משבר הקורונה מפחיד - אבל השווקים עוד יתאוששו

הגבלות תנועה, הגבלות התקהלות, ביטול אירועי תרבות וספורט. שיתוק עסקי, שיתוק צרכני, תנודות אלימות בשווקים. פחד.

ההשוואה למשבר הסאבפריים מ-2008 בלתי נמנעת, והיא אכן נוכחת בתקשורת. כולם זוכרים ממה הכל התחיל, ומנסים לשכוח כיצד זה נגמר. המשקיעים מתכוננים לרע, אבל מקווים לטוב. מצפים למיתון, אבל גם לחיסון פלא, שיחסל את כל השיגעון הזה שנקרא משבר קורונה.

קל להיגרר לפאניקה ולהשליך את ניסיון העבר על המשבר הנוכחי. לציבור המשקיעים יש נטייה מוכרת לברוח בירידות ולהסתער בתום העליות, והמצב אינו שונה גם כיום. כדי להימנע מהחלטות נחפזות, כדאי למתן את האמוציות - ורק לאחר מכן לנתח את מערך הסיכונים, ואולי גם ההזדמנויות, שנוצרים בשווקים.

נתחיל מהדמיון: ההפתעה. עד לפני כחודש, כל זה לא היה קיים. המשקיעים הניחו כי מדובר ב"כאב ראש" סיני, אולי אסייתי, כנראה זמני, בעיקר מקומי, שאת השלכותיו על שאר העולם ניתן יהיה לפתור עם קצת עזרה מנגידי הבנקים המרכזיים והרבה מאוד עזרה מאחיזת ברזל של ממשלת סין.

כשהציפיות התבדו, התחילה מלאכת הורדת התחזיות, ועדיין מעטים צפו כי נמצא את עצמנו באירוע גלובלי, מתגלגל ועצום.

קו מחשבה דומה היה קיים ב-2007. ערב המשבר הגלובלי של אותה שנה, הנחנו כי מדובר בבעיה נקודתית של ענף משכנתאות הסאבפריים, אולי של ענף הנדל"ן האמריקאי - ודאי לא של מערכת הבנקאות כולה, שלפי הערכות דאז, היתה אמורה להיות חסינה מפני זעזועים ענפיים.

אז, כמו היום, קשה היה להעריך מראש את מידת ההתפשטות, בבית ומחוצה לו, וכמו כן, לא ניתן היה לאמוד את חומרת הפגיעה הכלכלית הפוטנציאלית.

הכחשה פוליטית אופיינית לכל משבר פיננסי או מיתון כלכלי: ב-2008 למדנו בדרך הקשה כמה מהמשקיעים וכמה מהבנקים חשופים לנכסים "רעילים"; ב-2010 למדנו מי חשוף לאג"ח מדינות ה-PIGS (מדינות הפריפריה באירופה); וב-2020 גילינו כיצד וירוס ממוצא סיני מוצא את דרכו לכ-176 (נכון לכתיבת שורות אלה) מדינות ברחבי העולם, ומשבש בין לילה את כל אורח חייהן.

דמיון בולט נוסף הוא עצירה פתאומית בפעילות: בבת אחת, חלק ניכר מהפעילות העסקית והפיננסית נעצר בהשפעת הזעזוע. נפילת ליהמן בראדרס ב-2008 הקפיאה את שוק האשראי ופגעה אנושות במסחר. ההפשרה הגיעה רק אחרי סדרה של הזרמות נזילות מאסיביות (לבנקים, לשוקי הכספים ולשוקי האג"ח), הפחתות ריבית נמרצות וכן, אחרי כמה צעדים פיסקאליים בחלק מהמדינות, לרבות ארה"ב.

הבנקים המרכזיים נקראו לדגל

משבר קורונה מתבטא בעיקר בקיפאון תזרימי. פגיעה פיננסית כמובן קיימת, אבל זוהי בעיה מסדר שני. כך, צעדים שנועדו למנוע הידבקות, כמו סגירת הגבולות, השבתת הפעילות וריחוק חברתי, קטעו את הפעילות העסקית היומיומית. בעולם הכלכלי "קורונה" הוא מפלצת תלת-ראשית, שפוגעת בהיצע, בביקוש וביציבות הפיננסית.

כמדי משבר עולמי, גם הפעם, בנקים מרכזיים מרחבי העולם נקראו לדגל כדי לטפל במחסור בנזילות. ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גוש האירו ורבים אחרים הודיעו על מהלכים מוניטריים אמיצים, שנועדו להרגיע את השווקים, ובעיקר להחיות את הביקושים ולספק "חמצן" לעסקים. הממשלות יצאו עם חבילות סיוע מגוונות, במטרה לפרוס רשת ביטחון לאזרחים ולעסקים.

המשמעת הפיסקאלית, שבימים כתיקונם נתפסת כקודש הקודשים של ניהול כלכלי תקין, ננטשה לטובת הטיפול במגיפה. הפעם גם גרמניה בפנים. היא הייתה המוהיקני האחרון ששמר על הקופה הציבורית.

השנה מגלים השווקים כי התערבות מוניטרית אמנם הכרחית, אבל לא מספיקה. כמו אנטיביוטיקה למחלה ויראלית, היא לא באמת מסוגלת לטפל במשבר בתחום הבריאות. הפעם לצעדים פיסקאליים יש תפקיד מכריע.

