בג"ץ הכריע: על יולי אדלשטיין לכנס את הכנסת כדי לבחור יו"ר

דרמה לילית פוליטית-משפטית: בג"ץ כופה על יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לכנס את הכנסת עד יום רביעי ולהעמיד על סדר יומה את נושא בחירת יו"ר הכנסת. לפי ההערכה, בחירה כזו תביא להדחתו של אדלשטיין מתפקיד היו"ר, בשל העובדה שמועמד כחול לבן, ח"כ מאיר כהן, זוכה ככל הנראה לתמיכה של 61 מחברי הכנסת.

פסק הדין התקבל הערב (ב') לאחר שאדלשטיין התבצר בסירובו להעמיד את נושא בחירת יו"ר הכנסת בימים הקרובים. הנימוק המרכזי של אדלשטיין היה ש"בכוונתי להעמיד את נושא בחירת יו"ר הכנסת על סדר יומה של הכנסת 'בהקדם האפשרי', ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ו'לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה', כלשון תקנון הכנסת שמחייב גם אותי, גם את חברי הכנסת כולם".

ואולם שופטי בג"ץ דחו את עמדתו אדלשטיין. "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וגם בתהליך המעבר השלטוני", כתבה הנשיאה אסתר חיות בפסק הדין התקדימי.

חיות הוסיפה כי "ככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על-מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".

השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן הצטרפו לעמדתה של הנשיאה חיות. השופטים ביססו את פסיקתם על סעיף 20(א) לחוק יסוד: הכנסת: הקובע כי הכנסת תבחר מבין חבריה יו"ר וסגנים ליו"ר. לשיטתם, הפגם בהתנהלותו של אדלשטיין הוא "בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר".

השופט יצחק עמית כתב בפסק הדין כי "בתקופות קשות, שומא עלינו לשמור על החישוקים והיצולים של המרכבה, לבל תתפרק. דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה, ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים".

לדברי עמית, "ההחלטה שבפנינו היא החלטה 'מלכותית' הנוגעת לבחירתו של המוציא והמביא בפעילותה של הכנסת, המנצח באופן ממלכתי על התזמורת הפרלמנטרית. התערבותו של בית משפט זה נדרשת על-מנת לאפשר לרוב הפרלמנטרי לממש את זכותו לבחור את היו"ר. מכאן ואילך ימשיכו מוסדות הכנסת ויעשו כחוכמתם על-פי כללי ההפעלה הקבועים במארג הנורמטיבי (חוק יסוד: הכנסת, חוק הכנסת ותקנון הכנסת). פסק דיננו אינו בבחינת התערבות ולא חלילה 'השתלטות' על סדר יומה של הכנסת, אלא חיזוק מעמדה של הכנסת כרשות נפרדת מהממשלה, קל וחומר ממשלת מעבר מזה שלוש מערכות בחירות".

את העתירות לבג"ץ הגישו התנועה לאיכות השלטון, עמותת "חוזה חדש", העמותה לדמוקרטיה מתקדמת והמפלגות כחול לבן, העבודה-מרצ וישראל ביתנו.

גפני בתגובה לפסיקה: למעלה מחצי מהעם נגד בג"ץ

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, מסר בתגובה: "שופטי בית המשפט העליון מחסלים בשנים האחרונות באופן שיטתי את המשטר הדמוקרטי ואת עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא אחד מאבני-היסוד של המשטר, בכך שהם קובעים ליו"ר הרשות המחוקקת מתי לקיים ישיבה ומה יהיה על סדר היום. מי שהמשטר הדמוקרטי חשוב בעיניו צריך לעשות כל מאמץ לעצור את גברות הלב שלהם. זהו קו פרשת המים, ומכאן ואילך ההתנהגות כלפיהם תהיה שונה ממה שהיה עד היום.

"על שופטי בית המשפט העליון לזכור שהם הולכים עם חלק מהעם, אך למעלה מחצי מהעם נגדם, וסופו מי ישורנו".