שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון בראיון: "מנסה לשמור על רוכשי הדירות"

המשבר שהביאה מגפת הקורונה למשק כולו נמצא בתחילתו, ורבים מדברים על השבר הכלכלי העצום שהוא יחולל בקרוב. שיעור האבטלה, דווח ביום שישי, חצה כבר את רף ה-22%.

ענף הבנייה הוגדר עד כה כענף חיוני למשק והמשיך לעבוד כרגיל, אולם בישיבה שהתקיימה בשבת נידונה האפשרות של החרפת הצעדים, ובכלל זה איסור על העסקת פלסטינים בענף הבנייה. היום צפויה להתקיים ישיבה מכריעה בעניין זה.

שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון אומרת בראיון ל"גלובס": "מאז ההחלטה לסגירת הענף שהתקבלה ביום שישי בצהריים, הצלחנו לגבש פגישה נוספת להיום בצהריים בהשתתפות משרדי האוצר והביטחון. גם השר ליצמן תומך בעמדה שלנו והמגמה היא להשאיר את ענף הבנייה פעיל עד להטלת סגר מוחלט על המדינה, כלומר למצב שבו אף אחד לא יצא מביתו, לא חיוני ולא לא חיוני. זה הקו שאנו מובילים".

במשרד מדברים על זה שפסח שמגיע בעוד כשבוע וחצי הוא ההפרש המעשי בין שתי העמדות, שכן במהלך החג העבודות באתרים יושבתו בלאו הכי.

לצד המגפה, גם התהפוכות הפוליטיות אינן נגמרות.

שאשא-ביטון, בת 46, היא דוגמה מוחשית לתעתועי הפוליטיקה של השנים האחרונות, והיא הראשונה להסכים עם זה. בינואר אשתקד היא נכנסה למשרד השיכון כמחליפה של יואב גלנט, שפרש מסיעת כולנו ועבר לליכוד, לקראת הבחירות שהיו באפריל אותה שנה, ולכולם היה ברור שמדובר במינוי זמני. הבחירות חלפו, אחריהן עוד שתי מערכות בחירות - והנה היא עדיין שרת השיכון. לפני כשלושה חודשים היא כמעט הוחלפה מרצון בתפקידה, על ידי יצחק כהן מש"ס, במסגרת קומבינציה של החלפת תיקים - ואולם הדבר נעצר. עם התהפוכות הפוליטיות של הימים האחרונים, עוד לא ברור מי ישב בכיסא של שר השיכון בעוד שבוע. לכן, היא מסכמת, "בפוליטיקה אי-אפשר לדעת שום דבר. אני כבר נפרדתי כמעט שלוש פעמים מהמשרד שלי וחזרתי".

והנה, מהג'וב הכי זמני שבו היא מכהנת, מוטל על שאשא-ביטון האתגר הכבד ביותר שעימו התמודדו שרי שיכון בעשורים האחרונים, והוא לנהל - לפחות עד שתוקם ממשלה חדשה - את אחד מהמשברים הקשים והסבוכים שנחתו על המדינה.

בניגוד לרבים מקודמיה, היא גם היתה מעוניינת להשאר בתפקיד ולהמשיך תהליכים שלדבריה החלה. "יש לי תובנות לגבי רפורמות שלדעתי צריכים לעשות לטובת הציבור, ואשמח מאוד לקיים אותן", היא אומרת. חלומה הגדול הוא משרד החינוך, היות שהיא בעלת תואר שלישי בחינוך.

איך את מתנהלת בימים האלה?

"הערכות מצב מתנהלות סביב השעון. אצלי במשרד יש ישיבות על המצב השוטף, דיונים עם הקבלנים על מצב הענף. לפעמים אנו מקיימים הערכות מצב פעמיים ושלוש ביום. כל דיוני הממשלה אורכים שש-שבע שעות, לעתים עד שלוש בבוקר ולעתים אף יותר מזה. אני מוכרחה לומר שראש הממשלה נותן במה לכל אחד להשמיע את קולו והשיח הוא מהותי. לא מצביעים וממשיכים הלאה.