המשבר מלווה בגל הורדות דירוג

השוני הגדול ביותר והמשמעותי ביותר בין 2008 להיום נעוץ בגודל המינופים. המשברים הארוכים ביותר והכואבים ביותר הם אלה שדרשו תיקון מאזני של צרכנים (כמו בסאבפריים ב-2008) או של חברות (יפן בשנות ה-90). משברים כאלה עלולים להימשך בין שלושה לשמונה רבעונים.

שיעור האבטלה במשבר מאזני מזנק בממוצע בכ-3 נקודות האחוז. משברים כאלה מלווים בגל של הורדות דירוג אשראי ושיעור הדיפולטים לרוב נוסק מעלה, בעיקר בדירוגי אג"ח "זבל".

אי-אפשר להתכחש לעובדה שארה"ב ניצלה את הריביות הנמוכות למינופים: חוב החברות עלה ב-8% תוצר בחמש השנים האחרונות. עם זאת, סך החוב הפרטי עלה ב-4% תוצר בלבד, לאור העובדה שמשקי הבית הקטינו את נטל החוב ב-4% תוצר. לשם השוואה, בשישה מיתונים קודמים, צבירת החוב הסתכמה בממוצע ב-15% תוצר, מתוך זה במיתונים של 2001 ו-2008 - ב-20% וב-25% תוצר, בהתאמה.

הניסיון מלמד כי ככל שהשינוי בנטל החוב גדול יותר, כך המשבר הפיננסי חמור יותר. בניגוד ל-2008, איתנות הבנקים ומשקי הבית מעודדת, מכיוון שהיא רחוקה מהמציאות של 2008. רדאר המשקיעים מופנה אל השוק הקונצרני, בעיקר אחרי שירידת מחיר הנפט הטילה קושי נוסף על היצרניות.

אחרי גל הפאניקה, מחפשים הזדמנויות

הבשורות הטובות הן כי אחרי גל של פאניקה, המשקיעים מפסיקים להתייחס לכול איגרות החוב כמקשה אחת - ומתחילים לחפש הזדמנויות באלה מהן שמצטיינות באיתנות פיננסית. 

לסיכום, הכלכלנים סבורים כי הכלכלה העולמית התחילה את משבר הבריאות במצב טוב יותר בהשוואה למצבה ערב משבר הסאבפריים, ולכן קיים סיכוי סביר שהמיתון, גם אם יבוא, יהיה קצר יחסית. קיימת גם הערכה כי התייצבות אמיתית בשווקים תבוא על רקע ירידה בשיעור הנדבקים בארה"ב ובאירופה, כשלחבילות פיסקאליות יש תפקיד חשוב בזירוזה. סביר להניח כי התאוששות בפעילות העסקית תבוא בשלב מאוחר יותר.

התבוננות בשוק המניות מלמדת כי ירידות עוצמתיות יותר תואמות להתאוששות ארוכה יותר. מאז מלחמת העולם השנייה נרשמו שמונה אירועים שבמהלכם ירד מדד המניות S&P 500 בין 20% ל-40%. הירידות נמשכו בממוצע 12 חודשים, והתיקון ארך כשנה ושלושה חודשים.

בסך הכל נרשמו מאז 1945 שלושה משברים פיננסיים קשים, עם ירידות של יותר מ-40% בשווקים. במקרים כאלה, שיקום מלא נמשך בממוצע 58 חודשים.

 הירידות של מדד המניות S&P 500 מאז 1945

חשוב לציין כי כמעט בלתי אפשרי לתזמן את נקודת המפנה. לשם המחשה, מי שהשקיע בשוק המניות בשנות ה-30, אבל פיספס 10 ימים הכי טובים בכל עשור, היה נהנה כיום מכ-100% תשואה. מנגד, מי שרכש בעקביות באותם 10 ימים נפלאים, היה נהנה מתשואה של 15,000%.

בתקופות של אי-ודאות מרבית המשקיעים נצמדים לגישת Keep it Simple. הדרך הפשוטה ביותר להיחשף לשוק המניות היא באמצעות מדדי Blue Chip, כמו מדדי S&P 500 או דאו ג'ונס 30. אלה הם מדדים שמכילים חברות גדולות, בדרך כלל חזקות יותר מבחינה תזרימית, בעלות מודל עסקי יציב, חלוקת דיבידנד עקבית ונזילות גבוהה.

כלל מנחה נוסף, שנשמע בימים קשים, הוא זיהוי חברות שהמודל העסקי שלהן נשען על מגמות ארוכות טווח, בהנחה שהן אלה שבסבירות גבוהה יתאוששו מהר יותר עם דעיכת השפעתו של הנגיף. הענף הבולט בקבוצה זו הוא ענף הטכנולוגיה, שמניותיו מרכיבות את מדדי S&P Technology Select Sector או נאסד"ק 100.

 המניות הגדולות במדדי הטכנולוגיה של וול סטריט

הסברה היא שתחומים כמו בינה מלאכותית, מיחשוב ענן, תקשורת 5G, כלי רכב אוטונומיים, אינטרנט של הדברים (IoT) ותחומים טכנולוגיים נוספים, לא יפסיקו להתפתח בעתיד הנראה לעין. ניתן להניח כי לענקיות טכנולוגיה, כמו גוגל, מיקרוסופט, אינטל ואחרות, יכולות שיקום גבוהות יותר בהשוואה לענפים אחרים. 

הכותבת מנהלת מחלקת מחקר מדדים של קבוצת קסם, מבית אקסלנס. לחברות מקבוצות קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג לעיל. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. במידע עשויות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.