בשקי שינה בדירות לא גמורות: אלפי פלסטינים ישנים בישראל

בשעת צהריים של יום שישי האחרון, יצאו כמה פועלים פלסטינים מאתר הבנייה בו הם עובדים בפתח תקוה, כדי לרכוש מצרכים לסוף השבוע. בשיחה שקיימנו עם אחד מהם הוא סיפר שהם מקלקיליה, וכי את השבת הגשומה שעמדה לפניהם, בכוונתם להעביר בחדר לא גמור שמצוי בשלד הבניין אותו הם בונים. את תפקיד הדלת למשל, ימלא ניילון לאיטום. יומיים לפני כן הם נכנסו לישראל, בידיעה שלפחות בחודש הקרוב הם לא חוזרים לבתיהם. זאת לאור הנחיית הממשלה שהתירה לעשרות אלפי פועלים משטחי יו"ש, שלא החזיקו באישורי לינה בישראל, להישאר וללון כאן.

פעולה מהירה זו נדרשת כדי לאפשר לאתרי בנייה בישראל שמתבססים על כוח אדם משטחי יו"ש להמשיך לפעול. מנגד ההנחיה יצרה אוטומטית מצב בלתי אפשרי, שבו פועלים רבים נשלחים לישון באתרי הבנייה שבו הם עובדים - בניגוד לחוק שלא מתיר זאת, למעט מקרים חריגים. מעסיקים רבים ניסו ועדין מנסים למצוא פתרונות הולמים לעובדיהם, אך בשל המהירות בה הדברים נעשים, ואולי לעיתים בשל זלזול, רבים נאלצים בינתיים להסתפק באלתורים באתרי הבנייה.

נידאל אלענתר, מהכפר עראבה הוא קבלן פיגומים, וגם פעיל במאבק בתאונות עבודה. לדבריו נושא הלנת הפועלים כלל לא פתור. "הודיעו לנו ביום שלישי שעבר שיש לנו יומיים לסדר מקום לינה וזה דבר ממש לא קל. אני שכרתי בית פרטי בצפון, אבל כל יום אני נמצא באתרי הבנייה ורואה פועלים רבים שישנים באתרים. זה מצב לא אנושי. עברנו ימים של מזג אוויר קר וגשום וזה ברור שאתרי בנייה אינם מוסדרים לשינת אנשים. הפועלים הפלסטינים צריכים כסף עבור המשפחות שלהם ולכן הם מוכנים לעבוד בתנאים האלה. להיפרד מהמשפחה למשך חודשים ולישון באתר יכול לגרום למחלות נוספות, חוץ מהקורונה. המצב לא טוב", הוא אומר בדאגה.

"סידורי הלינה והאוכל עלו 11 אלף שקל"

יואב ציטרין הוא קבלן שמקים בימים אלה בניין ברחוב יהודה הלוי בראשון לציון. ביום חמישי האחרון הוא העלה לפייסבוק צילום של הבניין אותו הוא בונה ולצידו פוסט שמבקש לתאר את הסיטואציה המוזרה אליה נקלע. "עד הרגע האחרון לא ידענו אם לפועלים יהיה היתר להישאר פה. ביום שלישי שעבר בערב קיבלנו דרך התאחדות הקבלנים הודעה שבה היינו צריכים למלא טפסים שבהם היינו צריכים לציין מי הפועלים שאמורים להישאר כאן ולהתחייב לתנאי לינה", כתב.

בשיחה עם "גלובס", ציטרין מספר שלצורך העניין הוא הכשיר קרוואנים ששימשו קודם כמשרד ומחסן לחדרי שהייה. לדבריו הוא קנה לפועלים מזרנים, שמיכות ומצעים ודואג להם לאוכל חם. לדבריו העלויות של הלנת הפועלים והמזון נאמדות עד כה ב-11 אלף שקל, אלא שזה כורח המציאות. "התחייבנו למסור את הדירות בתוך כמה חודשים. חסר לנו עוד הרבה כוח אדם, וחסרה לנו סחורה. אבל, מי שיתנהג כבן אדם יעבור את התקופה ויצמח ממנה בכל המובנים. זו השעה שבה אנו נבחנים כבני אדם. ערבים, יהודים ,פועלים, מנהלים, כולם שווים! עלינו לדאוג אחד לשני. מי שמאלתר ישרוד", הסביר.

