מדד "תל אביב קורונה": מי החברות שעשויות להרוויח מהמחלה בסקטור הביומד המקומי

מדד הביומד בתל אביב איבד מתחילת השנה 29% מערכו, בדומה למדדי היתר ות"א 35. המצב היה יכול להיות גרוע יותר, לולא היו מכריזות לא מעט מחברות הביומד המקומיות כי הפיתוחים שלהן יכולים להתאים גם למחלת ה-Covid-19 (קורונה).

היצירתיות וניצול ההזדמנויות תמיד היו צד חזק אצל החברות שהצליחו לשרוד לאורך השנים בסקטור הביומד בבורסה בת"א, ואכן חלקן מצאו מגוון דרכים שונות לקשר את פעילותן לתחום הקורונה. אולם, המדד (הווירטואלי) "תל אביב קורונה" הוא לאו דווקא מניה בטוחה היום. בעוד שבחלק מהחברות המדווחות הקורונה הגנה על המניה ואף הביאה תשואה (אופקו, באטמ, נובולוג), באחרות נמחקו העליות עקב הדיווחים כלעומת שבאו.

 מדד תא קורונה החברות הישראליות שמביאות בשורות בתחום הקורונה

אילו בשורות בתחום הקורונה מביאות החברות הללו, ומה עומד מאחוריהן? בדקנו עבורכם.

בדיקות למחלה: אופקו, באטמ וכת"ב

תחום הבדיקות לאבחון מחלת הקורונה פעיל וקיים כבר היום. שתי חברות פועלות בו באופן ישיר - אופקו ובאטמ, ואחת באופן עקיף - סייט מקבוצת כת"ב. המתקדמת ביותר היא אופקו, שבעקבות פתיחת שוק הבדיקות האמריקאי לחברות פרטיות, החלה לבצע בדיקות מעבדה בסניפי רשת המעבדות שלה, Bioreference.

רשת המעבדות נרכשה במקור כדי לבצע בדיקות ייחודיות שפיתחה אופקו, אך בשנים האחרונות הכנסותיה בירידה, וביצוע בדיקות לקורונה יכול להיות מקור הכנסה טוב לחברה, אם כי התחרות על כך כעת בארה"ב רבה, וכוללת את המעבדות הגדולות במדינה.

אופקו כבר חתמה על הסכם לביצוע בדיקות עם הערים ניו ג'רזי ודטרויט. בניו ג'רזי יבוצעו בשלב הראשון 10,000 בדיקות. כרגע לא נאמר דבר על מחיר לבדיקות הללו - זה "לא נאה" בשעה שכזו. מדובר במתחמי בדיקות "דרייב ת'רו" שייתכן כי יוכלו להיות רלוונטיים גם לבדיקות אחרות בהמשך ולתת למעבדות של אופקו  יתרון יחסי.

חברת באטמ, העוסקת במגוון תחומים וביניהם אבחון מחלות זיהומיות, הודיעה כי החברה הבת האיטלקית שלה Adaltis פיתחה ערכה לבדיקה מהירה של קורונה, בפחות משעה, וזו החלה להיות משווקת באיטליה. צבי מרום, מייסד באטמ, כבר העריך בראיון ל"גלובס" כי לא מדובר בבדיקה ש"תכניס" הון לחברה, אלא מטרתה לעצור את המגפה.

במקביל מפתחת באטמ יחד עם נובהמד ערכה לאבחון ביתי לקורונה. סביר להניח כי בדיקה כזו, אם אכן תתן תשובה מדויקת, מהירה ונוחה, תהפוך להיות חלק משגרת חיינו עד שיפותח חיסון לקורונה, ועל מוצר כזה כן אפשר לעשות כסף, כשהמגפה תהיה תחת שליטה.

חברת סייט מקבוצת כת"ב אינה מפתחת בדיקות לקורונה, אך המכשיר הנייד שלה לבדיקות ספירת דם מהירות ונוחות, יכול להיות רלוונטי מאוד לניטור חולים בבית ובבתי חולים שדה, וכבר יש לחברה שיתוף פעולה עם יחידת הבידוד של שיבא. הטמעת המכשיר לשימוש זה היום, יכולה להשפיע על הביקוש לו בעתיד אם בתי החולים אכן ימצאו אותו נוח. כלומר, זה יעביר את החברה את שלב ההטמעה וחינוך השוק, שהוא מסובך לרוב עבור חברות מכשור רפואי.

תרופות: קמהדע, אנלייבקס, כן פייט ופלוריסטם 

בתחום התרופות לקורונה אין כרגע מוצרים מוכחים וכולם בגדר הבטחות. החברה המעניינת ביותר בהקשר זה היא כנראה קמהדע, שמעוניינת להפיק נוגדנים מדמם של מבריאים מקורונה, באותה השיטה שבה היא מפיקה מן הדם את החומרים שמהם היא מפיקה את המוצרים הקיימים שלה, כולל חיסון למחלת הכלבת הפועל בשיטה דומה. גם חברת טקדה הבינלאומית (שותפה של קמהדע במוצר המוביל שלה, למחלות לא זיהומיות) בוחנת את הגישה הזו לטיפול בקורונה, כך שנראה שהגישה מקובלת על העולם הרפואי, אולם קמהדע אינה פועלת בה לבד. בפני החברה עומד אתגר לוגיסטי לא קטן של השגת פלזמת דם של מבריאים מקורונה.

חברת תאי הגזע אנלייבקס הודיעה כי המוצר שלה לטיפול בפעילות קיצונית של מערכת החיסון במחלות דלקתיות, יכול להיות רלוונטי לחולים שלוקים באותה תופעה קטלנית בגלל הקורונה, אם כי הדמיון בין התופעות עדיין לא מוכח.

הקורונה תפסה את אנלייבקס אחרי הצלחה בניסויים ראשוניים במוצר שלה בהתוויה המקורית שלה, אך בחולים ספורים בלבד, ועם כושר ייצור של חברה צעירה מאוד, בתחום של תרפיה תאית שבו כושר הייצור הוא סוגיה משמעותית. אך אנלייבקס הסתערה על תחום הקורונה וכבר נמצאת במגעים עם ממשלת דרום קוריאה כדי לטפל ניסיונית בחולי קורונה שם. מניית אנלייבקס נסקה על רקע ההודעות, והיא ניצלה זאת כדי לגייס הון שהיה דרוש לה מאוד.

כמו אנלייבקס, גם החברות כן פייט ופלוריסטם מקוות להתערב בשלב הסופי של מחלת הקורונה, שבו מערכת החיסון כה מעוררת במלחמה שלה בווירוס, שהיא עצמה כבר עלולה ליצור נזק לחולה. שתי החברות מפתחות מוצרים שקשורים לבקרה של מערכת החיסון, אם כי במחלות אחרות לגמרי מקורונה, לא זיהומיות.

מוצריה של פלוריסטם הודגמו כבעלי פעילות כזו בניסויים קטנים, אך למרות שהחברה ותיקה מאוד, היא עוד לא הציגה תוצאות בתחום זה מניסויים רחבי היקף. כן פייט הציגה תוצאות טובות בניסויים גדולים, אך לא הצליחה לחזור עליהן בניסויי אישוש.

כן פיייט הצהירה כי למוצר שלה עשויה להיות גם השפעה אנטי ויראלית - כלומר נגד הווירוס עצמו, אולם בתחום זה לא ביצעה ניסויים בבני אדם עד היום. למרות שמוצריהן פותחו למחלות אחרות מקורונה ועוד לא הוכחו גם במחלות אלה, שתי החברות מציעות את המוצרים שלהן כטיפולי חמלה בחולי קורונה - טיפול ניסיוני מאוד הניתן כמוצא אחרון לחולה במצב קשה שאין לו כל תקווה אחרת.

המקרה של ניאון מקבוצת כת"ב הוא מיוחד. החברה עצמה לא מפתחת מוצר לקורונה אך כבר חתמה על הסכם להירכש על ידי חברת BioNtech, שלפתע הודיעה על הסכם עם ענקית התרופות פייזר לפיתוח משותף של מוצר כזה.

