חברת התעופה אל על ממשיכה לצמצם פעילות - 95% מעובדי אל על מוצאים לחל"ת. מתוך כ-6,360 העובדים שנותרו בחברה אחרי מאות שפוטרו, יישארו באל על רק כ-300 עובדים פעילים שימשיכו להחזיק את החברה, וזאת עד לסוף חודש מאי. מדובר בעובדי אל על וגם בעובדים של החברות-הבנות, כך למשל במפעל תמ"מ, האמון על מזון במטוסים, נותרו 20 עובדים מתוך 200. העובדים שיקבלו הודעה על חל"ת ואשר עבדו עד לאחרונה יצטרפו לשאר אלפי עובדי אל על שכבר יושבים בבית, ובהם צוותי אוויר, טייסים, צוותים טכניים ועוד.
בשבוע הקרוב, ונכון לעכשיו עד ל-4 לאפריל, לו"ז הטיסות של אל על ריק: אל על עצרה את כל פעילותה המסחרית, כשהיא עצרה את לו"ז הטיסות הסדירות למעט היעדים שעוד נותרו בלו"ז שלה בשבועות האחרונים: ניו יורק, פריז, לונדון ויוהנסבורג. בשלב זה גם לא מתוכננות טיסות חילוץ אחרי טיסות היסטוריות שהחברה ביצעה לאוסטרליה, לפרו ולקוסטה ריקה.
היעדים שאליהם טסה אל על מתואמים עם משרד החוץ בהתאם לדרישה של ישראלים לשוב לישראל, אולם נדרשת גם היתכנות מסחרית לבצע את הטיסות עם מספר מינימלי של נוסעים. על הפרק היו אמורות לצאת טיסה לארגנטינה וטיסה נוספת לאוסטרליה, אלא שמדובר במבצע מורכב ויקר שעלותו כ-500 אלף דולר לכל טיסה, ועל כן נדרשת הרשמה של נוסעים שיצדיקו את המסע, בשעה שהם משלמים מחיר מינימלי לטיסות הללו (דוגמת כ-1,600 דולר לטיסה מאוסטרליה).
סגמנט אחר שאל על מתנחמת בו בימים אלה הם טיסות המטען, והחברה אף הסבה שני מטוסי נוסעים למטוסי מטען. אך זו כאמור פעילות מינימלית שאינ ה מאפשרת לאל על להמשיך לשרוד אם היא לא תקבל את הסיוע המדיני שהיא מייחלת לו - הלוואה של 200-300 מיליון דולר בערבות מדינה להחזרה על פני 15 שנה.
גם אחרי השבתת רוב הפעילות של אל על, לחברה יש הוצאות קבועות כבדות, כשהיא ממונפת בעסקאות מימון בהיקף של כ-3 מיליארד דולר במסגרת תוכנית ההצטיידות שלה ל-16 מטוסי הדרימליינר.
על שולחן משרד האוצר מונחת תוכנית התייעלות שהגישה אל על כדי להוכיח שהיא זכאית להלוואה ובעיקר להוכיח שיש לה יכולת להחזיר את הכסף שהיא תקבל מהמדינה, בריבית כמובן. לפי ההערכות, הנושא הזה יידון בהמשך היום, כשבאוצר הדעות חלוקות - בצד מי שדוחף לתת לאל על את הסיוע יש מי שחושש כי הדבר יפתח פתח לפנייה של חברות אחרת ולדיונים באשר לחלוקת עוגת הסיוע הממשלתית. ההבטחה שאל על קיבלה ישירות מראש הממשלה עד כה לא מתממשת.
ככל הידוע, בדיונים האחרונים עמדה הצעה להעמיד היקף של מיליארד שקל לחברות התעופה הישראליות, סכום שאמור היה לכסות גם את ההלוואה לישראייר ולארקיע בהיקף של כ-25 מיליון דולר לכל אחת, אולם כנראה שההלוואות לחברות התעופה ייכנסו לקרן האשראי שתעמיד הממשלה לעסקים הגדולים בהיקף של 6 מיליארד שקל.
בראיון שהעניק ל"גלובס" יו"ר אל על, אלי דפס, הוא התייחס לממד הזמן כקריטי עבור הצלת החברה. דפס חשש כי עד שיוחלט האם להעניק לאל על את הסיוע המיוחל, כבר לא יהיה את מי להציל.
ברקע עיני הנהלת אל על נשואות למתרחש בעולם, כשממשלות רבות כבר פרסמו כי יעניקו תמיכה לחברות התעופה שלהן, בראשן ארה"ב, שהתחייבה לסיוע בהיקף של 58 מיליארד דולר לחברות התעופה שלה. אם ממשלת ישראל מתגאה בהשראה שהיא שואבת מהממשל האמריקאי, יש לאל על, לישראייר ולארקיע תקווה. השאלה אם בממשלה מבינים כי הסכנה הקיומית שתחתיה פועלות חברות התעופה הישראליות, ובראשן אל על, היא ממשית ונתונה לשעון החול שלא עוצר בינתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
