הדיון בעתירות נגד יולי אדלשטיין נפתח; "אתה מציע פה תקדים בעייתי"

הדיון בעתירות נגד יו"ר הכנסת בפועל יולי אדלשטיין נפתח. יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון הגן על עמדת היו"ר אדלשטיין, בעוד שנציגו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר כי עמדת מנדלבליט היא שאין בסמכותו של אדלשטיין לעכב את העלאת הנושא לסדר היום.

לדברי עו"ד ינון אמנם "יש לנו רצון של 61 חברי כנסת להחליף את יו"ר הכנסת. זה רצון לגיטימי. אבל יו"ר הכנסת בא באופן גלוי: 'זה יהיה חוסר אחריות קיצונית מבחינתי, לאפשר את ההצבעה בזמן שיש משא-ומתן לממשלת חירום/אחדות לאומית, שהיא כה נחוצה לשיטתי, כי אם ייבחר יו"ר שהוא לעומתי, אז זה יפגע ביכולת להקים ממשלה".

השופטים הרבו להקשות על עמדה זו, אולם אם "יקום יו"ר כנסת לעומתי, אנחנו נראה פיצוץ כל שני וחמישי, דבר שיפגע בתפקוד הכנסת".

הנשיאה אסתר חיות הקשתה: "מה הבעיה לבחור יו"ר כנסת עכשיו, ואז אם תקום ממשלת אחדות, ויצטרכו לעשות רוטציה - שהקואליציה תיצור את הפלטפורמה החוקית לכך? גם ככה יצטרכו לעשות את השינוי".

עו"ד ינון: "יש חשש שייבחר יו"ר כנסת שהוא בכלל לא יהיה חלק מהקואליציה. זו תקלה חמורה".

על כך השיב השופט ניל הנדל: "אתה אומר שאם הרוב של 61 חברי הכנסת יחליט למנות, זה יהיה לא טוב. אבל השאלה היא: האם יש ליו"ר הכנסת סמכות להתנגד לרצון הרוב? אם הרוב רוצה, אז זה מה שהוא רוצה. אתה מציע פה תקדים בעייתי. אם אדלשטיין מתנגד, הוא יכול לנסות לשכנע את הרוב".

במענה לשאלת השופטים, באיזה נקודת זמן אף הוא יודה כי אין לאדלשטיין סמכות עוד לעכב את העלאת הנושא להצבעה, השיב עו"ד ינון: "לא בכל דבר צריך להכריע, לא בכל דבר שמגיע לפתחכם, ולא בכל דבר שמגיע לפתחי".

לדברי ינון, "מאוד מאוד קשה לשים את האצבע על היום והשעה. אנחנו כיועמ"שים לכנסת וכן בית המשפט, מעולם לא אמרנו ליו"רים שהם חייבים לשים משהו ביום מסוים ובשעה מסוימת. חשוב להקפיד, לא אנחנו המשפטנים מנהלים את הכנסת".

לעומת זאת, נציג היועץ המשפטי לממשלה אמר כי "מבחינה משפטית מרחב שיקול-הדעת שלא להעלות לדיון במליאה הולך ומצטמצם ככל שחולף הזמן. אין מחלוקת שבחירת יו"ר כנסת הוא עניין מהותי, לצד זאת ההנחה היא שחזקה על כלל חברי הכנסת שהם מודעים למשמעויות של כל החלטה שיקבלו בעניין הזה".

לדבריו, "בנקודת הזמן הנוכחית, לאחר שחלפו שישה ימים מאז הישיבה הראשונה של הכנסת, ומחר כאשר המליאה תתכנס בהתאם להחלטת יו"ר הכנסת לדיון בהקמה של ועדה מסדרת יחלוף כבר שבוע ימים. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שנדרש להכניס לסדר יומה של המליאה בהקדם האפשרי גם את הבקשה לבחור יו"ר לכנסת ה-23, בהתאם לבקשה של 61 חברי כנסת".

הליכוד בתגובתו לבג"ץ טען כי "גם אם יש רוב מקרי בכנסת בנקודה מסויימת לא ניתן לפגוע בזכויות המיעוט".

"אלדשטיין ניצל את רום כוחו ומעמדו, תוך שהוא ניצב בניגוד עניינים מובהק"

ביום חמישי האחרון החליט שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בעניין הקמת ועדות הכנסת ובעניין סירובו לאפשר הצבעה על בחירת יו"ר כנסת.

בהמשך הוגשו עתירות נוספות, בין היתר על-ידי רשימת כחול לבן, מפלגת ישראל ביתנו ורשימת העבודה-מרצ. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, החליטה להרחיב את ההרכב, והוא יידון בפניה, בפני המשנה לנשיאה חנן מלצר ובפני השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

בעתירתה דרשה התנועה לאיכות השלטון כי אדלשטיין יפעל מיידית וכפי סמכותו למינוי ועדה מסדרת, וזאת על-מנת למנוע את המשך שיתוק הוועדה והפגיעה הבוטה ביכולה למנות ועדות כנסת, ולאפשר פיקוח ובקרה על עבודת הרשות המבצעת. 

עוד דורשת התנועה כי בג"ץ יורה לאדלשטיין להפעיל סמכותו "לשם כינוס הצבעה על מינוי יושב-ראש לכנסת ה-23, וזאת משום שבהחלטתו שלא לאפשר את הליך ההצבעה, פעל הוא בחריגה מסמכותו, מתוך שיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית, תוך פגיעה אנושה באמון הציבור ברשויות ובנבחריו".

התנועה מוסיפה ומבקשת כי בג"ץ ייתן צו הצהרתי הקובע כי הכנסת "סוברנית לקבוע את סדרי עבודתה בימי חירום אלה, ובכלל כך לקבוע את סדרי עבודתה בפיקוח על החלטות הרשות המבצעת, לרבות החלטות הנוגעות להתכנסות והתקהלות".

לטענת התנועה לאיכות השלטון, "בעוד ברחובות משתולל וירוס הקורונה, מטיל חיתתו על זקנים וטף, משתוללת במשכן הכנסת סערה מסוג אחר - סערת הפגיעה ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. דווקא בתקופה קשה זו, בה מקבלת הרשות המבצעת חדשות לבקרים החלטות קיצוניות וגורליות, שהן בעלות השפעה על זכויות אזרח ואדם במדינת ישראל, בחר יושב-ראש הכנסת במדינת ישראל לפעול בדרך לא דרך, לחרוג מסמכותו ולעשות שימוש ביכולות המוקנות לו, על-מנת להביא לשיתוק פועלה ופעילותה של הוועדה החשובה בוועדות הכנסת בעת הזו - זו אשר מכוחה קמות ועדות הכנסת החשובות כל-כך בתקופה זו".

בעתירה נטען עוד כי אלדשטיין ניצל את רום כוחו ומעמדו, תוך שהוא ניצב בניגוד עניינים מובהק, על-מנת למנוע מהכנסת למנות יושב-ראש כנסת קבוע, אשר יכול ויירש את מקומו. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין תומר נאור, הידי נגב ואליעד שרגא.