בדיוק בזמן, אינספירה פיתחה שיטה חדשה להנשמה

ד"ר אודי נוסינוביץ, היום ראש מרכז מחקר לקרדיולוגיה יישומית בבי"ח מאיר המסונף לאוניברסיטת תל אביב, היה סטודנט לרפואה בתוכנית העתודה של צה"ל כאשר במפתיע, אחד מחבריו לספסל הלימודים חלה בדלקת ריאות ומצא את עצמו במצב קריטי. לא בגיל מבוגר, ללא מחלות רקע, הגיע סטודנט לרפואה לאשפוז. המקרה המשיך לנקר בראשו של נוסינוביץ גם כשהתגייס כרופא לחיל הים, ועסק ברפואה של צוללים וצוותי צוללות באמצעות תאי לחץ. באותם תאים טופלו גם אזרחים עם בעיות נשימה.

"מתוך ההיכרות שלי עם עולם תאי הלחץ ועם תחום ההנשמה המלאכותית, התחלתי לחשוב שיש מה לשפר בתחום ההנשמה", הוא אומר. "כמובן שהנשמה מלאכותית מצילה חיים, אבל עשויים להיות לה גם סיבוכים מסכני חיים".

"הנשמה מלאכותית למעשה יוצרת חיבור ישיר בין החוץ לבין הריאות, תוך דיכוי תרופתי של רלפקס השיעול, פגיעה במנגנוני ההגנה האחרים שלנו, ושימוש בגופים זרים. זה עשוי לגרום לזיהומים משניים, לעתים עם חיידקים עמידים הנפוצים בבתי חולים. ההנשמה על ידי מכונה היא בלחץ חיובי, כלומר אוויר מוזרם בלחץ לתוך הריאות, בעוד שנשימה פיזיולוגית היא בלחץ שלילי, כלומר בית החזה מתרחב ויוצר תת לחץ ששואב את האוויר אל נאדיות הריאה. הלחץ החיובי יכול לפצוע את הריאה, במיוחד כאשר מדובר על ריאה חולה".

כיום הטיפול הנפוץ בחולים שלא מצליחים לנשום בעצמם הוא באמצעות מסיכות חמצן או באמצעות מסיכות CPAP. התהליך דורש שיתוף פעולה של החולה, ויכול לעזור גם כפיתרון זמני, אולם אם החולה לא מסוגל לכך פיזית או שטיפול זה אינו מספיק - משתמשים במכונת הנשמה. אם גם זה לא מצליח, אפשר במקרים חריגים לחבר את החולה למכשיר אקמו - תהליך שכולל הזרמה של הדם החוצה מן הגוף וחמצון שלו מחוץ לגוף החולה.

נוסינוביץ חשב על רעיון - מדוע לא לחמצן את הדם בתוך הגוף, במקום מחוץ לו? אולם הרעיון הטכנולוגי והניסויים הראשונים שהוא ביצע לא הבשילו למוצר עד 2017, אז פגש נוסינוביץ את דגי בן נון, ממייסדי חברת ננודיימנשן, ואת ג'ו חיון, ויחד הם הקימו את אינספירה.

המוצר של אינספירה רלוונטי בטיפול במצב שבו הריאות לא מצליחות לבצע את תפקידן מכל סיבה שהיא - עודף נוזלים, זיהום, מחלה של דרכי הנשימה או מחלה של כלי הדם בריאות, למשל. "יש אינספור בעיות שיכולות לפגוע ביכולת החימצונית והאיוורורית של הריאות ולמנוע שחרור של פחמן דו-חמצני וספיגת חמצן אל הדם, וללא טיפול, זה כמובן מצב שעשוי להיות מסכן חיים".

בן נון: "המוצר שלנו הוא קטטר שמושתל בתוך וריד מרכזי בהרדמה מקומית בלבד, על ידי רופא טיפול נמרץ, פנימאי או רופא מצנתר, שיש לו ניסיון בסוג כזה של הליכים רפואיים. הקטטר יושב בתוך וריד גדול, יש לו שטח פנים גדול שדרכו הוא מחליף גזים עם הדם הורידי. חמצן זורם לתוך הקטטר ומפעפע לדם, ופחמן דו חמצני נספג החוצה. כמו אקמו בתוך הגוף, כאמור. המכשיר חוסך את כל הסיבוכים הקשורים למכונת הנשמה ואפילו אין צורך בהרדמה מלאה".

נוסינוביץ: "היתרון על פני האקמו הוא פחות בעיות קרישה, פחות זיהומים, וזרימת הדם לגפיים לא נפגעת - כל הבעיות הללו נובעות מכך שבאקמו הדם נשאב מתוך הוריד ומוחזר אל כלי הדם - לעיתים כנגד כיוון הזרימה. צריך גם לזכור שרק בחלק קטן מהמרכזים הרפואיים האקמו זמין, בין השאר בגלל הסיבוכים האפשריים הרבים שלו והמיומנות הגבוהה הנדרשת מהצוות".

המוצר עבר את שלב הניסויים הפרה קליניים, והסיבה שבגללה הוא מעניין במיוחד דווקא עכשיו, היא העלייה הדרמטית הצפויה במכשירי הנשמה, עם העלייה העולמית והמקומית בתחלואה בקורונה (Covid-19). לדברי ג'ו חיון, מנכ"ל החברה: "הטיפול במחלות נשימתיות הוא תמיד חשוב, ועכשיו במיוחד. מכונות ההנשמה והצוות הדרוש לתפעול שלהם הינם צוואר הבקבוק שמונע טיפול ראוי בחולים והוא חלק מהסיבה שבגללה באיטליה ישנה תמותה של כ-10% מחולי הקורונה, לעומת פחות מאחוז בחולים במדינות אחרות". לדבריו, 55% מחולי הקורונה סובלים מקוצר נשימה, בכ-30% יש צורך בתמיכה נשימתית בדמות מסיכות חמצן ובעד 10% יש צורך במכונת הנשמה, בגלל מצב הריאות. כ-5% מהחולים בקורונה היו זקוקים למכשיר אקמו".

אתם מעריכים כי במקרה של קטסטרופה ישתמשו במוצר שלכם כטיפול ניסיוני?

חיון: "קיימים מסלולים מואצים שאנחנו בוחנים. המכשיר עובד בניסויים הפרה קליניים. כמובן שיש התאמות שצריך לעשות עבור בני אדם, אבל אנחנו לא רחוקים משם. הניסוי היה בחיות גדולות".

המגפה תפסה את החברה בתהליך של הכנה להנפקה באוסטרליה. עד היום, מלבד כספי המייסדים, גייסה החברה 3.5 דולר אוסטרלי (כ-2 מיליון דולר אמריקאי) ממשקיעים אוסטרלים וכמיליון דולר ממשקיעים ישראלים. הכוונה היא לגייס 5.5 מיליון דולר בהנפקה.

תעודת זהות: Inspira O2

שנת הקמה: 2017
תחום פעילות: חמצון הדם בתוך הגוף כתחליף למכונת הנשמה
מייסדים: ד"ר אודי נוסינוביץ, דגי בן נון, ג'ו חיון
עובדים: 10 ביקנעם

גיוסי הון עד כה: 3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים