נגיד בנק ישראל: להקים רשת ביטחון של כ-15 מיליארד שקל לתמיכה בעסקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קורא להנהיג רשת ביטחון למשק על-מנת להתמודד עם השלכות משבר הקורונה. במסיבת עיתונאים שערך היום (ג') בנק ישראל אמר הנגיד כי הוא "קורא מכאן לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות להתעלות מעל חילוקי הדעות ולאשר בהקדם את התוכנית שיציגו ראש הממשלה, שר האוצר וצמרת משרדו, ולאפשר להם את גמישות הפעולה הנדרשת בהקדם האפשרי".

הנגיד אמר בפתח נאומו כי "הכלכלה העולמית והמשק הישראלי בתוכו מתמודדים עם משבר כלכלי גדול ושונה מאלו שידע העולם בעשרות השנים האחרונות. במדינות רבות בעולם, כמו בישראל, המשק מושבת, פרט לתעשיות ולשירותים החיוניים, וחלק גדול מהעובדים לא יוצאים לעבודה. חשוב לי להדגיש - מדובר במשבר שמקורו בגורם חיצוני לכלכלה, והמועד בו יסתיים תלוי בראש ובראשונה ביכולת של העולם לגבור על הנגיף. ולמרות זאת, מדיניות כלכלית נכונה, אשר אינה כבולה במוסכמות שהיו נכונות למשברים מסדרי גודל ואופי אחרים לחלוטין, היא זו שתכתיב את קצב היציאה מהמשבר והיא זו שתקבע את עומק פגיעתו".

לכן, אמר ירון, "מטרת העל שלנו היא לתמוך בכלכלה ובחברה, כך שיוכלו לצלוח את התקופה הנוכחית ולהגיע מוכנים ליום שאחרי המשבר. בסופו של יום, בלי בריאות אין כלכלה, אבל בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות. וזהו עיקרון מפתח שיהיה על כולנו לזכור לאורך ההתמודדות עם המשבר הזה. מי שמכיר אותי יודע, שכבר בנאום הכניסה שלי לתפקיד שבתי והדגשתי את ההכרח להפחית את הגירעון בתקציב המדינה ולייצב את יחס החוב לתוצר בזמנים רגילים. אבל אלה לא זמנים רגילים - לכן היום אנחנו צריכים להתנער מהמוסכמות שהיו נכונות לזמנים אחרים".

"זה הזמן לתמוך בעסקים ובאזרחים, כדי שהמשבר לא יעמיק וכדי לאפשר לעסקים ולמשקי הבית לצאת ממנו במהירות כאשר המגבלות הבריאותיות יוסרו. עלינו לסייע לאלו שנפגעו מכך שהחברה או שהכנסות העסק שלהם נפגעו והם חייבים להמשיך לעמוד בהוצאות המושתות עליהם. כמו כן, עלינו לסייע למי שפוטר או יצא לחלת והכנסתו נפגעה דרמטית. זה מה שעושות ממשלות בכל העולם, ובהיקפים עצומים. אני מברך על הצעדים הכלכליים שהאוצר נקט עד כה. ואולם על מנת להתמודד עם המשבר יהיה עלינו להקצות משאבים בהיקפים גדולים יותר. גם במחיר של הגדלת הגרעון. ראוי שתוקם רשת ביטחון תקציבית משמעותית, בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, כאחוז מהתוצר, לפחות כשלב התחלתי. סכום שייועד לצורך התמודדות נחושה של הממשלה עם משבר הקורונה ותמיכה בהישרדותם של עסקים קטנים ובינוניים".

המשנה לנגיד אנדרו אביר הודיע כי הוועדה המוניטרית הכריזה על רכישת אגרות חוב ממשלתיות בהיקף 50 מיליארד דולר פי כמה מהיקף תוכנית הרכישות הקודמת. לדבריו, תוכנית רכישת האג"ח ותוכנית ההלוואות הקצרות במטח בהיקף 15 מיליארד דולר מיועדות להבטיח כי השוק יתפקד. אביר הוסיף כי הבנק ינקוט בכל האמצעים שברשותו על-מנת להבטיח את המשך התפקוד התקין של השווקים.

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים היוצאת, אמרה כי "המערכת הבנקאית איתנה וחסונה. שנים אמרו שאנו שמרנים בפיקוח, והשמרנוצ נושאת עתה פרי". המפקחת שדחתה את פרישתה בלפחות חודש בשל משבר הקורונה אמרה כי "יש לתת אשראי למי שיוכל להחזיר אותו אחרי המשבר ולא לתת אשראי באופן אוטומטי - זה כספי ציבור". היא אמרה כי "יהיו הפסדי אשראי אך המערכת תוכל לעמוד בהפסדים אלה".

עוד אמרה בר כי "על הבנקים להשתמש בכריות ההון ולתת אשראי". היא אמרה כי "אנו רואים שהמצב במשק קשה וחברות באות לבנקים לסיוע". היא גם אמרה כי יש גידול בריביות על האשראי, משלל סיבות.

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי אמר כי ברמת ההשבתה הנוכחית תגיע הפגיעה במשק עד אחרי פסח ל-50 מיליארד שקל ואם ההשבתה תימשך עד סוף מאי הנזק יגדל ל-90 מיליארד שקל. לדבריו במידה ותחול החמרה בהיקף ההשבתה, הנזק עד סוף מאי עשוי לעלות על 100 מיליארד שקל.

סטרבצ'ינסקי העריך כי הגדלת הגירעון תהיה הדרך העיקרית למימון הוצאות הממשלה בתקופת המשבר. ואמר כי "זאת ההמלצה המרכזית שלנו". אביר, שנשאל על האפשרות שהבנק יתחיל לרכוש גם אג"ח קונצרניות, ציין כי "התערבות של הבנק הביאה לירידת תשואות בשוק האגח הממשלתי וטען כי הביאה גם לירידת התשואות בשוק האגח הקונצרני"

בהתייחס לשאלה על הורדת הריבית אמר הנגיד כי "הריבית נמוכה כבר היום ולא ראינו את הצורך דווקא בריבית. ההשפעה הגדולה ביותר על משקי הבית היא באמצעות הורדת העקום (עקום התשואות של אגרות החוב) ולכן הצגנו את התוכנית של רכישות 50 מיליארד שקל לאורך העקום והייתה לה השפעה מאד משמעותית".

המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר אמרה כי "אין בעיית נזילות במערכת הבנקאית ואין עדויות למחנק אשראי יש ניצול של מסגרות האשראי על-ידי לווים שונים אבל כרגע אין לחץ. יש לווים שחווים קשיים. בר אמרה כי צמצמנו את מספר הסניפים שפתוחים לקבלת קהל וכיום פתוחים כ-30% מהסניפים כ-290 סניפים. העמדה שלנו היא שצריך להמשיך להאישר לפחות חלק מהסניפים פתוחים גם אם יוחלט על החרפת הסגר ובכל מקרה הבנקים ימשיכו לתת שירות לציבור הרחב".