הרבעון הראשון של 2020 יסתיים השבוע והדוחות הכספיים של רבעון זה, שיתפרסמו עד סוף מאי (אם לא תתאפשר דחייה בפרסומם), יביאו לידי ביטוי לראשונה את השלכות משבר הקורונה על החברות הציבוריות בישראל ובעולם. הסיבה לכך היא ההתייחסות למשבר כאירוע שאינו מחייב התאמה בדוחות לשנת 2019, וזאת מתוך תפיסה כי ההתפרצות של הנגיף בעוצמה שבה התרחשה בסופו של דבר, לא הייתה אירוע שניתן לצפייה באופן סביר בסוף 2019, וזאת על אף שההידבקויות בסין החלו עוד לפני כן.
התוצאה המוזרה היא שהדוחות לסיכום 2019 שהתפרסמו במהלך חודש מרץ, מהווים "היסטוריה" לא רלוונטית המנותקת לגמרי מהאירועים האחרונים שכבר היו ידועים במועד שבו הדירקטוריונים אישרו אותם. לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה לתקינת IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, דוחות הרבעון הראשון יידרשו לכן לתת ביטוי להשלכות של המשבר, והן תהיינה רבות.
לדוגמה, מציין רו"ח שוב את חברות הנדל"ן המניב בישראל, שדווקא דיווחו בסיכום 2019 על שערוכים גבוהים, בזמן שברור שמצבם העסקי הולך דווקא להחמיר. אם בשל צורך הולך וגובר לאפשר דחייה בתשלומים לשוכרים, וייתכן שגם בשל השינוי בשיעורי התשואה על נדל"ן מניב.
מה צפוי בחברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020
אתגר לנכסים לא סחירים
היכן בדוחות הרבעון הראשון צפויות ההשלכות העיקריות?
"ככל שמדובר בניירות ערך סחירים שנמדדים על פי שווי הוגן, מדידתם תתבצע לפי מחירי השוק בבורסה, שצפויה להיות כואבת מאוד. עם זאת, צריך לזכור כי מבחינה חשבונאית, ככל שמדובר בהשקעה במניות שאינן מוחזקות לצרכי מסחר (שוטף), ייתכן שאומצה לגביה מדיניות חשבונאית לפיה השערוכים לכל כיוון יירשמו ברווח הכולל האחר ולא בדוח רווח והפסד. לגבי גופים פיננסיים, הבחנה זו לא צפויה להביא לשוני משמעותי, שכן משקיעים נוטים לייחס חשיבות לרווח הכולל ולהון, שיבטאו בין כה וכה את ההפסד".
ומה בנוגע לנכסים הלא סחירים?
"האתגר המשמעותי יותר בדוחות הרבעון הראשון נוגע הפעם לנכסים הלא סחירים, שמהווים במרבית החברות ובמרבית הענפים את הרוב המכריע של הנכסים. האתגר נוגע לאופן שבו צריך להביא בחשבון את האי ודאות העצומה שקיימת סביב המספרים שבדוחות הכספיים.
"הדבר רלוונטי לא רק לנכסים שנמדדים לפי שווי הוגן, כמו נדל"ן להשקעה או השקעה במניות לא סחירות, אלא גם ובעיקר לנכסים שנמדדים לפי מודל העלות, וזאת לאור הצורך בבחינת ירידת ערך. מדובר בנכסים בסיסיים ומשמעותיים שמהווים את עיקר צד הנכסים במאזן.
"בחברות רגילות מדובר למשל במלאי, ברכוש קבוע ובמוניטין. בגופים פיננסיים כגון בנקים מדובר באשראי שניתן ללווים, הן לגבי עסקים ולא פחות לגבי אשראי צרכני, לרבות משכנתאות. יש להבין כי לאור רמת המינוף הגבוהה בדרך כלל של בנקים, ומטבע פעילותם, גידול של אחוז אחד בלבד בהפרשה להפסדי אשראי (מתוך סך הנכסים) 'אוכל' כמעט 10% מההון העצמי שלהם".