מניית ביונטק נסקה, וניאון יכלה רק לשמוח שהעסקה שחתמה הייתה עסקת מניות. שוויין של אלה גבוה כעת ב-50% מכפי שהיה בעת חתימת העסקה, ומעניק לניאון שווי של כ-100 מיליון דולר. שוויה של ניאון, 63 מיליון דולר, מגלם סיכון כי העסקה שכבר חתמה אך לא הושלמה, לא תצא לפועל בסופו של דבר. יש לציין כי יכולותיה של ניאון הן מתחום החיסונים - היא התכוונה לפתח חיסון מותאם אישית נגד סרטן, אך ייתכן כי יכולותיה יהיו רלוונטיות גם לחברה שתתמחה בקורונה.

מרוויחות בעקיפין: נובולוג ואיתמר מדיקל

חברת נובולוג היא מרוויחה עקיפה אך ברורה מהקורונה. שני התחומים העיקריים בהם היא עוסקת - אשפוז בית והפצת תרופות, "נהנים" מן המגפה. בתחום התרופות, בתי החולים צורכים תרופות רבות יותר לטיפול בחולים, ואילו בבית אוגר הציבור תרופות ומקפיד על משטרים תרופתיים כרוניים הקפדה יתרה, כדי לשלוט במחלות הרקע.

תחום אשפוז הבית, במסגרתו נובולוג מתמחה בחולים מונשמים, מקבל דחיפה לא רק מחולי הקורונה המאושפזים בבית, אלא גם מכך שבתי החולים מנסים לשחרר כמה שיותר מהחולים הקבועים שלהם לאשפוז ביתי, ולפנות את בתי החולים לחולי קורונה. מגמה של מעבר לאשפוז בית שהחלה ממילא להתפתח בכל העולם וגם בישראל, צוברת כעת תאוצה. בתחום הניסויים הקליניים בחברה, מעבירה נובולוג ניסויים לבית, וכך תוכל להמשיך לבצעם גם בתקופת הסגר.

חברת איתמר מדיקל, המבצעת בדיקות שינה ביתיות, פרסמה גם היא היערכות להתמודדות עם קורונה. הדיווח היה מפוכח והציג יתרונות וחסרונות למצב עבור החברה. איתמר ציינה כי צברה מלאי של מכשירים ולכן הפרעה לפעילות שרשרת האספקה שלה בסין לא פגעה במכירותיה, וכעת נראה כי היצרנים חוזרים לפעילות.

בצד היתרונות, ציינה איתמר עלייה צפויה בביקוש למוצר שלה, אשר לעומת בדיקות שינה מתחרות אינו מחייב את המטופל לצאת מהבית, דורש הרבה פחות כוח אדם, ולחברה גם בדיקה חד פעמית מתכלה, כלומר אין צורך להעביר ציוד ממטופל למטופל - כל אלו הם יתרונות בתקופת קורונה.

לעומת זאת, הביקוש הכולל לבדיקות שינה עלול לרדת, בגלל חוסר תשומת לב לעניין, בעיקר במדינות שבהן איתמר פועלת שנפגעו באופן הקשה ביותר - איטליה, ספרד וסין. רוב ההכנסות של איתמר ממוקדות בשוק האמריקאי, ולכן היא תלויה מאוד בהתפתחות המחלה ומהלכי הנגד הממשלתיים במדינה זו.

נפגעות: קדימהסטם, אנדימד ואליום

קורונה היא כמובן לא עניין חיובי בהכרח גם עבור חברות ביומד. כל הפרה של שגרת העבודה, של שרשרת האספקה, של תשומת לב הרופאים למאמצי שיווק של מוצרים חדשים או לניסויים קליניים, עלולה להאט את פעילות החברות, והן גם עלולות להיתקל במצב של מחסור בהון לפעילותן.

שלוש חברות מקומיות כבר הודיעו על השפעה שלילית. קדימהסטם הודיעה כי לא תוכל לטפל בקבוצה השלישית של חולים במחלת ניוון השרירים ALS, משום שהם נמצאים בסיכון גבוה אם יחלו בקורונה, ולכן אין להביא אותם לבית החולים לקבלת הטיפול. חברת האסתטיקה הרפואי אנדימד כבר הודיעה על הוצאת 30% מהעובדים לחל"ת, בדומה לחברות אחרות במשק. חברת המכשור הרפואי אליום הודיעה על הוצאת "שיעור ניכר" מעובדיה לחל"ת. מניות החברות הללו נפגעו, אך לא יותר מחברות רבות אחרות בשוק, שרבות מהן נאלצו להתייעל באותה הצורה. 

