי גרטי "לא מדויקת בלשון המעטה". בודקי העובדות של Snopes הצליחו, באופן חריג, להגיע למקור ההודעה - רוב עצמו. הוא כתב את ההודעה למשפחתו ולא התכוון שתופץ, ובינתיים התגלה מידע חדש. לדוגמה, נגיף הקורונה החדש יכול בהחלט להדביק תאים מסוגים אחרים. רוב גם הציע למצוץ סוכריות אבץ מתוך מחשבה שהדבר יסייע בדומה למחלות נגיפיות אחרות, אך אין לכך, כרגע, שום ביסוס במקרה של קורונה.

גם מחוץ להקשר הרפואי יש בהודעות ויראליות רבות גרעין של אמת, שמסביבו מעטה עבה של הבלים מזיקים. זו אחת הסיבות שאנשים נוטים להאמין להן. חיטוי ערים שלמות במסוקים אמנם לא הוכרז, אבל בעיר מודיעין אכן רוססו ביום ג' אזורים נרחבים בשכונת קייזר (אבני חן) שבה התגלו תשעה חולים. אתר העירייה הודיע לתושבים כי אגף ביטחון ושירותי חירום החלו לחטא מרחבים ציבוריים בסיוע כיבוי אש והמשטרה, וביקש מהם לא להימצא בחוץ בזמן הפעולה.

צעדים חריגים הולידו גרסאות מעוותות

גם צעדים חריגים אחרים שהממשלה מכריזה עליהם הצמיחו שמועות מעוותות. אחד מקוראי המשרוקית שלח לנו דיווח בפייסבוק על "שבב תת-עורי" שיושתל בחולי קורונה למטרות מעקב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן הודיע שישראל תפעיל טכנולוגיה מתקדמת כדי לעקוב אחרי התפשטות המגפה, והממשלה אישרה צעדי חירום שיאפשרו מעקב דיגיטלי, שעדיין לא ברור מה טיבו. אבל בשום מקום לא הוזכר שבב תת-עורי.

שמועה אחרת שנולדה כנראה מאותו גרעין-אמת דילגה במהירות הסלולר בין קבוצות וואטסאפ בארץ: "שימו לב, החל ממחר - כללים חדשים לתקשורת. כל רשומות שיחות הטלפון מוקלטות. כל ההודעות והשיחות בוואטסאפ מוקלטות" - וכן הלאה והלאה. אחת הנשים שנחשפו להודעה הזאת ולא היו משוכנעות שהיא מופרכת, היא מירה. "אני נמצאת בהרבה קבוצות וואטסאפ", היא סיפרה לנו. "אחת מהן מונה יותר מ-120 נשים. לך תדע". איך מתייחסות שאר חברות הקבוצה להודעות דומות? "אנחנו מעבירות ומסיימות בסימן שאלה. אבל לא נכנסות להיסטריה".

גרטי עצמו מספר שאפילו הוא מקבל הודעות דומות בקבוצות וואטסאפ משפחתיות. לדבריו, זה המקור הפורה ביותר למעקב אחרי שמועות ברשת. ההצפה הגיעה לממדים כאלה, שפעילי מכון דוידסון לא יכלו להשתלט על מבול השאלות שזרמו לקבוצת הפייסבוק שהמכון מנהל - "זה נכון?" הם גייסו מתנדבים חדשים, דוקטורנטים, שיסייעו לציבור מוכה הוואטסאפ להפריד בין פייק ובין ניוז.

השמועות עושות להן כנפיים

"גרטי מוצא עוד קרבה מרתקת בין ההתפשטות של שמועות ושל מגפות. מאחר ששפעת היא מחלה שמתפשטת בעיקר בחורף, ובכל חורף ממתפרצים זנים שונים שמצריכים פיתוח חיסונים שונים, אפידמיולוגים בחצי הכדור המערבי נוהגים לשאת עיניים לחצי כדור הדרומי, למשל אוסטרליה - שהחורף שלה מקביל לקיץ שלנו. כך הם מיטיבים להתכונן מראש להגעת הזנים החדשים. שיטה דומה מאפשרת לחזות "שמועות קורונה", שלעתים קרובות מגיעות לישראל מעבר לים, ממש כמו הנגיף עצמו".

