האם הסינים מתחילים לזהות את הזדמנויות שנוצרו להשקעות בהייטק הישראלי בעקבות מגפת הקורונה? משיחות עם משקיעים ועורכי דין בכירים העוסקים בסחר והשקעות עם סין, עולה כי אי הוודאות לנוכח משבר הקורונה, שגרם למשקיעים אמריקאים, לדבריהם, להקפיא השקעות חדשות - הביא לחידוש ההתעניינות מצד משקיעים מסין ומהמזרח הרחוק, שם עדיין נמצאים תושבים רבים בהסגר, אך בהדרגה מתחילים החיים העסקיים לעבור לשגרה חלקית.
"לאחרונה מתתרחשת תופעה מעניינת - כמות האימיילים שאנחנו מקבלים, יורדת, בעוד שכמות ההודעות ב-WeChat - הוואסטאפ של סין - הולכת וגדלה", אומר בשיחה עם "גלובס" אדוארד קוקירמן, יו"ר קוקירמן ושות' וקרן ההון סיכון קטליסט. הקרן פועלת בשנים האחרונות באופן משמעותי מול השוק הסיני ומקיימת כנסים המחברים בין משקיעים סינים לחברות ישראליות בישראל ובסין. "אנחנו רואים תופעה מעניינת אצל המשקיעים הסינים. הם הראשונים שיוצאים מהמשבר והראשונים שיפעלו בצורה מיידית. השוק הסיני מתעורר והם אומרים שדווקא בעת משבר הם רוצים לבחון הזדמנויות השקעה", אומר קוקירמן.
השפעות של מלחמות הסחר ארה"ב-סין
מאז 2016, זרם השקעות מסין החל להיתקל בקשיים לא מעטים. בהתחלה הערים הממשל הסיני מגבלות על הוצאת מטבע זר מהמדינה. צעד זה הצר את צעדיהן של הקרנות הסיניות, שהיו יכולות להשקיע רק במידה שכבר היו מעורבות בפעילות בינלאומית ושהיה בידיהם די מטבע זר לביצוע השקעות. החברות הסיניות הבינוניות (במונחים סינים) נאלצו להישאר מחוץ למשחק.
בשנה שעברה, נוספו למגבלות המט"ח גם מגבלות שמקורן ביחסים הגיאופוליטיים בין סין לארה"ב, והאופן שבו הן השפיעו על ישראל. "כשהתחילה מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שנסובה בעיקר סביב הנושא של קניין רוחני (IP) וטכנולוגיות מתקדמות, החלה מגמה שנמשכת עד היום, שבה האמריקאים מפקחים על חברות שמכניסות כסף סיני פנימה לארה"ב", מסביר עו"ד יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן.
לדברי גבע, "כל חברה בעולם שיש לה קשר לארה"ב או פעילות משמעותית בארה"ב, נוסף על החברות האמריקאיות עצמן, כפופות ל-CFIUS - הדרישה האמריקאית לאישור של הממשל להכנסת משקיעים סינים בעלי שליטה". עו"ד גבע הסביר כי מדובר ב"שליטה במובן של יכולת השפעה, כמו למשל חברות בדירקטוריון, או זכות וטו".
גבע אומר ש"העובדה שבכל פעם שחברת סינית רצתה לקבל עמדה משמעותית בחברות אמריקאיות, או ישראליות עם קשר לארה"ב, היא נדרשה לאישור של הרגולטור האמריקאי, הרחיקה ישראלים מהשקעות סינית, גם אם היה מדובר בגופים בינלאומיים עם מטבע זר".
אלא שעכשיו, הוא אומר, "אנחנו נכנסים לתקופת הריבאונד. סין חוזרת לתמונה. בשבוע שעבר סיימתי עסקה אחרת, עוד אחת בדרך ועוד עסקה שידוע לי עליה בעולם המדיקל. עוד מוקדם לדבר על עובדות חד-משמעויות אבל בתור מי שיושב על הערוץ הזה כבר שנים, התחושה שזה מתחיל לחזור. סין מפוצצת בכסף ולא יכולה להשקיע בחברות אמריקאיות, מה שיוצר הרבה לחץ לחזור לפעילות. אחת הדרכים לחזור לפעילות זה לבצע השקעות. העובדה שבארה"ב קשה להם לעשות עסקים מבחינה רגולטורית, הופכת את ישראל ליעד אטרקטיבי להשקעות".
עו"ד יאיר גבע / צילום: מושיק ברין
למלא את הוואקום של האמריקאים
גם מהצד הישראלי, טוען עו"ד גבע, קיים רעב להשקעות - "לחברות ישראליות יש קושי רב לגייס כספים מהשווקים המסורתיים, כמו ארה"ב. קיימות אינדיקציות לכך שקרנות אמריקאיות יהיו יותר זהירות בהשקעות אפילו בארה"ב עצמה. לכן יהיה להן יותר קשה לבוא להשקיע בישראל. את הוואקום הזה הסינים ממלאים.