האם הרגולטורים בעולם הולכים לעזור?
"בגדול נראה שכן. הרגולטורים בעולם התחילו בימים האחרונים לאותת (בעיקר לבנקים) על התייחסות פרשנית מקלה לאופן יישום התקינה החשבונאית, בהקשר להשפעה של המשבר על ההפרשה להפסדי אשראי (בתקינה הבינלאומית, התקן הרלוונטי לכך הינו 9 IFRS). תופעה כזאת של 'גיוס' החשבונאות לטובת הבנקים, נצפתה גם במשברים קודמים, בין היתר במשבר הפיננסי של 2008, אשר השפיעה לא מעט גם על התקינה החשבונאית שהתגבשה לאחריו, ובכלל זה על IFRS 9 עצמו.
"כך, בניירות עמדה שפורסמו ביום רביעי שעבר, הן על ידי ה-EBA (הפיקוח על הבנקים באיחוד האירופי) והן על ידי ה-ESMA (רשות ניירות ערך של האיחוד האירופי), ישנה התייחסות לאופן היישום של מודל הפסדי האשראי החזויים בעקבות משבר הקורונה על פי IFRS 9. לכאורה, מתבקש היה שבעקבות עליית המרווחים העצומה בכמעט כל הענפים הלווים, לצד העלייה הדרמטית באי הוודאות לכיוון השלילי, יירשם גידול משמעותי ביותר בהפרשה להפסדי האשראי החזויים.
"למרות זאת, המסמכים מרמזים כי קיימת אפשרות, בין היתר לאור ההתערבות של הממשלות לטובת העסקים ולאור מיעוט הנתונים הקיימים, לראות במשבר כזמני ולא ככזה שמתייחס לכל תקופת ההלוואה שניתנה, וככזה שלא מגדיל משמעותית את ההפרשה נכון לעכשיו. בהקשר זה, מבהירים הרגולטורים כי ניתן להביא בחשבון גם מידע לטווח הארוך על פני תחזית עדכנית שלכאורה אינה זמינה ועשויה שלא להיות מהימנה במצב הנוכחי. מדובר בקביעה רגולטורית בכלל לא טריוויאלית לאור העלייה הנצפית כיום במרווחים".
מה עם הקלות וויתורים שניתנים כיום ללווים?
"התפיסה העומדת בבסיס ניירות העמדה היא שהקלות וויתורים שמספקים נותני אשראי בעקבות המשבר, לא בהכרח יובילו להתייחסות חשבונאית אליו כרה-ארגון שנדרש במקרה של שינוי משמעותי. כלומר, שאין הכרח שתתבצע גריעה של החוב ורישומו מחדש לפי שווי הוגן תוך רישום הפסד חשבונאי משמעותי, אם מדובר בפריסה שאינה כוללת תספורת משמעותית. קביעות ברוח דומה ניתן למצוא בימים אלה גם אצל הרגולציה של הבנקים בארה"ב".
איך כל זה מסתדר עם המודל החשבונאי החדש בארה"ב של הפסדי האשראי החזויים?
"בארה"ב החלו הבנקים, יחד עם יתר החברות האמריקאיות הציבוריות, ליישם בתחילת 2020 את מודל הפסדי האשראי החזויים. הרציונל של המעבר למודל זה היה לתת ביטוי רב יותר למידע צופה פני עתיד, לעומת המודל הקודם, לפיו היה צורך לזהות ראיות אובייקטיביות לירידת ערך. הקוריוז הוא שהמודל החשבונאי שונה בעיקרו דווקא בעקבות לקחי המשבר של 2008".
"הגנה טבעית" לביטוח
ומה קורה בישראל עם הגופים הפיננסים?
