בנק ישראל מגונן על הבנקים, מזהה גידול בסיכון במשק וצופה גידול בהפסדי האשראי

"נגיף הקורונה יצר משבר מאקרו כלכלי עולמי, המשפיע כמעט על כל עסק ומשק בית, וגם על המערכת הבנקאית. ההשפעה בתחומי הבנקאות מתבטאת בין היתר בגידול משמעותי בביקוש לאשראי ובמקביל בעליית ריביות על חלק מהאשראי לציבור". כך מסר היום בנק ישראל, שמפקח על המערכת הבנקאית בישראל. בבנק המרכזי הבהירו, כי הם מצפים לראות העלאת ריביות בהלוואות, הגם שהם מזהים "קשיים הנובעים מהמצב" ולכן הם פועלים על מנת "להקל על משקי הבית והמגזר העסקי בימים אלה".

בבנק המרכזי הבהירו היום, כי הם מגבים העלאת ריביות על ההלוואות במערכת הבנקאית, בשל הצורך "לתמחר את ההלוואות תוך שיקוף הסיכון שעלה ועליית עלות גיוס המקורות". בבנק פירטו, כי "בתקופה מאתגרת זו, נוכח מכלול ההשפעות הבריאותיות והאחרות, סיכון הלווים גדל באופן משמעותי, וצפויה עלייה משמעותית בהפסדי האשראי, נוכח ירידת הפעילות החדה במשק, עליית אי-הוודאות הכללית האופפת את המשק בימים אלו, ובפרט העלייה חסרת התקדים במספר העובדים והעסקים שפרנסתם נפגעה".

ואולם, בפיקוח שבראשות המפקחת ד"ר חדוה בר גם הצהירו במקביל שהם רוצים שהבנקים לא יעלו את הריביות יותר מדי, מבלי לפרט מהו שיווי המשקל הראוי.

בבנק ישראל גוננו על המערכת הבנקאית שלדבריהם "נוקטת גישה פרואקטיבית אך זהירה במטרה לסייע למשקי הבית והעסקים", כשהבנקים "מוסיפים להעמיד אשראי לציבור בהיקפים משמעותיים נוכח ביקוש גבוה של כלל הלווים (עסקים גדולים, קטנים ומשקי בית) ומאפשרים לדחות את תשלומי המשכנתא ותשלומי הלוואות של עסקים במספר חודשים".

האמירות של בנק ישראל מתפרסמות אגב התקפות ניכרות על הבנקים ועל הבנק המרכזי עצמו, ושלפיהן הבנקים לא נותנים אשראי למספיק גופים ודורשים ריביות גבוהות בהרבה מכפי שהיה עד כה. ביקורת שכזו הושמעה הבוקר אף מפי חברי ועדת הכספים הזמנית בכנסת, שבראשות יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר.

עתה מסבירים בבנק המרכזי, כי הריביות בהלוואות הבנקאיות עלו ממגוון סיבות ראויות, ובראשן "העליות החדות בתשואות ובמרווחים השפיעו באופן ישיר ומיידי על הריבית בהלוואות הבנקאיות למשקי הבית ולעסקים", וש"רמת הסיכון בכלל המשק עלתה". לכך הם מוסיפים, כי "עליית הסיכון משתקפת גם בעליית מרווחי האג"ח הקונצרניות בענפים השונים", כש"בנוסף, ישנה התייקרות משמעותית בעלות מקורות המימון של הבנקים, אשר עלו באופן משמעותי נוכח ההתפתחויות בשוק ההון".

בשלל התבטאויות לציטוט לאחרונה הבהירו ראשי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כי על המערכת הבנקאית להקל ולהרחיב את מתן ההלוואות אך רק כשזה מוצדק מבחינה כלכלית, ושאין ברצונם לראות מתן הלוואות לא אחראי מבחינה עסקית.

עתה משתפים בבנק המרכזי כי הם מזהים, כאמור, ש"הגידול החד במספר המובטלים והשפעת הסגר הכלכלי מגדילים את הסיכון לכך שמשקי בית יתקשו לעמוד בהחזר ההלוואות שנטלו". בנוסף, בבנק המרכזי מזהים ש"הקשיים שחווים עסקים במגוון ענפים מגדילים את הסיכון במתן אשראי לעסקים". כלומר, כפי שמסבירים בבנק המרכזי בהסתכלות לעתיד, "משמעות הסיכון היא שיהיו לווים שלא יעמדו בהחזרי האשראי, והפסדי האשראי של הבנקים יעלו באופן משמעותי ביחס לנקודת המוצא ערב המשבר. אינדיקציה מסוימת להפסדים שייתכנו ניתן לראות בניתוחים שפרסם הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות, בהתייחס לתרחישי קיצון".

עוד מתריעים בבנק ישראל כי "השפעת התייקרות מקורות המימון עבור המערכת הבנקאית צפויה להיות משמעותית יותר ככל שהתקופה לפירעון של ההלוואות ארוכה יותר".

רשות ניירות ערך מקפיאה המגבלה על עסקאות סוואפ

במקביל, רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, הודיעה היום על "הקלות נוספות לגופים המפוקחים", שבמסגרתן הקפאת התחולה של עמדת הסגל שפורסמה בפברואר 2019 ובמסגרתה נקבע כי שני הצדדים לעסקת SWAP (החלף) במניות ייחשבו כבעלי המניות. ברשות הסבירו כי הקפאת עמדת הסגל כאמור נעשית על מנת להגביר את הגמישות הפיננסית והנזילות בשוק ההון". עם זאת, ההקפאה כאמור של ההוראה אינה גורפת, ורלוונטית רק לעסקאות החלף "שמהותן פיננסית גרידא". ברשות מבהירים כי כל עסקת החלף שאינה משמשת לחציית ספי ההחזקות הקבועים בדיני ניירות ערך או עסקה שבה הרוכש הוא גוף מוסדי, תיחשב כ"פיננסית גרידא".

במקביל הרשות אישרה למנהלי קרנות הנאמנות לתקן חריגה משיעורי הפקדת הכספים המותרים בבנק מסוים בתקופה של עד יומיים מקרות המקרה, בדומה לתיקון חריגה בקרן ממגבלת החזקה בפיקדונות לזמן קצוב בבנק עד למועד הפירעון. לפי שעה הקלות אלה יהיו תקפות עד סוף מאי הקרוב.

בנוסף, יועצי השקעות לא יידרשו לעשות בירור צורכי לקוח כרגיל כשבנוסף התקופה המקסימלית לעדכון שגרתי של צורכי לקוח תוארך ברבעון אחד, מעבר לשנה שקבועה היום.