"קראתי מאמרים לפיהם סין תצא מנצחת מאירועי הקורונה וזה אכן נראה ככה, למרבה הצער. יש שם הרבה כסף והרבה תיאבון, ובמקום ששווקים קיימים יתייבשו, סין תיכנס. כבר שומעים על השקעות שלהם בקרנות הישראליות, עובדה שמאותתת שהם חזרו להסתכל על חברות ולחפש עסקאות".
התחומים שמעניינים את הסינים היום, על פי עו"ד גבע, הם רכבים אוטונומיים, רובוטיקה, ואוטומציה של פסי ייצור ולוגיסטיקה ותחום שעניין אותם עוד הרבה לפני המשבר - בינה מלאכותית.
עו"ד גבע אומר שאת השינויים בטרנדים של מקורות ויעדי ההשקעה יש לראות באופן רחב יותר, ולא רק מהחור שבגרוש הסיני: "אני מתעסק גם עם מדינות במפרץ הפרסי, והמסר הוא שבימים של שינוי צריך לפתוח את העיניים ולהיות דינמיים ולשנות נקודות השקפה, לפתוח את הכיוונים למקומות אחרים, כמו סינגפור, הונג קונג ובכלל אסיה שחזרה לפעילות. לפני חצי שנה היה טרנד שהאירופים התחילו להגיע לישראל ולהשקיע. יכול להיות שהמגמה הזו תיעצר ותתרחש חזרה לאסיה".
מי שעוד מאשר את דבר תחילת חזרתם של המשקיעים הסינים הוא אסטורה מודנה, מייסד קרן טרה ונצ'רס קפיטל, שעוסקת בהשקעות בתחום האימפקט והדיגיטליזציה. לדבריו, "המשקיעים האסטרטגיים מסין חזרו מהר, בניגוד למשקיעים הפיננסיים, שאני מקווה שגם כן יחזרו לתמונה בחודשים הקרובים. מוקדם לומר שמדובר בטרנד, אבל ברור לנו שהם רוצים לחזור לשגרה וכמעט חזרו לאותן הנקודות בהן הפסקנו את המגעים בגלל המשבר, שבסך הכל האריך את חופשת ראש השנה הסיני".
מודנה מספר על התחושות באסיה - "בהונג קונג הייתה קצת חזרה לכיוון של תפקוד נורמלי ובסינגפור הם עדיין בסדר גמור. אנשים עובדים, בקושי טסים ובטח שלא למדינות המערב, אבל בהחלט מרגיש פנימית בתוך סין שהמצב השתפר. לא השתפר לרמה של לפני המשבר, אבל המצב פי עשר יותר טוב ממה שבמערב".
אסטורה מודנה, טרה ונצ'רס קפיטל / צילום: רוני פרל
שינויים בטעמים של המשקיעים
נשיא לשכת המסחר ישראל-סין אמיר גל אור ויו"ר משותף בקרן אינפיניטי מאשר את המגמה אך מבקש לצנן את הציפיות. "הסינים מביעים התעניינות במיפוי הטכנולוגיה הישראלית, אבל צריך להבחין בין מה שנמצא על השולחן ומה שלא. הסיטואציה של המשבר מביאה הזדמנויות מיוחדות אבל זה לאו דווקא מתוך כוונה להשקעה מהירה", אומר גל אור, "יש תחומים שבוודאי יזכו לעדנה - כמו מכשור רפואי, שיקבלו השקעות בטווח הנראה לעין בגלל שינוי סדרי העדיפויות. הדבר נובע ממיפוי פנים־סיני שמתחקה אחר טכנולוגיות שחסרות להם לאור המשבר".
"המשבר עשוי לעשות אתחול מחדש להרבה הנחות יסוד", אומר גל אור, אך בינתיים השוק נמצא עדיין בהמתנה. "יש בעיית נזילות עולמית ועד שלא יוזרם סכום כסף דרמטי לשווקים, אנשים לא ימהרו להיפרד מכסף משמעותי, אלא יבצעו השקעות מאוד סלקטיביות".
על פי גל אור, יש לעקוב אחר ההחלטה הצפויה של הממשל הסיני, שדחה את ישיבת המפלגה שהייתה אמורה לעסוק בנושא ושהייתה אמורה להיערך החודש. לדבריו, "צריך לעקוב בעיון מה יהיו הדגשים שכל החברות הסיניות מקיימות אותם על מה חשוב ומה לא".
אמיר גלאור. לשכת המסחר ישראל־סין / צילום: חנן מוריס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.