דווקא בימים של משבר הקורונה, כשהעולם משותק ואנשים בערים רבות בעולם ספונים בבתיהם, השלימה קרן ההון סיכון פיטנגו גיוס של קרן חדשה, שתשמש אותה להשקעות בחברות צמיחה. "הגיוס הזה היה מתוכנן כחלק ממהלך העבודה הרגיל שלנו. הסגירה שלו הייתה מתוכננת בלי קשר למשבר הקורונה ואני לא חושב שהיינו צריכים להמתין איתו", אומר חמי (נחמיה) פרס, שותף-מייסד מקרן ההון סיכון בפיטנגו, בראיון ל"גלובס". "ממילא אנחנו לא רצים במהירות להשקיע, אלא מחפשים חברות טובות, ואנחנו מחפשים חברות שהן חזקות ויציבות גם בתקופת המשבר. אנחנו כבר מסתכלים על חברות לאורך זמן וחושבים אם להשקיע בהן או לא".
פיטנגו היא קרן הון סיכון המנהלת מעל 2.3 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לקרן ההון סיכון הגדולה בישראל. פרס יציין בשנה הבאה 25 שנה בקרן. בימים אלו הוא עובד מביתו, לפי לו"ז אינטנסיבי של הקרן - ישיבות Deal Flow, שבהן בוחנים השקעות פוטנציאליות, ישיבות שותפים שבהן מדברים בין השאר על חברות הפורטפוליו וקבוצות עבודה על שיווק, יצירת ערך או אימפקט.
הלו"ז כולל גם פגישות עם יזמים שבאים להציג את החברה שלהם במטרה לגייס הון מהקרן, כן, גם היום, בזמן המשבר. "החלטנו שהכלל הראשון הוא שלמרות שכולם בבית ולבד, אנחנו עובדים הכי טוב ביחד. לכן אנחנו משתדלים שהכל יהיה הכי רגיל שאפשר, רק על הרשת", אומר פרס.
למשקיעי הון סיכון יש תפקיד משמעותי - בתור דירקטורים, בעלי מניות ואנשים בעלי ניסיון, הם נדרשים לייעץ ליזמים שמתמודדים בימים אלו עם אתגרים ניהוליים אדירים. הראיון עם פרס, שנערך בווידיאו, עסק במשבר הקורונה והשלכותיו על תעשיית ההייטק.
ממשיכים לדבר עם יזמים
"מלבד הלו"ז השוטף, כל אחד מאיתנו עובד עם חברות פורטפוליו. יש הרבה שיחות עם היזמים, שבהן אנחנו שומעים מהם מהן הפעולות שהחברות נקטו, ומנסים להבין מה מטריד אותן. יש הרבה חוסר ודאות, בטח ליזמים צעירים שלא נתקלו במשבר ולא תמיד יודעים מה לעשות, איך לתעדף את הדברים ולתכנן קדימה. אנחנו מנסים לשתף מהניסיון שלנו וממה שאנחנו רואים בחברות אחרות.
"חלק מהחברות חזקות, יציבות, יודעות להתנהל לבד, והמודל העסקי שלהן ממשיך לפעול בלי הפרעה - שם צריך פחות עבודה. אבל בחברות יותר צעירות נדרשת עבודה יותר עמוקה. יש עצות פרקטיות, כמו האם לקחת הלוואה או האם להמיר דולרים לשקלים כי הדולר עלה ויש חברות שיש להן הרבה הוצאות בארץ.
"אני מעריך שאחרי שהכל ייגמר והעולם ישתלט על המגפה, תהיה יציאה יחסית מהירה מהמשבר. העיקרון בעיניי הוא כרגע לקנות זמן, ולכן צריך לחסוך בהוצאות. ממילא חלק מההוצאות ירדו, למשל כנסים. ,אבל ההוצאה הכי גדולה היא כוח האדם ושם צריכים להיות זהירים וחכמים. אנחנו משתדלים כמה שיותר לא לפטר ואנחנו בקשר עם ה-HR של החברות כדי לתת להם כלים להתמודד עם הסיטואציה הזאת".
פרס (61), ממשקיעי ההון סיכון הוותיקים בישראל, חווה כבר כמה משברים כלכליים. "זה לא דומה למשברים של 2000 ו-2008. במשברים קודמים לא ידענו כמה זמן זה ייקח, כאן זה תחום בזמן. השאלה כמה דברים בלתי הפיכים יקרו בדרך. למשל, חברות שיתמוטטו לא יהיה ניתן לקומם מחדש.
