משרד הבריאות אישר ייצור מקומי של מטושים

משרד הבריאות גייס את חברת נובה מד מירושלים כדי להתחיל בייצור ישראלי של מטושים לבדיקת קורונה, שהם בשעה זו הרכיב העיקרי שחסר בבדיקות.

נובה מד היא יצרנית של בדיקות שונות עבור שוק הבריאות הישראלי והבינלאומי, כולל בדיקות חיידקים בשתן, בדיקות סטפטוקוק ביתיות ועוד. הייצור יחל ביום ראשון הקרוב, בהיקף של למעלה מ-5,000 מטושים. בינתיים ממשיך משרד הבריאות לחפש מקורות נוספים למטושי הבדיקה.

במקביל, בשבוע שעבר הודיעה נובה ביחד עם חברת באטם הבורסאית, כי שתיהן עובדות יחד על פיתוח בדיקה ביתית לנגיף הקורונה. המטרה היא בסופו של דבר לאפשר לכל אדם לבצע בדיקה עצמאית לקורונה, ולקבל תשובה תוך מספר דקות. החברות העריכו כי בדיקה כזו עשויה להיות מוכנה לשיווק בישראל כבר בעוד 3-4 חודשים. שתי החברות הן ישראליות, וציינו כי ישווקו את הבדיקה תחילה בשוק המקומי, ואחר כך בעולם, אם וכאשר תהיה זמינה.

בימים האחרונים נודע כי המוסד הביא לישראל ערכות בדיקה לקורונה, אך משרד הבריאות ציין כי "זה לא בדיוק מה שהיינו צריכים". היום ניתן הסבר לסוגיה: ערכת נטילת דגימה לקורונה כוללת בדרך כלל מבחנה המכילה נוזל, ו2-3 מטושים בתוך המבחנה, סגורים כערכה אחת (״קיט״).

הרכיבים החסרים עד כה היו המטושים עצמם ונוזל הבדיקה, שהוא למעשה החומר הרפואי שקשה יותר ליצור (המטוש עצמו נראה למעשה כמקל אוזניים ארוך). את המטוש הטבול בנוזל מוסרים למעבדה שבה מועבר הנוזל לתוך ערכת בדיקה אחרת. זוהי ערכת הבדיקה שהמוסד הביא לישראל בימים האחרונם.

ערכה זו דווקא לא הייתה במחסור ברמה שעיכבה את הבדיקות, אולם סביר להניח שהייתה בדרישת יתר עולמית, ולכן עלולה להיות במחסור בהמשך. בסופו של התהליך מכניסים בדיקות רבות יחד למכשיר שפולט את התשובה, וכנראה שבמכשירים האלה אין מחסור בשלב זה. רכיב נוסף בבדיקה עליו נאמר שקיים חשש למחסור בו, הוא חומר לנטרול הווירוס לאחר הבדיקה.

כיום פועלות, על פי הודעת משרד הבריאות, 20 מעבדות לבדיקת קורונה, בקיבולת של כמה עשרות עד מאות בדיקות לכל מעבדה. רובן החלו לפעול בתחום הקורונה בימים האחרונים. בתקופה הקרובה מתכנן משרד הבריאות להכשיר מעבדות נוספות, כולל מעבדות שאינן בבתי חולים אלא במוסדות מחקר חיצוניים.

איגוד עובדי המעבדות הרפואיות מתרעם בימים האחרונים על כך שמשרד הבריאות פנה למעבדות לא קליניות (כלומר מעבדות מחקר שלרוב אינן מטפלות בחולים) בטרם מיצה את היכולות של מעבדות בתי החולים וקופות החולים, אשר להערכת הארגון מסוגלות לבצע 8,000 בדיקות בתהליך הכשרה והתאמה קצר יותר.

נציין כי במוסדות המחקר, ביניהם רמב"ם והטכניון, וכן אוניברסיטת בן גוריון, ציינו כי יש להם גישות ומכונות משוכללות לביצוע הבדיקות, שיכולות לקצר את הזמן עד לקבלת תשובה ולאפשר להגדיל את קיבולת הבדיקות משמעותית, אולי אפילו ללא ציוד נוסף.

בלאק קיוב גוייסה כדי לאתר ציוד ממקורות מהימנים

כחלק מן המאמצים להשלים את המחסורים, גייסו גורמים שונים בממשלה גם אנשי עסקים פרטיים, ואפילו גורמי מודיעין פרטיים, כדי לנסות ולאתר מקורות לרכישת הציוד החסר.

כך למשל, ל"גלובס" נודע כי חברת בלאק קיוב, המוכרת מפרשיות מודיעין שונות, גויסה בהתנדבות על ידי גורם ממשלתי כדי לאתר ציוד רפואי נחוץ בעולם, וכן כדי לאתר הונאות בקרב הגורמים הפונים להציע ציוד רפואי - ואכן התגלו כמה הונאות כאלה בין הפונים.

בינתיים הביאה החברה מסיכות וגם שני סוגי בדיקות, כאשר בשלב הראשון גם כאן היה קצר בתקשורת בין הגורמים המופעלים לבין מערך המעבדות, והובאו בדיקות דם לקורונה שאינן בשימוש בישראל, אולם בסופו של דבר הובאו גם בדיקות מתאימות (המבוססות על נטילת דגימת הפרשות מן האף).

כרגע נשלחו גורמי מודיעין פרטיים ואנשי עסקים מקושרים בעולם לאתר גם מכונות הנשמה נוספות, אף שלישראל יש מאגר של מכונות הנשמה, אולם בשעה זו ככל הנראה לא הצליח להתגבר אף אחד מן הגורמים על המחסור העולמי במכונות הללו.