קבוצת המסעדות מונא: "נתקענו עם סחורה וחובות תזרימיים, היינו צריכים לוותר על האגו"

רוב ענפי המשק, ורבים מהעסקים הקטנים והעצמאיים, נפגעו קשות מהקורונה, אבל בין הענפים שניתן להגיד שנפגעו בצורה דרסטית, ממש מהיום למחר, נמצאות המסעדות. מושיקו גמליאלי, איתמר נבון ורועי צבאג הם הבעלים של המסעדות "מונא ואנה" בירושלים ו"קפה טרומפלדור" ו"בר 51 בתל-אביב". גמליאלי מספר על האטה קצרה מאוד ואז נפילה מ-100 ל-0 בגלל הנגיף, התמודדות יצירתית שעשויה להשאיר אותם עם ראש מעל המים ועזרה להרבה ספקים קטנים בדרך וגם על שיעור באופטימיות ובצניעות.

העסק בשגרה:

"אנחנו מפעילים קבוצת מסעדות בירושלים ובתל-אביב. מסעדות עם אוכל טוב, חומרי גלם מיוחדים, ירקות אורגניים וחוויה. כל המסעדות שלנו בימים רגילים מוזמנות שבועיים שלושה מראש. הכול עובד כמו שצריך. חבר'ה צעירים, שנות ה-30 לחיינו. לא באים ממשפחות עשירות ובלי ספונסר או משקיע. הרוב עשינו עם עשר אצבעות, וכל הזמן מחפשים לחדש".

העסק בימי קורונה:

"היו לנו הרבה תכנונים. למשל לשפץ את אחת המסעדות. אנחנו תמיד במחשבה על השקעות עתידיות בעסק כדי לשפר. אבל כשהתחלנו להבין מה נופל כאן על כולנו - עצרנו את כל ההשקעות קדימה והתחלנו לבנות מתכונת מצומצמת. פחות עבודה, אבל בצורה מאוזנת ושווה. אף אחד מאיתנו לא ציפה שמיום אחד לשני יסגרו לנו את הדלתות. זה שיעור קשה לכולם. למעשה היה שבוע אחד לא ברור שם העסקים ירדו לסביב 20%-30% מהפעילות וההכנסות, ואז פשוט מהיום למחר ירידה של 100% - פשוט סגרנו. יש הוצאות ואין לנו שום הכנסות. כלום. יש לנו בכל המסעדות סך הכול כ-250 עובדים שאנחנו מעסיקים, ועוד 120 ספקים קטנים. הרבה מהעובדים יצאו בלית ברירה לחל"ת וזה מפחיד, כי אף אחד לא יודע מה יקרה כשנחזור".

הייתה דרך להיערך למצב כזה?

"אי אפשר להתכונן לדבר כזה. אין שום דבר שאפשר לעשות. איך הייתי נערך? זה נכון שתמיד צריך להיות מאוזנים כלכלית אבל אין אף אחד שיכול להתכונן לחודשיים בלי הכנסות. אי אפשר להתכוננן למכה כזו ואני יכול להגיד שההתנהלות הכלכלית שלנו מאוד מחושבת".

איך מתמודדים עכשיו עם המצב?

"החלטנו שאנחנו מנסים לפעול על-פי עיקרון של ערבות הדדית. אנחנו בעצם פונים ללקוחות שלנו. אנשים שמוצאים ביציאה למסעדה קצת אסקפיזם וחיים אחרים, ואוהבים את מה שאנחנו עושים. הלכנו דרך הדסטארט שממש סייעו לנו ומה שאנחנו מציעים בעצם זה לקנות עכשיו את הדברים שיהיה אפשר לקבל אחר כך. כמו שאנחנו הזמנו מראש את חומרי הגלם והמוצרים וכל הדברים כדי לפעול, הלקוחות שלנו יזמינו מראש עכשיו וישלמו מראש, ויקבלו את התמורה אחרי שהדברים יחזרו לשגרה. חלק מהדברים גם אפשר לקבל היום תחת מגבלות, ארוחות לבידוד למשל. אני חייב להגיד שנדהמנו מכמות האנשים שפנו אלינו. בזמן מאוד קצר אנשים תמכו ב-100 אלף שקל, וזה מדהים. הרבה יותר ממה שחשבנו.

"לא היה פשוט להגיע לפתרון הזה, ישבנו וחשבנו והיינו גם צריכים לצאת מהקופסא וגם לוותר על האגו. אני הייתי ממש סקפטי. יש בזה קצת בושה, ואולי קצת הרגשה של לקבל תרומות, אבל אין ברירה. ואני שמח לראות שזה עובד. חשוב לי גם להגיד שאנחנו דואגים לשלם ל-120 ספקים קטנים שאנחנו עובדים איתם כל השנה וגם הם בבעיה גדולה".

יש לך עצה או טיפ לעסקים דומים איך להתמודד על התקופה הזו?

"אני חושב שאחד הדברים החשובים זה להוריד כל סוג של בושה. להבין שזה מצב גלובלי גדול. זו הבנה מאוד חשובה. חשוב גם להבין שאתה לא עשית שום דבר לא בסדר. אני מגיע מתחום הספורט בעברי, ותמיד בספורט יש את האמירות למצוא את החוזקות שלך. זה הזמן למצוא את החוזקות של כל עסק".

מה צפוי לנו בהמשך?

"אני לא יודע. אני כן חושב שנכנסים לתקופה שיהיה מאוד ברור מה חיוני ומה לא, ומה שחיוני יעבוד".

מה דעתך על הטיפול הלאומי בנושא?

"מצד אחד אני מצפה מהמדינה שתראה גם אותנו המסעדנים, אבל מניסיוני, המסעדנים זו הפרה החולבת, מנוע של מסים, העסקה ורגולציה מטורף, אבל גם תמיד האחרונים בשרשרת של הפיצוי או הדאגה של המדינה".