"ברמה האישית, אני בדיוק הפוך ממה שקורה ברוב העם, ש'קיבלו הזדמנות' להיות עם כולם בבית. גם כשאני בבית, כיוון שאסור לנו להתכנס, הדיונים מתנהלים טלפונית או באמצעות האינטרנט. אני יושבת בחדר מבודד מכולם במשך שעות, ואני נוכחת-לא-נוכחת בבית. אבל אני אפצה אותם אחר-כך בעזרת השם.

"יש לי בת בחטיבת הביניים, והבנים הגדולים - אחד חייל והבכור בן 24, שאומר לי כל הזמן 'אמא, אני לא הייתי מתחלף איתך לרגע, גם אם היו משלמים לי הון'. הם רואים שאני לא מסוגלת להחליף איתם מילה. אני מסמנת 'רגע' עם היד, אבל הרגע ממשיך וממשיך. הבת התחילה ללמוד גרפיקה ממוחשבת, אז היא מצאה לה אתר ולומדת".

איך ניתן לנהל ענף כל-כך מורכב במשבר קשה כל-כך?

"המשבר מנוהל בצורה מקצועית בכל הדרגים - מראש הממשלה, דרך משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובתוך זה משרד השיכון דואג לקטר מאוד משמעותי במשק הישראלי. ענף הבנייה זה לא רק השאלה האם הבית יהיה מוכן בעוד חודשיים או לא, אלא ענף שמוביל את המשק הישראלי והרבה פעמים מחזיק אותו, ופגיעה בענף מושכת את כולם למטה. זה לא יישאר רק בבנייה.

"אני זיהיתי את המשבר עוד לפני שהוא הגיע אלינו, כשהיה עדיין בסין, בגלל העובדים הסינים החדשים שהיינו צריכים לקלוט במקומם של העובדים הוותיקים שהיו כאן. הדבר הראשון שעשיתי היה להאריך את החלטת הממשלה, להשארת העובדים הוותיקים.

"מפה התחלתי להתגלגל, כי הבנתי שעומד להיות אירוע. עוד לפני שהכול התרגש עלינו ישבנו עם התאחדות בוני הארץ כדי להבין מה הצרכים ועל מה יש לשים את הדגשים. היה ברור שצריך לשמור על העובדים הפלסטינים, למקרה שתהיה החלטה לקיים סגר על הרשות הפלסטינית. המשמעות היא לדאוג להם ללינה, להסעדה, לסניטריה. נערכנו לזה הרבה לפני שהודיעו ברשות הפלסטינית על הסגר.

"הדבר הכי משמעותי שאותו השגתי היה להגדיר את הבנייה כענף חיוני, ולא רק באתרי הבנייה, אלא גם כל התעשייה התומכת, וההובלה והשינוע של החומרים".

משרד הבריאות התנגד להכרה בענף הבנייה כחיוני.

"השר ליצמן תמך בעמדה שלי, שענף הבנייה צריך להמשיך לפעול, ושהשהייה של העובדים הפלסטינים צריכה להתקיים בכפוף למגבלות שהוטלו. עם זאת, הרשות הוציאה קריאה לכל הפועלים לחזור. כרגע אנחנו לא רואים נהירה בחזרה".

די ברור שיהיו איחורים במסירת דירות במחיר למשתכן.

"ממש לא ברור. עד כה, ברוב הענף יש בנייה סדירה. איך שהתחיל המשבר היו כאלה - אומנם בשוליים, אבל חשוב לציין את זה - ששלחו הודעות לזוכים שיהיה עיכוב במסירה ושהם נערכים לזה. שום דבר. אנחנו עדיין בשגרה. אם ניכנס לתקופה של הדממה באתרי הבנייה, ייתכן שיהיה עיכוב במסירת הדירות. נצטרך לבחון את זה, ולראות איך זה מתפתח".