להערכת גורמים בענף מספר הפועלים שנאלצים לישון כעת באתרי הבנייה עומד על כמה אלפים לפחות, אם לא למעלה מכך. על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בישראל עובדים כ-67 אלף פועלים פלסטינים, כשרק לכ-20% מהם היה עד לפרוץ המשבר אישור לינה בישראל. בפועל, רק כ-1,500 נשארו לישון בישראל. בשבוע בעבר הוגדלה מכסת הלינה, וכעת כ-33 אלף פועלים מחזיקים בהיתר לינה בארץ. עם זאת, בשל הרצון להימנע מהדבקה בנגיף הקורונה נאמר לפועלים כי מי שיבחרו להישאר לישון בישראל, לא יוכלו לחזור לביתו לתקופה של מספר שבועות.

ישנים בכפרי המשולש במלונות ובאתרים

אלוף במילואים וח"כ לשעבר איל בן ראובן, שממלא את תפקיד ראש ענף הבטיחות בהתאחדות בוני הארץ, אומר שהם מודעים לבעייתיות בשטח, וכי הם נערכים לסייע לקבלנים לפתור את מצוקת הדיור. "יש לנו נתונים על קבלנים שנותנים תנאים מצוינים לפועלים ויש שפחות. להגיד לך שהיום הכל מצוין? בוודאי שלא. ההתאחדות שמה לעצמה מטרה לעזור לפועלים בשטח, כדי שמצבם יהיה טוב ככל שרק אפשר. יש פה אנשים שחייבים להמשיך ולבנות את מדינת ישראל. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לתת להם את התנאים הכי סבירים כדי שיוכלו למלא את מה שמצפים מהם. האנשים האלה לא יוצאים הביתה. הם יישארו חודשיים כאן עד שירד זעם. זה עניין ערכי מוסרי".

 ח"כ לשעבר איל בן ראובן / צילום: אלדד רפאלי

בן ראובן מספר שיש שלושה מוקדי הלנה: בכפרי המשולש, בבתי מלון ובאתרי הבנייה: "ההתאחדות הוציאה הנחיות מאד ברורות לגבי מה נדרש שיהיה בתוך אתר בנייה, כשתנאי משרד הבריאות מחייבים את הקבלנים", כך למשל הוא טוען שבכוונתם לספק לקבלנים מדי חום ולהנחות אותם לבצע תדריכים לעובדים בקבוצות קטנות. "אני עוסק ברגעים אלה בהקמת מנגנון שיבקר ויסייע לקבלנים לתת לפועלים את התנאים המיטביים. אנחנו מקימים עכשיו מוקד שיפעל באמצעות צוותי חניכה ויבחן ויבקר את נושא הלנת הפועלים באתר. כמו כן, אנחנו מכינים מפת הלנה. היות ואנחנו צריכים לקבל אישור לכל פועל, שעובד במערך החיוני, אנחנו גם דורשים לדעת איפה הוא ישן. יהיו לנו צוותי מתנדבים, ערבים ישראלים, שיעברו בשטח, באתרי הבנייה, שיתדרכו את הקבלנים ויסייעו בהספקת ציוד", אומר בן ראובן.

נתנאל לפידות, שמשמש כמנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, טוען כי משרדם לא יקבל חריגה מהנורמות הקיימות. "נכון ליום שישי בצהריים, 11 אלף פועלים נמצאים בבתי מלון, בתי הארחה ואכסניות נוער. השאיפה שלנו היא שכולם ישנו במקומות כאלה, ולא באתרי בנייה. ההיתר שהקבלנים קיבלו - וזה נאמר בצורה מאד ברורה לכל קבלן שביקש להיכנס להסדר הזה - היא לשכן אותם רק בדירות גמורות, עם מים וחשמל. הקבלן צריך לספק להם מיטות, שולחן וכיסאות. אנחנו לא מתפשרים בעניין הזה. לא נסבול שקי שינה או מזרנים בדירות לא גמורות. אנחנו נבצע אכיפה באמצעות הצבא והמשטרה".

מ"קו לעובד" נמסר: "השבוע פנינו בדחיפות לרשויות, לצד רל״א והאגודה לזכויות האזרח בדרישה להבטיח תנאי לינה הולמים וביטוח רפואי לעובדים פלסטינים הנמצאים בישראל.

"על הרשויות השונות לדאוג לשקיפות התנאים להם הם זכאים, לפיקוח עליהם ואכיפתם. כל התנהלות אחרת משמעותה הפקרת העובדים ובריאותם, והפקרת הציבור כולו".