בנק ישראל רוצה שהבנקים יתנו יותר אשראי ונערך לגידול בהפסדי אשראי: מפחית בחדות את דרישות ההון מהבנקים

בשל הציפיות של בנק ישראל לגידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנקים ובגלל הצורך האדיר בהגדלה מיידית בהיצע האשראי במשק, הפיקוח על הבנקים מודיע היום (א') על צעד דרמטי של הפחתת דרישות הלימות ההון מהבנקים. על פי הוראתה מהיום של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, כשבבנק המרכזי שואפים לכך שההון שישתחרר לבנקים ישמש אותם מיידית למתן אשראי לציבור.

על מנת להבטיח זאת הבנק המרכזי עוצר חלוקת דיבידנדים חדשים ואת המשך קידום התוכניות לרכישה עצמית של מניות, כגון זו שבנק לאומי מוביל. מדובר בדיבידנדים חדשים שטרם הוכרזו, כשמה שנודע עליו עד כה יחולק. כלומר, בנק ישראל מעוניין להבטיח שהשימוש היחיד בהון שישתחרר יסייע להגדלת באשראי במשק בעשרות מיליארדי שקלים.

כיום דרישת הלימות ההון רובד 1 מהבנקים הגדולים עומדת על 10%, בעוד שבבנקים הבינוניים והקטנים היא עומדת על 9%, כשדרישת ההון הכולל עומדת על 13.5% בבנקים הגדולים ועל 12.5% בבנקים הקטנים והבינוניים. בפיקוח על הבנקים מתירים עתה קיצוץ של הדרישות ל-9% ו-12.5% בהתאמה, אצל הבנקים הגדולים, ול-8% ו-11.5% בבנקים הבינוניים והקטנים, בהתאמה.

בפיקוח על הבנקים הבהירו היום כי "הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל - הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית - על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות". דבר זה ממחיש, ולא בפעם הראשונה, כי בבנק המרכזי הפנימו זה מכבר שמדובר במשבר חריג שמצריך התערבות חריגה, דבר שגורמי ממשל אחרים הבינו בקצב איטי יותר.

מדובר במהלך חריג וזאת משום שכרית ההון הנדרש נועדה להבטיח את יציבות הבנקים ברגעי חירום. עם זאת, בבנק המרכזי החליטו שנכון לקצץ בכרית הביטחון כאמור כי אם הבנקים ימשיכו לתת אשראי, חמצן מימוני, לחברות שיעברו את המשבר, זה יפחית את כמות פשיטות הרגל במשק - דבר שיקל על המשק ועל העסקים הלווים להתאושש יותר, והדבר יתמוך בבנקים, שבסיכומו של יום ירשמו פחות הפסדים בגין הפסדי אשראי.

גורם מעורה במהלך הסביר היום כי לדעתו התפיסה בבנק המרכזי היא ש"מערכת הבנקאות איתנה ויש לה רמות הון מאוד גבוהות, והורדת יחסי ההון מאפשרת שמירה על היציבות של המערכת הבנקאית גם בעת הזו. בנוסף, הקריאה של הפיקוח על הביטוח שהבנקים ישתמשו בהון הזה בשביל מתן אשראי חדש נועדה לסייע למשק". דבר זה עלה אף במכתב ששלחה המפקחת היוצאת ד"ר חדוה בר לראשי הבנקים, ושם קראה למתן אשראי לאנשים פרטיים ולעסקים.

בבנק ישראל מציינים כי מדובר במהלך שנעשה בדומה למהלכים שנעשו בעולם, כשבנקים מרכזיים נוספים הפחיתו את הלימות ההון הנדרשת, החל מהפחתה של 0.25% בגרמניה ועד הפחתה של 2.5% בשבדיה, כשישראל נמצאת באמצע.

עוד מספרים גורמים במערכת הבנקאית כי מורגש גידול מאוד משמעותי בביקוש לאשראי מאז תחילת המשבר. לדבריהם, "ראינו הרבה עסקים שכבר ניצלו את מסגרות האשראי שהיו להם בבנקים עוד קודם למשבר, כדי לנצל נזילות". ככל הידוע בבנק ישראל מזהים גידול דה-פקטו באשראי במשק, בעיקר בעסקים גדולים, כשלהערכתם יש גידול יפה גם באשראי לעסקים קטנים ולאנשים פרטיים. "גם במשכנתאות רואים גידול מאוד גבוה בביצועים, שהיו חריגים החודש, בגלל שהציבור מיהר לנצל את המשכנתה ולסגור עסקאות, כשצפוי שתהיה האטה בהמשך בביקוש למשכנתאות", כדברי גורם מעורה.