בעולם מוצאים פתרונות יצירתיים להקלה על שוכרי הדירות, האם משהו מזה יגיע גם לישראל?

המספר ההולך וגדל של ישראלים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בשל משבר הקורונה, משפיע לרעה על התזרים החודשי של מאות אלפים בכל רחבי המדינה. כידוע אחת ההוצאות החודשיות הגדולות של בתי אב בישראל, קשורה לתחום הדיור - אם בתשלומי משכנתאות, או בשכר דירה. אלא שבזמן שהמדינה, באמצעות בנק ישראל, הורתה לבנקים כבר בתחילת המשבר לסייע לנוטלי המשכנתאות, המצב בשוק השכירות אחר לחלוטין, ורק במקרים נקודתיים מקבלים השוכרים הקלות בשל מחוות של בעלי דירות. מהצד האחר יש לזכור שבעבור משכירי הדירות, לעיתים מדובר בהכנסה שמסייעת גם להם לסגור את החודש. בדיקתנו מצאה שבמדינות אחרות, החליטו הרשויות להתערב ועל רקע המשבר התקינו תקנות שמבקשות לסייע לשוכרים.

דחיית פירעון חובות בניו יורק ובקליפורניה

מושל קליפורניה, גווין ניוסם, הוציא בסוף השבוע האחרון צו שמורה על דחיית פירעון חובות (moratorium) של 60 יום למשלמי שכ"ד בנכסים למגורים. כחלק מההנחיה החדשה, חל איסור על פינוי של חייבים, וזאת בטווח רחב של מקרים: שוכרים שמסוגלים להוכיח שחלו בקורונה; שוכרים שנאלצו להישאר בבית כדי לשמור על ילדים בחופשה כפויה, או אנשים שנקלעו לקשיים כלכליים בגלל משבר הקורונה. יודגש כי הצו שהוצא בקליפורניה אינו מתערב בגובה שכר הדירה. עם זאת לא כולם מרוצים. אקטיביסטים למען זכויות שוכרי דירות, טוענים שהצו של ניוסם מיותר, ושהוא אף עלול להביא להטעיית שוכרים. לטענתם, במקרה של קונפליקט בין משכיר לשוכר, האחריות לטיפול תסתבך בבתי המשפט. כן הם חוששים שבתום 60 הימים יתבצע פינוי המוני.

 מושל קליפורניה, גווין ניוסם / צילום: Rich Pedroncelli, Associated Press

בניו יורק, שהופכת בימים האחרונים למוקד התפרצות הקורונה במדינה, נשמעו קולות שקראו להסדרת המצב - הן מצד קואליציות של ארגונים למען זכויות תושבים, והן מכיוון בעלי הדירות וחברות ניהול נכסים. לאור זאת החליט לפני כעשרה ימים מושל ניו יורק, אנדרו קומו, על דחיית פירעון חובות של 90 יום למשלמי שכ"ד הן למטרות מגורים ועסקים, והן למשלמי משכנתאות פרטיים. לאף אחד לא ברור מה יקרה בתום 90 הימים, אך ההערכה היא כי במידה ששוכר יגיע לבית משפט עקב אי פינוי של נכס, הוא יוכל לבקש פריסת תשלומים.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה באנגליה, שתי החלטות שתקפות גם לווילס ולצפון אירלנד. הראשונה אוסרת על פינוי בעלי עסקים מסחריים שלא יוכלו לעמוד בתשלום שכר הדירה עד חודש יוני. יומיים לאחר מכן אושרה החלטה נוספת בתחום לפיה בעל בית, או משכיר למטרת מגורים, לא יוכל לפנות את השוכר לתקופה של שלושה חודשים. כחלק מהתקנה אף אסרו הרשויות על הרעת תנאים מצד המשכירים. זאת במקרים כמו אי סידור פונקציות בבתים ועוד. כן נאמר כי תקנה זו תחול גם על משלמי משכנתאות שלא יכולים לעמוד בתשלום החודשי. במילים אחרות, גם בעלי הבתים יוכלו ליהנות מהקפאה לתקופה של שלושה חודשים בתשלום משכנתאות.