מה עתידה של מחיר למשתכן, לפי תפיסתך?

"התוכנית חשובה וחשוב שהיא תימשך. לפני חמש שנים קיבלנו שוק דיור מדמם ותוכנית הדגל שעוצבה על ידי שר האוצר משה כחלון הייתה מחיר למשתכן. באנו עם כל הכוח ותוך כדי תנועה התוכנית עברה אדפטציות בהתאם להתפתחות שהיתה בשטח. בסיכומו של דבר, ברור לנו לחלוטין שהיא תרמה לירידת מחירי הדירות החדשות. יותר מ-50% מהמכירות של דירות חדשות היו של מחיר למשתכן, הזוגות הצעירים מגלים אמון בתוכנית בצורה שעל כל 3,000 דירות שמוצעות בהגרלה מתמודדים כ-25 אלף משתתפים.

"מעבר לזה, באופן מאוד אירוני, מי שיציל את הנדל"ן ואת ענף הבנייה היא תוכנית מחיר למשתכן, משום שעכשיו הכול הוקפא והעסקאות היחידות שיבוצעו יהיו של מחיר למשתכן. אני מעריכה, שזו התוכנית שתיתן חמצן גם לענף וגם למשק, ולכן חשיבותה עכשיו רבה אף יותר".

ההגרלות האחרונות כוללות פחות דירות. מדוע?

"זו תקופה של שנה פלוס של מערכות בחירות ובממשלות מעבר, ואנחנו מנסים לשמר את לפחות את התהליכים שעשינו עד עכשיו. בהתחלה לקחנו את כל הקרקעות המתוכננות ועימן נתנו את המכה הראשונה. אי-אפשר במצב של היום להמשיך בכל הכוח.

"אנחנו גם עושים את השינויים וההתאמות לנוכח הביקורת והפידבקים שאנחנו מקבלים מהמערכת. ואני כולי תקווה, שאם אני לא אשאר בתפקיד, אז שמי שיבוא במקומנו, ימשיך את התוכנית הזו כי צריך לקיים אותה גם בעתיד".

ועדיין, המשבר מפריע גם להתנהלות התוכנית.

"אנחנו רוצים להגן על הזוכים. עצרנו את כל הכנסים ושיוך הדירות וחתימה על חוזים בעקבות הנחיות של משרד הבריאות, אבל מהשטח אנחנו מקבלים פידבקים שאנשים כן רוצים להמשיך את ההליכים ועל כן החלטנו שאנחנו משחררים את חתימת החוזה, רק עבור רוכשים שמעוניינים לעשות את זה.

"בשבוע שעבר החלטתי לצאת בסקר שייערך בקרב כ-1,500 זוכים שנמצאים רגע לפני התהליך, שממנו נבין כמה מהם מעוניינים בנקודת זמן הזו להמשיך את התהליך, כמה רוצים באופן מקוון וכמה באופן פיזי ובהתאם נשחרר את הלחץ גם בעניין הזה".

אני רוצה לחזור ליזמי נדל"ן. הם מתלוננים שדחיית התשלומים לרמ"י בחודש, כפי שהחלטתם בשבוע שעבר - אינה מספיקה.

"אם ניווכח שלמרות שדחינו את התשלומים, אנחנו עדיין במשבר - אז כנראה שנאריך את הדחייה".

ומה עם ראייה כוללת יותר של הענף?

"אנחנו בשיתוף פעולה מלא ויוצא דופן עם הקבלנים על בסיס יומיומי, ולפעמים שעתי. אני רואה לנגד עיני את רוכשי הדירות, וכדי להיטיב איתם ברור לי שאני חייבת לדאוג לקבלנים ולדאוג לענף. זו השרשרת. אם המשבר יפגע בקבלנים הם יעכבו את מסירת הדירות, וזה אומר שרוכשי הדירות יצטרכו להתגורר בשכירות לתקופה נוספת מעבר למה שציפו. יש פה שרשרת שכל חוליה בה מושפעת מקודמתה.

