באוצר בוחנים מהלך שנוי במחלוקת: החוסכים יוכלו למשוך את קרן ההשתלמות ללא קנס

באגף התקציבים באוצר מחפשים פתרונות יצירתיים, ולדעת גורמים מחוצה לו גם בעייתיים מאוד, למענה על הצורך הגובר של מאות אלפי ישראלים להשיג נזילות בשל אובדן מקור ההכנסה שלהם בשל משבר הקורונה. זאת בצל טענות על חבילת סיוע ממלכתית קטנה הרבה יותר מדי בישראל.

הפיתרון עשוי להיות במתן אפשרות למשוך, ללא קנס, את קרנות ההשתלמות שגם לא הפכו לנזילות. במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לפנייתנו בנושא.

בימים האחרונים גברה הביקורת על המדינה כי היא לא מקצה מספיק משאבים לסיוע למשק ולאלה שנפגעים במיוחד מהמשבר שיצרה התפרצות הקורונה. על פי טענות אלה אי מתן סיוע מספק עלול לפגוע בהתנעה מחדש של המשק לכשייגמר המשבר. כמו כן, רבים תולים את הסיוע בעיקר בצד הניהול התקציבי של המדינה, וזאת כשאין תקציב חדש ורלבנטי.

ל"גלובס" נודע כי אגף תקציבים בוחן קידום התרת משיכת כספי קרנות ההשתלמות גם לפני תום 6 השנים מיום ההפקדה הראשונה לקרן. עם זאת, הצעד לא זוכה לתמיכה גורפת, ואף מעורר חשש כי אם יקרה הוא יוביל לגל מימושים אדיר בבורסה, שידחוף מטה את המדדים ואולי אף יעמיק את המשבר בהיבט זה.

קרנות ההשתלמות הן חיסכון לטווח בינוני שזכאי להטבות מס ניכרות, כשכיום משיכה לפני תום התקופה כאמור, ללא תשלום המסים שלא שולמו ואובדן חלק ניכר מהצבירה, מתאפשר רק במקרים מסוימים. מדי תקופה אגף תקציבים מסמן את הטבות המס בקרנות ההשתלמות כיעד לקיצוץ וייעול.

מנגד, מי שאחראי על אסדרת שוק קרנות ההשתלמות היא רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ששם ודאי ערים לקשיים שיתעוררו מהגשמת הרעיון שנבחן באגף תקציבים, ושלצד סיוע לצרכי תזרים ממשלתיים עלול דווקא להכביד על שוק ההון.

נכון לסוף פברואר נוהלו בקרנות ההשתלמות נכסים בהיקף כולל של יותר מ-247 מיליארד שקל, כשהן אפיק החיסכון הגדול בשוק הגמל (לצד שוקי הפנסיה וביטוחי המנהלים הגדולים אף יותר). לפיכך, לצד הסיוע הנזיל המיידי שיקבלו אלה שישברו את הקרן הרי שמדובר בפוטנציאל מכירות גדול של ניירות ערך, וזאת בשוק הון שכבר עכשיו נמצא בסנטימנט שלילי מאוד.

תוצאה סבירה זו היא חלק מהבסיס עליו נשענת הביקורת על הצעד שנבחן, ושנתפס כניסיון של אגף תקציבים למצוא פתרונות שלא יצריכו אותו להגדיל מדי, לתפיסתו, את ההוצאה הציבורית ולהגדיל את הגירעון ואת יחס החוב תוצר, הגם שברור שיש לעשות כן. ככל הידוע, גם הנגיד הבהיר לאחרונה בשיחות פנימיות כי יש להגדיל את ההוצאות בצד הפיסקלי על מנת לסייע לציבור רחב וגדל ולמשק כולו לצלוח את המשבר כמה שיותר מהר.

רק הבוקר אמר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, בשיחת ועידה ליועצי השקעות ומשקיעים עם בכירים בחברות הציבוריות, כי "כשאנו רואים מה קורה בשווקים בארץ ובעולם בשבועיים השלושה האחרונים חייבים להיזכר באמירה wake up and smell the coffee, אני רואה את מה שעושות מדינות אחרות ומה אנו עושים פה, כאשר נכסנו למשבר המדינה הייתה במצב טוב יחסית ואילו מה שאנו מוכנים לתרום נמוך ביחס למה שעושות כל המדינות, ואיני מבין זאת".

עוד לדברי בן זאב, שמנהל את הבורסה אותה הפך לחברה למטרות רווח שנסחרת בבורסה עצמה ושמניותיה מוחזקות גם על ידי קרנות השקעה זרות, "ברור שהקורונה לא תישאר פה עוד שנתיים ושלוש והעולם יתאושש.

"אבל, ברור שבעשיית הדממה לכלכלה, העלות להתניע מחדש את הכלכלה מחדש תהיה גבוהה הרבה יותר מכל מספר שיוזרם עתה למשק. לכן, על הממשלה לגבש בהקדם תוכנית שתזרים עשרות מיליארדי שקלים למשק ותיתן מענה לכל מה שאנו רואים, למשל עם האבטלה, שלגביה ברור שהמספרים של חצי המיליון יגדלו ושחלק מהם לא יחזרו למעגל העבודה".

אגב, הנושא עלה גם אצל גורמים מהשוק, ובראשם אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, ורונן קרסו, סגן יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות, שכתבו מכתב לאוצר, ובו קראו "לאפשר לשחרר לעובדים חסרי אונים את כספי קרנות ההשתלמות באופן מיידי ומדוד". עם זאת, שחרור שכזה יקבע עבור העובדים את ההפסדים, הגם שהם נזקקים לפתרון מיידי.