תרמיות בימי קורונה: ה-SEC קורא למשקיעים להיזהר מפני הונאות בתחום הרפואי

כבר ב-4 בפברואר, זמן רב לפני ההתפשטות הנרחבת של נגיף קורונה בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות, התריעה ה-SEC (רשות ניירות ערך של ארה"ב) מפני האפשרות של הונאות הקשורות לקורונה. לפי אזהרת ה-SEC, רמאים עלולים להשתמש בהתפתחויות כדי לפתות משקיעים במרמה; "אנו מודעים למספר מקרים של פרסומים, גם ברשתות החברתיות, בהם נטען שמוצרים או שירותים של חברות ציבוריות יכולים למנוע, לגלות או לרפא את נגיף הקורונה, ושהמניות של אותן חברות יעלו דרמטית כתוצאה מכך", נכתב בהודעה. "אנו קוראים למשקיעים להיזהר ולהיות מודעים לפוטנציאל ההונאה".

"יודע צדיק נפש בהמתו, וה-SEC רצתה להזהיר את המשקיעים", אומר עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל בפירמת ZAG-Sullivan בניו יורק, המייצג חברות הנסחרות בוול סטריט. להערכתו, עם סיום המשבר יהיו חקירות של ה-SEC בנושא. מדובר בפרט בחברות מיקרו-קאפ מהתחום הרפואי. על כן לדבריו החברות המפרסמות כיום דיווחים בנושא הקורונה, חייבות להיזהר ולוודא שההודעות מדויקות. לדברי הר אבן, יש לציין בדיווח האם הפתרון של החברה מעשי, האם הדרך לשוק עדיין ארוכה וכדומה.

ואכן, בשבועות האחרונים ראינו מספר מקרים בהם חברות מדווחות על כך שמוצר שלהן עשוי להתאים לטיפול במקרים מסוימים הקשורים לקורונה, או לסייע באבחון המחלה. גם חברות מישראל פרסמו דיווחים מסוג זה ונהנו מעלייה במניה, כמו למשל אנלייבקס, באטמ ואופקו הנסחרות בת"א (וכמובן אין בכך טענה שפרסמו דיווחים שקריים).

"יש חברות שיש להן פתרונות שבהחלט יכולים לעזור לקורונה וזה מדהים, אבל אני כעו"ד בודק היום כל הודעה של כל לקוח בשבע עיניים ונוקט משנה זהירות", אומר הר אבן. "כל חברה שיש לה הודעה טובה, המניה שלה עולה בצדק - אבל מאוד קל לאתר אותן כשיש למשל רק שתי מניות בירוק מתוך כל המדד. העניין הוא שיש מכונות אלגו-טריידינג שמאומנות למצוא את המילה קורונה, ותמיד יהיה מי שינצל את ההזדמנות. אני בטוח שה-SEC תבדוק כל הודעה בעתיד".

לדבריו, ב-SEC בוחנים כל עלייה חריגה במניה ואם היא מגיעה בעקבות הודעה, החברה תתבקש להעביר מסמכים רלוונטיים ולדווח מי ידע על כך ומתי.

"לא מדובר רק במקרה שהחברה מנצלת את העליות לבצע הנפקה", מדגיש הר אבן. "זה אמנם המקרה הקלאסי, אבל יש גם מקרים של pump and dump - מריצים את המניה, ובעל מניות מוכר מניות בשוק. כשמניה עולה 20%, יש קונים, אבל תמיד יש גם מישהו שמוכר".

חקירות ה-SEC יכולות להסתיים בקנסות ואף בהליכים פליליים, גם ברמה הפרסונלית כלפי בכירים בחברות. בשורה התחתונה, הר אבן מציין כי "חברות שמודיעות הודעות ומתבשמות מעליית המניה, צריכות להיות מוכנות שהסבירות שהרגולטור ירצה לבדוק את אמיתות ההודעה, היא הרבה יותר גבוהה הפעם. הן צריכות לחשוב פעמיים ולדייק בדיווח - חזקה על החברות תמיד, אבל הפעם אפילו אקסטרה".