"אנחנו יודעים מה גורם למשבר, אנחנו יוצרים אותו במו ימינו. אלו החלטות מושכלות של מדינות וממשלות, כדי להגן על האזרחים שלהן. בשנת 2000 לא ידענו כמה זמן ייקח לצאת מהמשבר, הייתה הבנה שהעולם לא יכול להשתנות כל כך מהר כמו שאנשים ציפו, וב-2008 היה משבר של אמון גם במנהיגות העסקית וגם ביושרה העסקית.
"המשבר הנוכחי הוא משבר של מגפה רפואית, שמחייבת שיתוף פעולה גלובלי, העברת ידע ואינפורמציה, שיתוף שיטות עבודה, גם בהתבוננות על מנהיגות של כל מדינה ומדינה. אנחנו יוצאים מעולם של מלחמות בין מדינות, איפה שהחדשנות נדחפת על ידי צבאות, ופתאום נכנסים לעולם חדש שבו הסכנות הן גלובליות. זה משפיע כלכלית, חברתית ופוליטית".
מה למדת ממשברים קודמים שמשרת אותך עכשיו?
"למדתי שיזם, שמקים חברה ומפתח מוצר, צריך לחשוב היטב כמה המוצר נחוץ, מה הדירוג שלו בעיני הלקוחות שלך, האם הוא יהיה הדבר הראשון או האחרון שהם מוותרים עליו, כמה המודל העסקי שלו יוצר אימפקט משמעותי, ולהבין בצורה מאוד בסיסית את נקודות התורפה שלו. יש חברות, שבתנאים רגילים הן אימפריות, אך לא מסוגלות לשרוד בתנאים של משבר. כל יזם וכל משקיע יצטרכו לחשוב באיזו סיטואציה החברות שלהם יכולות להגיע לתסריט שעמו מתמודדות חברות התיירות במשבר הנוכחי, והאם הן יוכלו לשרוד דבר כזה".
חיטוי בגינת משחקים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
שינויים בתפיסת החדשנות
המשבר הנוכחי מוביל להכרה במגבלות הכוח של האנושות. איך זה ישפיע על ההייטק?
"המשבר הזה גורם לנו להבין כמה אנחנו שבירים. זה צריך לגרום לכולנו להיות הרבה יותר צנועים. זאת קריאה לשיתוף פעולה ושקיפות. גם המנהיגים צריכים להבין שכוחם מוגבל. הכוח שלנו כאנושות הוא היכולת שלנו לעבוד ביחד.
"כל הנושא של חדשנות משתנה בעולם כי הוא היה מונע מצורך, אבל העולם נהיה חזק מבחינה כלכלית וביטחונית ועולה השאלה מה ידחוף את החדשנות קדימה. לדעתי מה שידחוף את החדשנות זו התכלית, לאן אנחנו הולכים כעולם, איך אנחנו שומרים על כדור הארץ, איך אנחנו שומרים על החברה האנושית, איך אנחנו מתמודדים עם הסכנות הגלובליות שאנחנו יוצרים במו ידינו, כמו השפעות האקלים.
"אנחנו צריכים לקחת את עצמנו כדבר לא מובן מאליו, לנהל את כדור הארץ ואת החברה האנושית בזהירות. ניקח את הנושא הזה לממד חדש של חדשנות עם תכלית, של אימפקט, של שיתוף פעולה, פתיחות ושקיפות מלאה, עם תהליכים דמוקרטיים, מנהיגות שיותר משרתת, השקעות שהן יותר ערכיות. הדור הצעיר מבין את זה טוב יותר מהדורות הקודמים, ועכשיו גם חווה את זה בצורה מאוד מאסיבית בגלל משבר הקורונה. לדעתי אנחנו בנקודת מפנה מאוד משמעותית בעולם".
כלומר יגדל פה דור של יזמים שהאימפקט יותר חשוב לו?
"אני חושב שלא תהיה לנו ברירה. אי אפשר להתנהל יותר באופן נפרד, אנחנו תלויים אחד בשני. היכולת שלנו להשפיע לטוב ולרע היא יותר משמעותית. הקודים האלו כבר נבנים, כמו למשל יעדי פיתוח בר קיימא שפותחו באו"ם, להיות אחראי בהשקעות שלך. זה יהיה סוג של מערכת חיסונית חדשה שאנחנו צריכים להזריק לעולם החדש".
