מרוויחים ביד אחת ומפסידים בשנייה: כך משפיע משבר הקורונה על ספקיות המזון הגדולות

הציבור הישראלי הסתער על מוצרי הטואלטיקה יותר מאשר על מוצרי המזון, ומכירות האלכוג'ל ומגבוני החיטוי בשבועיים האחרונים היו גבוהות יותר מאשר ב-2019 כולה.

כעת נחשפים המספרים מאחורי בהלת הקניות החריגה בהיקפה שנרשמה בישראל בשבוע האחרון, על רקע החשש הציבורי מהדרישה לשהות ממושכת בבית בשל התפרצות וירוס הקורונה בישראל. בשבוע האחרון (14-8 במרץ), שוק מוצרי הצריכה בישראל רושם גידול במכירות של 45% ביחס לעומת השנה האחרונה (52 שבועות), כך עולה מנתוני סטורנקסט. הזינוק הגדול ביותר נרשם בשיעורי הצמיחה של קניות המוצרים לבית, תחום טיפוח הפרט צמח בכ-80% והסתכם ב-165 מיליון שקל, ואילו המוצרים לבית רשמו גידול חריג של 68%, עם מכירות בהיקף של 123 מיליון שקל. גידולים יוצאי דופן נרשמו גם במכירות המזון, שטיפסו בשיעור של 40% והגיעו להיקף כולל של 929 מיליון שקל, ומכירות המשקאות טיפסו ב-26% והגיעו להיקף של 121 מיליון שקל.

חלב וקוטג' תנובה, אלכוגל ומגבונים

הקטגוריות הצומחות ביותר הן מוצרי הנייר, אורז, קטניות, פסטה, היגיינה וטיפוח הגוף, שרשמו עלייה של למעלה מ-100% בשבוע והביאו את הציבור בישראל לרכישות בהיקף של 34 מיליון שקל בשבוע. כלל מוצרי ההיגיינה זינקו בשיעור של 1309%. למעשה קטגוריית האלכוג'ל ומטליות החיטוי ("חיטוי הידיים והמשטחים") רשמה בשני השבועות האחרונים היקף מכירות שגבוה יותר מסך כל המכירות ב-2019.

ומה המוצרים הכי נמכרים בקרב הציבור בישראל בשבוע החולף? עדיין חלב תנובה וקוטג' מובילים את רשימת המכר בהיקפי מכירות כספיים. ואולם, את מקומו של בקבוק קוקה-קולה משפחתי, שהיה המוצר השלישי בהיקפי המכר שלו על-פי דירוג סטורנקסט, תופסים השבוע מוצרים יבשים כמו אורז פרסי של סוגת, טונה של סטארקיסט ונייר טואלט של לילי.

עוד עולה מנתוני סטורנקסט כי ערוצי המכירה הצומחים ביותר הם הדיסקאונט, הפארם והחנויות השכונתיות. משבר הקורונה לצד השפעות מזג האוויר הקר מוביל לאפקט שלילי על המכירות בחנויות נוחות, זאת מלבד קטגוריות כמו מגבונים לחים ונייר טואלט.

בסוף השבוע האחרון, ביום שבת, נרשם גידול של 307% מול שבת ממוצעת עם מכירות של 118 מיליון שקל, וזאת לעומת 43 מיליון שקל בשבת ממוצעת בשנה האחרונה.

ומי הערים בהן בהלת הקניות הייתה החריגה ביותר? הוד השרון רשמה גידול במכירות של 70%, אור יהודה-יהוד רשמו צמיחה של 64%, בטירת הכרמל ובנתיבות נרשם גידול של 60%, ואילו תל-אביב רשמה בשבוע האחרון גידול במכירות של 57% לעומת השנה החולפת. סטורנקסט מציינת כי "לאגירה השפעה פחותה על יישובים בעלי צביון חרדי ביניהם מודיעין עילית (26%), צפת (28%), בני-ברק (31%) ואחרות", כשהיא מוסיפה כי ייתכן שהתופעה הזו נרשמת על רקע הימנעות מאגירת חמץ לפני חג הפסח.