דוגמה חמה מהתנור. בודקי עובדות במדינות אחרות התמודדו בשבועות האחרונים עם תיאוריה ויראלית חדשה, שלפיה מחלת COVID-19 כלל לא נגרמת מנגיף: היא תוצאה של קרינה סלולרית בטכנולוגיית הדור החמישי, 5G. ניחשנו שהשמועה תעשה במהרה עלייה, ואכן בימים האחרונים מועבר בקבוצות וואטסאפ בישראל סרטון שמציג כל מיני "ראיות" שהקורונה אינה אלא מזימה זדונית לפגוע בנו שרקמו כוחות חובקי עולם (נטפליקס הוא אחד מהם). גרסאות מתורגמות אחרות מצאנו גם בפייסבוק. לעלילה הזאת כמובן אין רגליים, אבל יש לה המון אצבעות של "נשאים" שלוחצים על כפתור השיתוף בטלפון ובמחשב.

שום ולימון הם לא התרופה הבאה

הנה עוד כמה שמועות-וואטסאפ משדה הרפואה שאנשי מכון דוידסון יירטו בשבועות האחרונים.

"מים עם לימון מרפאים קורונה". לא נכון: הוספת פרוסות לימון לתוך כוס מים חמים היא לא התרופה הבאה נגד נגיף הקורונה (וגם לא נגד סרטן). המחקרים מלמדים שתוספת ויטמינים לא מונעת כנראה מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה דוגמת הצטננות, אלא אם כן אתם ספורטאים אולימפיים. אכן, מחקרים מסוימים הראו שנטילת ויטמין c עשויה לקצר בשעות ספורות את משך ההצטננות (שהיא מחלה קלה בהרבה מקורונה). בניגוד לניסוחים הכאילו-מדעיים בהודעה המקורית, אין דבר כזה "ויטמין C ממקורות טבעיים". ההבדל היחיד בין החומצה האסקורבית (הידועה בשם ויטמין C) שבלימון ובין זו הנמצאת בטבליות המסחריות הוא הריכוז של החומר הפעיל, והמחיר.

"שום מרפא קורונה". גם זה לא נכון: אין בסיס לטענה כי אכילת שום (או שתייה שלו מבושל במים) מועילה כנגד נגיף הקורונה החדש. חוקרים מצאו שתוצרי הפירוק של התרכובת האורגנית אליצין, המצויה בשום, פעילים נגד סוגים מסוימים של חיידקים ופטריות הגדלים בתנאי מעבדה. אך למרות זאת, לא הוכח כי צריכה של שום לבדה יכולה להוות טיפול נגד נגיפים בכלל, ונגד נגיף הקורונה בפרט.

"האפליקציה של משרד הבריאות תספר לכם אם יש חולים ברחוב שלכם". בימים האחרונים מתרוצצת בוואטסאפ הודעה שמזמינה את הקוראות והקוראים לבדוק אם יש בסביבתם אנשים חולים, באמצעות קישור מפה אינטראקטיבית באינטרנט. המפה אמיתית: משרד הבריאות מציג בה מתי והיכן שהו אנשים שאובחנו כחולי קורונה, כדי לעזור לכם לדעת אם אתם אמורים להיות בבידוד. אבל המפה לא מתיימרת להציג מידע ממצה על חולי הקורונה בכל רחוב ורחוב, ובמשרד מקפידים לסייג: "מידע הכלול במפה הוא למטרות כלליות ולמתן מידע ראשוני בלבד, אינו בהכרח שלם, וייתכן יחולו בו אי דיוקים". בקיצור - אם אתם משתפים את המפה הזאת, אל תוסיפו הבטחות-שווא.

"קורונה גורמת למחלת פיברוזיס". לא נכון. "זו הודעה שביקשו מאיתנו לבדוק, והיא שקרית ומפחידה", מבהירים במכון דוידסון. "נגיף קורונה החדש אמנם דוגר במשך כמה ימים (14-2) לפני הופעת תסמינים, אבל אין שום עדות לתופעת הלייפת (פיברוזיס) בהקשר של המחלה. לפעמים מתפתחת דלקת ריאות אבל זה משהו אחר לחלוטין". על ההמלצה לשתות המון מים, שחוזרת בהודעות אחרות, הם אומרים: "לשתות ולנשום בהחלט כדאי, אבחון עצמי בדרכים מפוקפקות לא כדאי. שתיית מים לא תמנע הידבקות בנגיף. הנגיף נכנס דרך הפה, האף והעיניים, ושתיית מים לא תגן עלינו במאומה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם".

