נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרסם בשבת את הציוץ הבא: "הידרוקסיכלורוקווין (HCQ) ואזיתרומיצין (AZ), הניטלות יחד, יכולות להיות אחד מגורמי השינוי המשמעותיים בהיסטוריה של הרפואה. ה-FDA הזיז הרים - תודה! אנחנו מקווים כי שתיהן ייכנסו לשימוש מיד. אנשים מתים, זוזו מהר ואלוהים יברך את כולם!".
במסיבת עיתונאים בנושא ביום חמישי ציין טראמפ כי ניסוי בשילוב הזה הצליח, אולם ראש צוות המשימה של הבית הלבן לענייני Covid-19 (קורונה) נאלץ שוב להגיב שלא בתיאום מוחלט עם גישתו של הבוס. "העדויות הן עדיין אנקדוטליות", אמר פאוסי. "אנחנו מנסים לאזן בין להציע משהו שהוא אולי בעל ערך לציבור, בתוך פרוטוקול שגם מאפשר לנו לאסוף את המידע כדי לוודא שאכן המוצר באמת בטוח ובאמת מועיל. אבל בינתיים אי אפשר לומר שום דבר ודאי לגבי המוצר".
טראמפ אמר כי "אני כנראה מעריץ של זה (כנראה של התרופה, ולא של ניסויים קליניים מבוקרים) יותר מכולם. אבל מה שהרופא אמר נכון, זה מוקדם".
התגובות לאירוע היו מגוונות. עיתון הניו יורק טיימס יצא נגד טראמפ בטענה כי הוא עומד להציף את החולים בארה"ב בתרופה ללא הוכחות. חברת טבע הודיעה כי תתרום שש מיליון מנות של התרופה לבתי חולים בארה"ב - זה לא יזיק לה תדמיתית לקראת התביעות בעניין תפקידה במשבר האופיאטים האמריקאי. במקביל, כמה מדענים טענו כי התוצאות הן "מעניינות מאוד", גם אם ראשוניות.
ומהם, בעצם, הנתונים? ההתלהבות מהמוצר מבוססת גם על שימוש אנקדוטלי במוצר (כמו למשל בבית החולים איכילוב, שם השתמשו בתרופה למלריה כלורוקווין (גרסה מעט שונה של ה-HCQ) במטופל והוא החלים ממצב קשה - אין לדעת אם באמת בגלל התרופה או לא), אך גם מניסוי קטן, אבל מבוקר. צוות בראשות פרופ' דידיה ראולט מהמכון לזיהומים ים תיכוניים במרסיי, צרפת, גייס 32 חולי קורונה, מהם 13 קיבלו טיפול ב- HCQ בלבד ועוד שישה קיבלו את הטיפול המשולב. עשרה היו קבוצת ביקורת ולא קיבלו טיפול. המשתתפים והרופאים ידעו מי קיבל איזה טיפול, כלומר הניסוי לא היה "כפול סמיות". בקבוצה המשולבת כל שישה המטופלים החלימו, לעומת חצי מקבוצת הטיפול היחיד ורק שניים מהקבוצה שלא קיבלה טיפול - מלכתחילה ניתן הטיפול לחולים במצב לא קל.
תוצאות הטיפול הראשוני בהידרוכלורוקווין
מן הגרף ניתן לראות כי ההבדל בקבוצת הטיפול בתרופה למלריה בלבד הוא קטן בעוד בקבוצה המשולבת מדובר בהבדל דרמטי, אך שם ישנם גם פחות חולים, כמות זעירה של חולים בניסוי קליני, והחלוקה שלהם דווקא לקבוצה הזו לא בהכרח נעשה באקראי. לדברי ד"ר דרק לואו מהאתר Science Translational Medicine, ההסכמה כעת היא שחייבים ניסוי נוסף, מבוקר יותר, ומהר, ובמקביל גם לאסוף מידע מכל הטיפולים האנקדוטליים שכבר בוצעו באמצעות התרופה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.