השפעות שליליות על הספקיות לשוק המוסדי

בעוד שענף קמעונאות המזון וספקיו נהנים מצמיחה יוצאת דופן בהיקפים שאין להם אח ורע בקנייה ברשתות ובאונליין, ספקיות המזון חוות פגיעה אדירה בכל מה שנוגע למכירות שלהן לשוק המוסדי, כלומר למלונות, מסעדות, בתי קפה ופאבים. כמעט לכל חברות המזון והמשקאות, גדולות כקטנות, קיימת פעילות מהותית לשוק המוסדי, שיכולה לנוע בין שיעור של 20%-15% עבור חברות גדולות בסדר גודל של תנובה, עד סדרי גודל של כ-50% עבור חברות כמו מחלבות גד. חלק מהפעילות הזו הופסק לחלוטין בימים האחרונים, וחלקו המשיך לפעול במתכונת מצומצמת בהרבה של משלוחים או איסוף מהסניפים, כך שהיקף הירידה בפעילות הזו מגיע לצניחה של עשרות אחוזים.

כך למשל, יצרנית המשקאות טמפו דיווחה השבוע כי ההנחיות שכוללות סגירת מקומות תרבות הפנאי "צפויות להיות בעלות השפעה שלילית על הפעילות ולפגוע בהיקף מכירות החברה", וזאת "בעיקר בערוץ לקוחות השוק הקר" (דהיינו מסעדות ומקומות בילוי). עוד ציינה טמפו כי "החברה נוקטת אמצעים על-מנת למזער את הנזקים, אך הזהירה כי "אינה יכולה להעריך את היקף ההשפעות האמורות על פעילותה", וכי "היה והתפשטות נגיף הקורונה תלך ותחריף ותימשך לאורך זמן, עלולות להיות לכך השפעות שליליות מהותיות עוד יותר על פעילות הקבוצה".

מדובר על נקודות שבהן המשקאות של החברה נמכרים בקירור לצריכה מיידית, בהן בתי מלון ובתי הארחה, מועדונים וברים, מסעדות מזון מהיר, מזנונים, קיוסקים, קונדיטוריות, חנויות נוחות בתחנות דלק, שירותי הסעדה, אולמות שמחה ואירועים, פאבים, מסעדות ובתי קפה.

היקף המכירות של טמפו לשוק הזה עמד נכון ל-2018 על 32% מהמכירות שלה - כ-452 מיליון שקל באותה השנה. נציין כי שיעור הרווחיות על הפעילות הזו גבוה מזה של מכירות לשוק החם, כלומר מכירה קמעונאית.

אך טמפו איננה היחידה. כאמור, כמעט לכל חברות המזון ישנה פעילות משמעותית בשוק הקר, כך למשל תנובה וטרה עם מכירות החלב לבתי הקפה, קוקה-קולה ישראל למסעדות ובתי קפה, ואסם ושטראוס עם סלטים מצוננים. שטראוס מחזיקה גם בפעילות קפה לשוק המוסדי, ואסם משווקת אליו את המוצרים של בונז'ור. עבור חברות קטנות יותר כמו נני סיימן או הגבינות של משק יעקבס, המכירות לשוק המוסדי עשויות להגיע אפילו לשיעורים גבוהים עוד יותר.

 זה המקום לומר שישנן חברות שפועלות בצורה יצירתית על רקע המשבר. בימים האחרונים תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, יצאה בשירות של מכירה מקוונת במשלוח חינמי של חלק ניכר ממוצרי הבסיס שלה, ביניהם חלב טרי, שמנת, מעדנים וגבינות. על רקע העומסים שחוות קמעונאיות המזון הגדולות באונליין, ובעת שתשומת הלב הציבורית לכך נמוכה בשל המשבר, השכילה תנובה להציע משלוחים של מוצריה בפרקי זמן קצרים בהרבה מאלה שמסוגלות להציע כיום רשתות כמו שופרסל. כרגע מדובר רק על חבילות קבועות ללא בחירה ועם מגוון מוגבל יחסית שלא כולל את מוצרי הפרימיום שלה, אך היא למעשה סוללת כאן את הדרך לכניסה לביתם של הצרכנים באופן ישיר דרך האונליין וללא מתווכים. אם היא תשכיל גם לתת שירות שיספק את הצרכנים, היא עשויה לטוות כאן את הבסיס לפעילות משמעותית בעתיד.