עצות להתמודדות עם פוסטים מפוקפקים

אם נעשה כמעשה האפידמיולוגים ונתבונן בהסתעפות ה"אינפודמיה" במדינות זרות, נוכל לנחש שעוד הרבה שמועות יצירתיות על מרפא לקורונה יגיעו אלינו בקרוב. ואולי כבר הגיעו, ואנחנו לא שמנו לב? הנה רשימה חלקית של דברים ש"הורגים קורונה", לפי תיאורים פסאודו-מדעיים שבודקי העובדות של AFP הצרפתית מצאו בעולם: חליטת ג'ינג'ר, מים חמים, תמיסה של חלקיקי כסף (שיקוי מסוכן ששייך לרפואה של ימי הביניים), עצירת הנשימה לעשר שניות, אפר וולקני, תרופה נגד מלריה בשם כלורוקין-פוספט, ויטמין D, עשבי מרפא מסין, תמיסת מלח, וכמובן - קנאביס. גם השמועה ששמש ומשקאות חמים מחסלים את הנגיף מסרבת למות, אף על-פי שהקורונה הגיעה גם למדינות חמות, ושגוף האדם שבתוכו הנגיף מתקיים היא כמעט קבועה, בלי קשר למשקאות שאנחנו שותים.

נסיים בכמה כללים פשוטים שגרטי חולק מניסיונו בהתמודדות עם פוסטים מפוקפקים. (1) לחשוד במה שנשמע כמו גוגל טרנסלייט; (2) לחשוד בסימני קריאה ואימוג'י, מקורות רציניים לא משתמשים בהם; (3) לא לסמוך על הודעות שמתיימרות לבוא "ממשרד הבריאות" ומגורמים דומים - לבדוק באתרים הרשמיים (ראו רשימה בעמוד); (4) אם יש לך זה ניחוח קונספירטיבי כנראה שזה לא נכון. בעידן של היום קשה מאוד להסתיר מידע בהיקפים כאלה; (5) המסר מסובך ואתם לא מסוגלים לשפוט? אל תשתפו, תמחקו".

בקיצור, אם נדבקתם בפייק - אל תדביקו אחרים. יחד נעצור את האינפודמיה. 

נתקלתם במידע המעורר חשד, נראה מוגזם, לא אמין או מסולף, מוזמנים לשלוח אלינו לכתובת hamashrokit@globes.co.il

לא להאמין לכל אחד

משרד הבריאות
כאן תוכלו למצוא את ההנחיות והמידע הרשמי, בלי להישען על מתווכים. המשרד מרכז את כל המידע על הקורונה בעמוד מיוחד באתר האינטרנט שלו. אזהרות מהודעות וואטסאפ מזויפות מופיעות בערוץ הטלגרם של המשרד, שנגיש מכל מחשב.
איך מגיעים? חפשו בגוגל "משרד הבריאות קורונה", "קורונה טלגרם משרד הבריאות"

מכון דוידסון
אתר הארגון, שהוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מציג שפע מידע מדעי על הקורונה. כתבה שמתעדכנת מדי יום מסבירה את השגיאות בוואטסאפים נפוצים, ויש גם קבוצת פייסבוק בשם "זה נכון?" שבה דוקטורנטים יעזרו לכם להבין אם ההודעות שקיבלתם מפוקפקות. איך מגיעים? גגלו "עושים סדר בשמועות", "עדכוני קורונה"

צה"ל
אם קראתם שמועה חשודה על פעילות של כוחות הביטחון בעניין הקורונה ואכיפת ההגבלות הקשורות בה, מומלץ לבדוק את הסמכות הרשמית - דובר צה"ל. הדובר מפרסם בקביעות הכחשות של הודעות מזויפות.
איך מגיעים? גגלו "משרתי צה"ל - עדכוני קורונה"
https://www.idf.il/101408

סוכנות AFP (באנגלית)
יחידת בדיקת העובדות של סוכנות הידיעות הצרפתית נלחמת בשמועות מאז תחילת המשבר, ובאתר שלה תמצאו אוסף עצום של בדיקות על שמועות שהופצו במדינות שונות בעולם. בין היתר, הצוות הפקיסטני של היחידה יירט לאחרונה שמועת-שווא שלפיה הישראלים "פיתחו חיסון" לקורונה.
איך מגיעים? גגלו "AFP corona myths"

המוסד לביטוח לאומי
שני מאפיינים בולטים של משבר הקורונה בשבוע האחרון הם יציאה המונית של עובדים לחופשה ללא תשלום ועלייה בשיעור האבטלה. במוסד לביטוח לאומי מתמודדים עם מידע מסולף שישראלים מפיצים בנושא, כגון קביעה מופרכת שדמי האבטלה עומדים תמיד על 70% משכר העובדת.
איך מגיעים? חפשו "ביטוח לאומי" בטלגרם

לקריאה נוספת:

מכון דוידסון - "נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות"

מכון דוידסון - "זה נכון?", קבוצת פייסבוק להתייעצות על פרסומי קורונה

משרד הבריאות - ערוץ טלגרם מיוחד לעדכוני קורונה

ביטוח לאומי - ערוץ טלגרם עם עדכוני קורונה

בודקי העובדות של AFP - כל הבדיקות בנושאי קורונה (באנגלית)