האיחוד האירופי מתכוון להשעות בפעם הראשונה בהיסטוריה של הארגון את החוקים המגבילים את היקף הגירעון, ולהעניק "יד חופשית" למדינות החברות בו לממן את המאבק במגפת הקורונה ובהשלכות הכלכליות שלה. נציבות האיחוד מתכוונת לאשר את הצעד, "שיאפשר למדינות להתמודד באופן הולם עם המשבר כשהן מתעלמות משיקולים תקציביים התקפים בדרך כלל", בפגישה מיוחדת השבוע בבריסל. עד כה הוגבל הגירעון לכ-3% מהתל"ג, והיה נושא לעימות מתמיד בין חברות גוש האירו והאיחוד.
כעת, נראה כי ממשלות מדינות האיחוד והנציבות האירופית תמימות דעים כי מגפת הקורונה משנה את הכללים. בזו אחר זו הודיעו הכלכלות הגדולות באירופה בימים האחרונים על תוכניות חילוץ, תמיכה, ערבויות ואשראי לבנקים, בהיקפים שעוברים את אלה שיושמו במהלך המשבר הכלכלי העולמי של 2008.
הלוואות וסיוע ל"חברות אייקוניות"
גרמניה, למשל, הודיעה כי היא מתכוונת לנטוש לראשונה מאז 2014 את מדיניות התקציב המאוזן המפורסמת שלה ("האפס השחור"). ממשלתה מבטיחה כעת "סופר-בזוקה" בשווי עד 550 מיליארד אירו לשווקים. התוכנית תמומן על ידי גירעון של 150 מיליארד אירו בתקציב חירום שיוקצה עוד השנה, וכן אפשרות להגדלתו ב-400 מיליארד נוספים בהלוואות ובערבויות. סכומים אלה יוקדשו בין השאר להלוואות ביניים לחברות החוות קשיי נזילות, לקרן ייצוב כלכלית שתרכוש אג"ח ואולי גם מניות בחברות גרמניות מתקשות וגם להזרמת אשראי לשווקים הפיננסים. כל חברות הרכב הגרמניות, מנוע הכלכלה הגרמנית, השביתו את הייצור שלהן בימים האחרונים.
לפני גרמניה הודיעה גם צרפת על תוכנית חילוץ ותמריצים בשווי 300 מיליארד אירו, שכוללים בין השאר הלוואות גישור, דחיית תשלומי מסים וסבסוד עבודה לחברות במשבר. בסוף השבוע אמר שר האוצר הצרפתי ברונו לה-מר כי הממשלה "לא תהסס" להלאים "חברות שהן אייקונים בינלאומיים" במקרה הצורך, במה שנתפס כרמז ברור לשתי חברות כלי הרכב הגדולות של צרפת - פיג'ו-סיטרואן ורנו. לה-מר ציין כי הממשלה לא תיתן לחברות כאלה "להיעלם כתוצאה מהמשבר".
בריטניה הכריזה על תוכנית משלה בשווי 250 מיליארד ליש"ט (300 מיליארד אירו). התוכנית הבריטית כוללת בין השאר תשלום של 80% מהמשכורת לכל מי שיאבד את עבודתו כתוצאה מהמשבר, עד לסכום של 2,500 ליש"ט בחודש, בניגוד למדיניות הכלכלית שהובילו השמרנים שבשלטון בעבר.
הפסקת הייצור הלא-הכרחי
ספרד, המדינה המסתמנת כמוקד החמור ביותר ההתפרצות באירופה אחרי איטליה, כבר הודיעה במקביל למאבק במגפה על תוכנית בשווי 200 מיליארד אירו לתמריצים כלכליים, שחלק גדול ממנה מוקדש לתשלומי דמי אבטלה למפוטרים טריים וגם לעצמאיים. במדינות דרום אירופה, באופן מסורתי, לתושבים יש פחות חסכונות מאשר במדינות צפון-אירופה.
באיטליה הודיעה הממשלה על תוכנית חילוץ צנועה של 25 מיליארד אירו בשלב זה, אך ראש הממשלה ג'וזפה קונטה הבטיח להוציא כמה שיידרש כדי להוציא את הכלכלה השלישית בגודלה באירופה מהמשבר שנקלעה אליו. אתמול אף החריפה הממשלה את הצעדים והפסיקה את כל הייצור הלא-הכרחי במדינה, מה שצפוי לפגוע בה עוד יותר. קונטה קיבל באופן נדיר גיבוי מבריסל. "הממשלה האיטלקית תוכל להזרים כמה כסף שתרצה לתוך הכלכלה", אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין, בניסיון להרגיע את מחזיקי האג"ח הממשלתי האיטלקי שראו כיצד המרווח בין התשואה עליהם לתשואה על אג"ח גרמני מזנק בימים האחרונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.