דיברת על צניעות, אבל יש משהו בטבע של יזם שחושב שהוא יכול לשנות את העולם.
"היזם עצמו יכול להיות הכי פרוע בעולם, הצניעות תבוא מהסביבה שלו, תבוא מהעובדים שהוא/היא ירצו לקלוט לגייס לחברה. האנשים שיבואו לעבוד בחברות, וגם הלקוחות והמשקיעים, ישאלו את השאלות הקשות - מה החברה עושה, למה זה חשוב, איך אתם עושים את זה, האם אני רוצה להיות חלק מזה. יווצרו מודלים של הצלחה שהם יהיו המודלים החדשים שלפיהם היזמים יפעלו".
ההייטק יתיישר עם הכלכלה העולמית
המשבר לא נגרם בגלל תעשיית ההייטק, אבל יכול להיות שהיא בכל זאת צריכה לשאול את עצמה שאלות על החגיגה שהייתה בה, למשל על רמות השווי הגבוהות של סטארט-אפים?
"התעשייה לא מנותקת מהכלכלה העולמית. אני מסכים שבשנים האחרונות, בגלל המצב הכלכלי בעולם, שלא ידעו איך לייצר תשואה על ההון. בדרך כלל המשקיעים מרגישים נוח עם רמת הסיכון והתשואה במניות ובאג"ח, אבל גם בגלל הריבית הנמוכה נוצר היפוך מגמה בעולם מנזילות לצמיחה. הרבה אנשים הסכימו לוותר על נזילות כדי לייצר שיעורי צמיחה שהם לא יכולים לייצר באמצעים נזילים. הדבר כמובן גרם לכך שכמות הכסף שהושקעה בחברות עם פוטנציאל צמיחה היה מאוד גדול. זה העביר את הכוח לצד של היזמים וכתוצאה מכך רמות השווי עלו.
"אני חייב לציין שהחברות שאנחנו מושקעים בצמיחה אלו לא סתם שווים מנופחים, אלא מדובר בחברות שיוצרות הכנסות בהיקפים משמעותיים עם שווי שאתה יכול להגיד שהוא גבוה מדי במקרים מסוימים, אבל הוא לא מופרך לחלוטין.
"אני חושב שלתעשיית ההייטק לא תהיה ברירה, היא תצטרך להתיישר, כי זה עולם של אלטרנטיבות. בעקבות המשבר, אנשים יוכלו לקנות בזול נכסים שספגו פגיעה קשה ולשקם אותם ואני מניח שחלק גדול מההון העולמי יילך לשם. הרבה כסף גם יזרום לתחום הרפואה, וחלק ימשיך לתמוך בגל הדיגיטלי, במעבר לענן, באוטומציה. בסופו של דבר העולם הולך בגלים, לפעמים אנחנו בעלייה ולפעמים בירידה, אבל אין משבר שלא ניתן לעצור".
באיזה דרכים נוספות המשבר ישפיע?
"אתה רואה שהצורך שאנשים יהיו מעודכנים מבחינה טכנולוגית חשוב. אנשים צריכים להכיר את היכולות של העולם הזה, להיעזר בו כדי להתמודד עם המצב הזה. כשאתה מסתכל ברמה הפילוסופית - לפני הקורונה העולם עסק במה יקרה כשהרובוטים יקחו את העבודות שלנו, ואני מסתכל על הקורונה ואומר - הלוואי שהרובוטים ואטומציה יוכלו לקחת מאיתנו חלק מהעבודה, כי אז לא היינו נכנסים למשבר כל כך גדול.
"בנוסף, יש הבנה בעולם שזקוקים למנהיגות חדשה. יש פה גם סוג של התבוננות על איך מנהיגים ניהלו את המשבר, באיזה אופן הם הגיבו, כמה הם נשענו על מידע, איזה תהליכים הם ביצעו, כמה הם שלפו מול כמה הם באמת עבדו בצורה עקבית, כמה הם היו משרתי ציבור וכמה מגלומנים שחשבו שהם מבינים מה קורה בלי להבין. הציבור לא טיפש, הוא מבין איזה מדינות פעלו נכון ואיזה לא ואני חושב שזה ישפיע על בחירות של מנהיגים, כי זה פוגע בכלכלה ופוגע בחיים של אנשים. זה מבחן שמנהיגים יצטרכו לעמוד בו - איזה סוג מנהיג אתה - האם אתה מתאים לעידן החדש הזה או לא"?