"בשונה מהבנקים בעולם המערבי, הבנקים בישראל עדיין לא מיישמים לא את המודל הבינלאומי ולא את המודל האמריקאי לגבי הפסדי אשראי חזויים, אלא מיישמים עדיין את המודל החשבונאי הישן. בנק הפועלים אפילו החליט, באופן מוזר ולא עקבי לטעמי, להתייחס באופן חלקי לפחות למשבר הקורונה לעניין הפרשה להפסדי אשראי כאירוע חייב התאמה בדוחותיו לשנת 2019 שפורסמו לפני כשבוע.
"במיוחד לאור העובדה כי הבנקים בישראל נמצאים כיום מבחינה חשבונאית 'באי בודד' ביחס ליתר הבנקים בעולם המערבי, קיימת רגישות רבה לאופן בו יטפלו בהפרשה להפסדי האשראי בדוחות הרבעון הראשון, והדיווח שלהם מאוד תלוי בהוראות הספציפיות של הפיקוח. רגישות זאת מתחדדת לאור הוויתורים וההקלות שהבנקים נדרשים לספק בימים אלה ללווים שלהם בענפים רבים. ההחלטה של הפיקוח על הבנקים אתמול להוריד 1% מדרישות הלימות ההון, שמבוססות בעיקרן על הדוחות הכספיים, תאפשר להם ספיגה של יותר הפסדים חשבונאיים.
"רשות ניירות ערך בישראל עדיין לא הביעה רשמית את עמדתה, אם כי לכאורה לקביעת ה-ESMA יכולות להיות השלכות, שהרי מדובר בסיטואציה דומה לאירופה ובאותה תקינה חשבונאית. הדבר זה רלוונטי לרבות בהקשר של גופי האשראי החוץ בנקאיים, שחלק מהם כיום הן חברות ציבוריות כמו נאווי ופנינסולה".
ומה לגבי חברות הביטוח בישראל?
"ראשית, צריך להדגיש כי ההשפעות העיקריות של המשבר על חברות הביטוח צפויות להיות במישור הפיננסי, כי דווקא במישור הדמוגרפי נוצרת להן 'הגנה טבעית'. קשה אמנם להגיד את זה, אבל ככל שיותר אנשים מבוגרים מתים מהר יותר, זה חוסך לחברות הביטוח עלויות. הן חוסכות את הקיצבה ומנגד מסכנות את הריסק שנגמר גם כך בגיל פרישה. כלומר, מרבית הסיכון נוגע מבחינתן, כמו שהדברים נראים כרגע, למישור הפיננסי - שוק הון, מטבעות, אשראי, ביטוח אשראי וכיוצ"ב.
"מעבר לכך, לגבי חברות ביטוח לא ניתן להתעלם מההחלטות העדכניות של רשות שוק ההון, אשר צפויות להקל על מצבן. ראשית, לגבי דרישות ההון הרגולטוריות בדמות התאמת תחשיבי 'סולבנסי 2' מצורת החישוב הישראלית לצורת החישוב המקובלת באירופה, והן לגבי הדוחות הכספיים. בהקשר של הדוחות הכספיים, הוציאה הרשות לאחרונה הנחיה אשר מייצבת את עקום הריבית בו עושות החברות שימוש.
"לצד זאת, פורסמה על-ידי הרשות הצעה לפיה יקובצו מוצרי ביטוח החיים לצורך ביצוע בדיקת נאותות ההפרשה (LAT), והבדיקה לא תבוצע בנפרד למוצרים מפסידים ומרוויחים. החלטה זו צפויה כשלעצמה להגדיל את ההון העצמי של חברות ביטוח שונות במאות מיליוני שקלים, וצפויה להביא ליציבות גדולה יותר בתוצאות החברות.
"השפעות אלה צפויות למתן את הפגיעה הצפויה בדוחות הכספיים של חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2020. זאת, בין היתר לאור ההפסדים הצפויים בנוסטרו וכן בגין מרכיב דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים, בעקבות הירידות החריפות בשוק ההון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