"גיבשנו שורה של הקלות לבוא לקראת הקבלנים הפועלים במסגרת מחיר למשתכן, וגם לקראת המתכננים, שזה עסקים קטנים ובינוניים, וכמובן גם לקראת רוכשי הדירות".

על פי התוכנית שאושרה ביום חמישי האחרון, קבלנים שיגישו הצעות לקרקעות במסגרת מחיר למשתכן יהיו פטורים מתשלומים שונים, ויקבלו יחס גמיש יותר באשר לתשלומים נוספים. מתכננים ישוחררו מערבויות וכשיימצאו בהליכי תכנון מתקדמים ישוחררו להם כספים בלוחות זמנים מהירים יותר מהנהוג כיום.

"הדיור הציבורי נבנה טלאי על טלאי"

אחד הדברים שחשובים ביותר לשרה שאשא-ביטון, לדבריה, הוא נושא הדיור הציבורי: "הדיור הציבורי נבנה טלאי על טלאי, ללא מדיניות סדורה של מה זה דיור ציבורי, וכיצד הוא אמור להיראות, באילו מקומות צריכות להיות הדירות, וכיצד לשכן את האנשים.

"לא מספיק שאנחנו נותנים קורת גג לאנשים, צריך להבין גם איזו קורת גג נותנים להם. האם אנחנו נותנים הזדמנות אמיתית לילדים שנכנסים לדירות הללו, מבחינה חברתית? אלו שאלות שהבאתי איתי מעולם החינוך ומהעולם החברתי, שמהם באתי.

"משבר הקורונה נתן לנו אפשרות לקדם תהליכים לשיפור השירות לדיירים. אנחנו ערוכים למתן שירות מלא לכל הזכאים לסיוע בשכר דירה שזה 170 אלף משפחות, וגם לתת שירות מקוון לדיירי הדיור הציבורי, שלא יצטרכו לצאת מהבית. זה הישג שישרת אותנו גם בתקופת שגרה".

הבעיה העיקרית בדיור הציבורי היא מכירת דירות בקצב מהיר בהרבה מאשר רכישת דירות חדשות.

"החוק שאיפשר את מכירת הדירות לדיירי הדיור הציבורי, איפשר את דילול המלאי בצורה משמעותית. בחמש השנים האחרונות, מאז ששר האוצר נכנס לתפקידו, הושקעו תקציבים שלא הושקעו בשום תקופה במדינת ישראל, ובכל זאת אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא מצליחים להגדיל את מלאי הדירות בצורה משמעותית. זה כאילו שאתה ממלא אמבטיה עם מים בדלי עם חור - אתה ממלא בדירות ומיד לאחר מכן רוכשים אותן, ובדרך-כלל רוכשים את הדירות היותר טובות.

"אני חושבת שסוגיית מכירת הדירות צריכה להיפתח באומץ - אני לא בטוחה שצריך להמשיך אותה.

"מצד שני צריך להמשיך את רכישת הדירות החדשות, ולחשוב על פתרונות נוספים, למשל שכר דירה ריאלי שנותן אפשרות לבחור היכן לגור והיכן לגדל את הילדים. אני רואה בזה עניין חברתי. צריך לשנות תפיסה, אבל לשם כך צריך קודם כול ממשלה שהיא לא ממשלת מעבר, וצריך גם יותר משנה כדי להוביל מהלך כל-כך דרמטי".

המצב הנוכחי, על אף המהומות הפוליטיות והמשפטיות שמאפיינות אותו, שלא לדבר על המגפה שמלווה אותנו, ממשיך את חוסר הבהירות שהחלה מתחילת השנה שעברה. סיעת כולנו, שממנה החלה שאשא-ביטון את דרכה הפוליטית ברמה הארצית - כבר מזמן התמזגה בליכוד, ועל השאלה כיצד היא רואה את סיכוייה להמשיך בתפקיד היא שבה ועונה: "בפוליטיקה אי-אפשר לדעת".