השפעות אזרחיות, פוליטיות ומדיניות
יכול להיות שנצטרך גם מודל אחר של מדינה?
"זאת שאלה ארוכת טווח. באופן עקרוני הרעיון של בני אדם, שמאוגדים במסגרות ימשיך להתקיים. זה מה שמאפשר לנו לתפקד. אבל אין ספק שיכולתן של חברות עסקיות גדולות להשפיע על מהלך העניינים הוא הרבה יותר גדול ממה שהוא היה בעבר. יווצר שיתוף פעולה חדש בין מסגרות של מדינות לבין מסגרות של חברות עסקיות, צריכה להיכתב אמנה מחודשת, כללי משחק חדשים.
"אנחנו בפיטנגו התחלנו לעבור לעבודה מהבית הרבה לפני שהודיעו באמצעי התקשורת שזה מה שצריך לעשות. הידע נמצא אצלנו, וגם היכולת לקבל החלטה. זה לא רק אנחנו, אלא עוד הרבה חברות שמנעו פה משבר יותר גדול. בנוסף, יש חברות שלא מסוגלות לעמוד במשבר הזה בלי תמיכה ממשלתית, לא משנה מה הם יעשו, כי הביזנס שלהם נגמר. אם אתה חברת תעופה ואין טיסות, מה תעשה?".
עלול להיות משבר אמון בין האזרחים לממשלות?
"בטוח שיהיה משבר אמון, זה מתבקש, כי הנגיף הזה חושף את האופן שבו המערכות הרפואיות נבנו בכל מדינה לאורך שנים. הוא יחשוף שיטות ניהול ומנהיגות כאלה ואחרות. המערכות הממשלתיות נמצאות היום במבחן לא פשוט, יש היום הרבה מידע זמין וכל אחד יכול לשפוט את האופן שבו הממשלה שלו מתנהלת בהשוואה למדינות אחרות, לראות איך המערכות מתפקדות. זאת יכולת שלא הייתה קיימת קודם".
זה משפיע גם על המגזר העסקי?
"מעבר מעולם של מלחמות לעולם של סכנות גורם לכך שהאחריות שנופלת על הכתפיים של חברות עסקיות היא יותר גדולה מבעבר. אנחנו רואים, למשל, שבארה"ב החברות העסקיות התנהלו באופן עצמאי בנקיטת אמצעים והתגוננות, אבל בסוף צריך ששתי המערכות האלו יעבדו יחד, באמון, בשיתוף פעולה".
ארבעה טיפים ליזמים
1. לפעול בזריזות
"לפעול מהר, בלי להסס. אם אתה מבין שאין לך חמצן לפחות ל-12 חודשים, אם לא יותר, אל תהסס - אחרת לא תגיע לצד השני. כל חברה שאין לה מספיק מזומן או ששורפת מזומנים בקצב גבוה מדי, חייבת לנקוט בפעולות מיידיות כדי לשרוד. אלו פעולות אכזריות וקשות, אבל חייבים לקבל אותן בזמן.
2. לגייס הון
"אם יש לחברה יכולת להשיג כסף, למשל לממש הלוואה שעומדת לו או לעשות מהלך פיננסי אחר שמגדיל את המשאבים שלו - הוא חייב לעשות את זה".
3. התחדשות ויצירתיות
"לבחון את המודל העסקי והלקוחות, ולראות האם הם עומדים במבחן המציאות החדשה, להיות כנים לגבי זה ואם צריך לשנות - לחשוב מחוץ לקופסה. למשל חברה בתחום של נסיעות שיתופיות - במצב שבו אין תחבורה ציבורית היא יכולה להסיע עובדים חיוניים. צריך לחשוב איך להציע שירות חדש שלא קיים, איך דווקא בעידן המטורף הזה לעשות משהו מיוחד שאף אחד אחר עוד לא חשב אליו או לא הספיק להיערך אליו. אנשים עושים את זה, יש פרץ אדיר של יצירתיות בתקופה הזאת".
4. לחשוב הרבה קדימה
"לא לאבד עשתונות. הדברים האלו חולפים וצריך לחשוב גם קדימה, איך ייראה העידן החדש - מה זה בית, מה זה עבודה, איך ניסע בעתיד? למשל, איך ייראו שדות התעופה, הרכבות והנמלים במצב שבו אדם שנושא את הנגיף יכול לגרום להדבקה המונית, איך תיראה הכלכלה השיתופית בעולם כזה? צריך כבר לחשוב על זה".
כתבות
ני"ע
