דעה: כחול לבן – ניצחתם, עכשיו ממשו את הניצחון

"אנחנו נאבקים במלחמה שמחייבת אותנו לנקוט באמצעים מיוחדים" - כך אמר ראש הממשלה לפני מספר ימים. עכשיו דמיינו מלחמה שמנוהלת ללא שר ביטחון, ללא קבינט, ללא ועדת חוץ וביטחון, ללא ממשלה וללא מטכ"ל. זה בדיוק האופן שבו מנוהל כרגע משבר הקורונה. ללא כנסת, ללא ועדות, ללא מטה שרים, קבינט או ממשלה. וכל זה כי נתניהו, במצוקתו הפוליטית והמשפטית, מוכרח להחזיק את כל הסמכויות בידיו. רק עיוור לא רואה את האופן שבו מנצל נתניהו את המשבר כדי למצב את עצמו כאבי האומה ומושיעה. רק מי שחי ביקום מקביל לא מבין שהוא מעוניין באחדות רק כדי לשמור על כסאו ולנטרל ביקורת על תפקודו. ממשלת חירום היא הפלטפורמה שעליה יגלוש לבחירות הבאות במועד שנוח לו, כמנהיג שאין שני לו.

על אף הקמפיין האנמי ולמרות ההתנהלות הרופסת, זכו בני גנץ וחבריו לתמיכה רחבה של ציבור שלא יודע מי הם ובמה הם מאמינים אבל נואש להשתחרר מנתניהו. ובכל זאת, למרות שרוב אזרחי המדינה מאסו בנתניהו, התקבעה לה כאילו מאליה ההנחה ש"העם רוצה ממשלת אחדות". ולא סתם אחדות, אלא אחדות בראשותו של נתניהו. בדמוקרטיה העם מביע את רצונו בקלפי, לא בתחושות הבטן של פרשני אולפנים וכתבים פוליטיים. ובקלפי, שני הצדדים הצביעו נגד אחדות - הימין שכדרכו הציג את גנץ וחבריו כתומכי טרור, וכחול-לבן שהתחייבו לא לשבת עם נתניהו.

בניגוד לכל היגיון, ראשי כחול לבן מתנהגים כאילו הבחירות עוד לא נגמרו וכאילו אי שם נמצאים עוד מצביעי ימין שישתכנעו לעבור אליהם אם רק יתמכו מספיק בממשלת אחדות. מה מושך אותם לעבר רעיון זה, מלבד המחשבה הפופוליסטית וההערכות הבלתי מבוססות של פרשנים שונים מטעם? לאחרונה אפילו התברר שבקרב מצביעי כחול לבן הפתרון הרצוי, בצורה מובהקת, הוא ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. ולמרות הכל, עולם כמנהגו נוהג ובכחול לבן ממשיכים לדבר על ממשלת האחדות כאילו זו משאת נפשם של בוחריהם.

אם שיתוק מערכת המשפט וקמפיין ההסתה הגזעני נגד אזרחי ישראל הערבים, נגד רשויות החוק ואפילו נגד גנץ עצמו לא הספיקו, ראשי כחול לבן מוכרחים להתעורר לנוכח הפוטש של אדלשטיין ונתניהו. שורת המהלכים השערורייתיים שהליכוד נוקט בשבוע האחרון, בציניות בלתי נתפסת לנוכח אסון בריאותי וכלכלי מתגלגל, חושפת את שקר ממשלת האחדות במערומיו. גם אם נניח שבמצבים מסוימים קיים היגיון בהקמת ממשלה רחבה בהשתתפות מפלגות יריבות, היגיון זה מרוקן מתוכן כאשר אחת המפלגות דוגלת בצורה כה חסרת בושה בשיתוק המערכת הדמוקרטית. הפעולות האנטי-דמוקרטיות של ממשלת נתניהו לא התחילו עם הקורונה ואפילו לא עם התבצרות נתניהו בשלטון כנאשם כבר למעלה משנה, התבצרות שהגיעה לכדי חבלה במנגנונים הדמוקרטיים של הכנסת. התנהלות הממשלה בעת הזאת רק מדגישה את הטירוף שבקריאה לאחדות עם מי שבאופן סדרתי מבקש לפורר כל זכר לשלטון החוק, למנהל תקין ולממלכתיות. האם בני גנץ באמת חושב שבנימין נתניהו, יולי אדלשטיין ומיקי זוהר ישרתו את הציבור טוב יותר מעמיר פרץ, ניצן הורוביץ ואיימן עודה? האם הוא לא מבין שאחדות בראשות נתניהו היא אחדות שמקרבת את הדמוקרטיה לקיצה?!

אני פונה מכאן לבני גנץ ולחבריו להנהגת כחול לבן: גלו מנהיגות. נבחרתם לשרת את מדינת ישראל ונשבעתם נאמנות לחוקיה לא כדי לתת יד למי שמנסה לעקר את הדמוקרטיה מתוכן. זו חובתכם המוסרית והחוקית. בזמן שהליכוד עושה ברשויות המדינה כבשלו, הרוב בכנסת הוא אחד המוסדות היחידים שנותר לו החופש לפעול, ואתם מחזיקים ברוב זה, המייצג באופן אותנטי את רצון העם. אינכם כפופים למגבלות משרד הבריאות ואתם מוגנים מתוקף החסינות המהותית. עליכם להפנים את גודל השעה, לקחת אחריות ולהפסיק לעסוק בדיון עקר על הרכבת ממשלת חירום בראשות נאשם בפלילים שהופך את המשבר לקרש הצלה מכיסא הנאשמים. עלו לירושלים והתחילו לעבוד. חוקקו חוקים, מנו יו״ר שאמון על הרעיון הדמוקרטי. אם יש צורך, הכריזו על בידוד מרצון במתחם הכנסת. היפרדו ממשפחותיכם באופן זמני, עד שהדמוקרטיה בישראל תחזור לתפקד.

אזרחי המדינה לא יסלחו למי שקיבל את אמונם ולא יעשה הכל כדי להגן עליהם מרודנות. 

הכותב הוא ראש השב״כ לשעבר וחבר הנהלת "עתיד כחול לבן" ומרכז מולד

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 הם בעיצומם. נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לזכותו חזקת החפות. בשאר הפרשות המוזכרות, נכון לשלב זה נתניהו כלל אינו חשוד.