טייסי ארקיע בתחינה לאוצר ולרה"מ: העבירו סיוע דחוף לאפשר את המשך קיומה של החברה

לא רק אל על - ארקיע וישראייר הגישו בקשה לסיוע בהיקף של 15-20 מיליון דולר ממשרד האוצר (במתווה של הלוואה בערבות מדינה) - עד כה הן לא נענו. פניית "גלובס" לאוצר בסוגיה זו זכתה למענה "לא נתייחס".

כעת משגרים טייסי ארקיע לראש הממשלה ומשרד האוצר בקשה דחופה לסייע לחברה בשעה שהם חוששים לקיומה. הרוב המוחלט של עובדי ארקיע הוצא לחל"ת. עובדים בודדים שנותרו מתפעלים את החברה כיום. הטייסים מפרטים במכתב כי כ-60 טייסים יחד עם כ-500 עובדים הוצאו לחל"ת.

"למרות הגזרות האישיות הקשות ידענו לגלות מנהיגות אחריות ואחרות וכל אלו מתוך הבנה שמדובר במשבר שמשאיר את האינטרסים האישיים בצד ומביא לקדמת הבמה את האינטרסים הציבוריים והחיוניים למדינת ישראל". כך הטייסים שמפרטים כי בימים אלה מתנהל מו"מ בין חברות התעופה (כל אחד בנפרד) לבין משרד הממשלה על מנת למצוא את הדרך לקבלת סיוע ממשלתי בתנאים אלו ואחרים "זאת מתוך הבנה שללא הכנסת תזרים מיידית אין יכולת קיום ממשית לחברות התעופה בישראל. כמו בכל מו"מ ברור לנו שלכל צד יש "עמדות ברזל" אך בקשתנו לצוותים המו"מ היא: אל תיכנסו למלחמות אגו, אל תתנו לשום אינטרס לגבור על האינטרסים הלאומיים והציבוריים של מדינת ישראל, זה הזמן לסיוע ולא הזמן למאבקים מיותרים". הטייסים פנו בתחינה כי עוד השבוע תינתן חבילת סיוע לארקיע "אותו סיוע שהכרחי לקיומנו וסיוע שיאפשר לאחר תום המשבר, חזרה של כולנו לעבודה".

נזכיר כי ארקיע נמצאת בתקופה מאתגרת אליה היא נכנסה עוד לפני משבר הקורונה. התחרות מול חברות התעופה הזרות בטיסות לאירופה לצד קיצוץ בפעילות הפנים ארצית הכניסו את ארקיע עוד לפני חודשים לדיונים באשר לתכנית הבראה מתבקשת לחברה אל מול העובדים המחזיקים ב-30% ממניות ארקיע. ב-70% הנותרים מחזיקים האחים נקש.

עוד לפני המשבר פוטרו יותר מ-120 מעובדי ארקיע (כ-20%) יחד עם מהלך של קיצוץ רוחבי בשכר העובדים. משבר הקורונה הוביל להפסקה של כלל הפעילות התעופתית של ארקיע (למעט טיסות מטען וטיסות מיוחדות) לרבות הפעילות הפנים ארצית של החברה בקו נתב"ג-רמון.

האם ארקיע פעלה נכון כשהיא בחרה להדמים את החברה במקום לפעול במתכונת דומה לזו של אל על וישראייר המפעילות טיסות להשבת ישראלים ממדינות שונות? נדמה שאפילו למראית עין היה נכון מבחינת ארקיע לא להיכנס לפעילות כמעט אפסית אלא דווקא לשדר את המסר שחברות התעופה מנסות להעביר לאוצר לפיו חברת התעופה היא נכס אסטרטגי והיא מתגייסת בהדדיות הלאומית בשעה זו. האוצר מחכה לראות התייעלות מחויבת אבל גם התגייסות.

"אני מוכן להיכנס לתא הטייס ולטוס מבלי לקבל על כך שקל", אמר אחד מטייסי ארקיע "אנחנו במלחמה על הבית וגם אם צריך להפעיל כעת טיסות כדי שנגיע למצב שאחרי המשבר ארקע תישאר על הרגליים - נעשה את זה. השאיפה של העובדים ושל 550 משקי בית שמאחוריהם היא לשמור על הבית". ארקיע מחזיקה ב-6 מטוסים, אלא שגם כאשר החברה הדמימה את רובם, לארקיע עדין יש הוצאות שמגיעות למיליוני דולרים בחודש לאחזקה ולמימון של המטוסים.

לא מן הנמנע שמבחינת הבעלים ארקיע הפכה להיות כאב ראש, דווקא בנקודת זמן שבו היא התחילה להציג שיפורים אחרי ההתייעלות כאמור. יתכן שמבחינת האחים נקש החזון הוא לא להתמודד עם המשבר אלא למכור את החברה גם במחיר אפסי על חובותיה. אלא שהאתגר הגדול הוא למצוא קונה, בוודאי בתזמון הנוכחי. ישראייר נמצאת על המדף מזה חודשים ארוכים כשעסקה קונקרטית לא נראתה באופק גם לפני המשבר. המהלך שעליו יכולות החברות, גם בישראל, לחשוב הוא של מיזוג או של קונסיגנציה, מגמות שענף התעופה מכיר היטב ושבוודאי יקבלו תאוצה בעקבות משבר הקורונה שהיכה בענף התעופה בכל העולם.

החשש של חברות התעופה הישראליות , ובצדק הוא שככל שחולף הזמן הנתח שלהן מעוגת הסיוע הממשלתית ילך ויקטן. הן היו הראשונות לחטוף את הנזקים ממגפת הקורונה ומהפחתת הטיסות ההדרגתית, אולם כעת משענפים רבים נקלעו למשבר והם משוועים לעזרת המדינה, התעופה עשויה שלא לקבל את היחס המיוחד שהבטיחו לה. החשש של עובדי ארקיע הוא שהחברה תרצה לממש את נכסיה, כלומר למכור מטוסים, כולל את מטוסי ה NEO החדשים שלה ולהגיע ליום שאחרי המשבר בעמדה חלשה שתקשה עליה להשתקם.