יוזמות מקומיות בשתי פרובינציות קנדיות

גם בגרמניה נושא השכירות אקטואלי. בברלין למשל, 85% מכלל הדירות הן שכורות, ובשנים האחרונות נושא המגורים בעיר עלה על סדר היום לא אחת, לרבות נושא ההגנה על זכויות השוכרים שגילו איך המחירים מטפסים בחדות. לצד זאת כדרך שבשגרה, מותר למשכיר דירה לפנות את השוכר אם הוא לא שילם את שכר הדירה במשך חודשיים ברציפות. אלא שעל רקע משבר הקורונה, הממשלה בגרמניה קיבלה בשבוע שעבר החלטה שמיטיבה עם השוכרים. לפי ההחלטה, עד לסוף חודש יוני הקרוב לא ניתן יהיה לפנות שוכרים מבתיהם בגלל אי תשלום.

אחת המדינות שהקדימו לבשר על חבילת סיוע נרחבת מול המצוקה הכלכלית היא קנדה. בשבוע שעבר הודיעה הממשלה על כך שהיא תקצה 27 מיליארד דולר קנדי כדי להתמודד עם נזקי הקורונה. עם זאת, נכון לעכשיו טרם התקבלו החלטות מצד הממשלה לגבי סיוע לשוכרים. מי שתפס את מקום הממשל המרכזי היו מושלי הפרובינציות. כך למשל, באונטריו ובקוויבק הוצאו בימים האחרונים תקנות שלא מאפשרות פינוי שוכרים במקרים מסוימים בהם יוכח קשר למשבר.

האם המדינה צריכה להתערב?

עו"ד ענת בירן שמתמחה בתחום הנדל"ן, טוענת שישראל מעולם לא התמודדה עם מצב דומה, כשאפילו מלחמות לא הוגדרו ע"י בתי המשפט ככוח עליון. לדבריה אין לערער על הסדר הקיים. "אני לא חושבת שניתן לקבל בצורה מלאה את הטענה שבגלל מגפת הקורונה, ניתן לפטור אנשים מתשלום שכר דירה. כשאדם לוקח על עצמו מחויבות, הוא צריך להניח שייקלע לקשיים. השאלה היא האם השוכר היה יכול לצפות מצב שבו לא יוכל לשלם. אני כשוכרת, הייתי מאוד נזהרת להסתמך על הסעיף המכונה "כוח עליון", כי קרה דבר שלא יכולתי לצפות אותו. מצב כלכלי אף פעם לא היווה נימוק לפטור מישהו מתשלום חובות".

בירן מסתייגת מרעיון דחיית פירעון החובות, המיושם בחו"ל: "הדחייה הזאת יש בה סוג של מעגל. אם אדם משכיר דירה, וזו ההכנסה שלו, והוא צריך לשלם מסים, והוא לא יקבל את התשלום, אז הוא יכנס לחובות. מה יקרה? אני מאוד פוחדת מהתערבות של הממשלה, כי היא לא יכולה לכסות את כל המקרים. העצה שלי היא לנסות להגיע להסכמות על הקפאה, הפחתה או דחייה. צריך מאוד להיזהר כי בטווח הארוך, אנשים יפחדו להשכיר את הדירות שלהם למי שלא יגיש ערבויות בנקאיות בסדרי גודל אחרים ממה שאנחנו מכירים. צריך להיזהר מאנרכיה בכל מה שקשור להסכמים".

המתכנן העירוני והדוקטורנט למדעי המדינה, טל אלסטר, מסביר כי 33% מהאנשים בישראל גרים בשכירות. לדבריו, בשונה ממקומות אחרים בעולם, אצלנו כמעט לא קיים שוק שכירות מוסדי. כלומר, שוק הדירות לשכירות מבוסס על בעלי דירות פרטיים, דבר שמקשה על ניסיון לארגן תגובה מאורגנת למשבר. "אנחנו רואים התיחסות של בנק ישראל לדחיית תשלום המשכנתאות, אך אין שום דיבור על שוק השכירות. זה נראה, כרגע שאנשים עוזבים את הדירות שלהם כי הם לא עומדים בתשלום. חשוב להבין שגם במעברים האלה יש נזק שהמשק ישלם עליו".

השוכרים לא מגיעים למגדלי המשרדים ודורשים הקלות

"המשרד שלנו סגור, מה שאומר שאנחנו לא עושים שימוש במשרדים שאנחנו משכירים כיום ברמת גן", אמר לנו היום בעלי חברת תקשורת שביקש להישאר בעילום שם. לדבריו כבר לפני כמה ימים הוא פנה לבעלי הנכס וביקש דחייה של התשלומים. לדבריו שוכרים רבים בבניין שלהם פועלים כמוהו. ההתנהלות הזו חוזרת על עצמה כמעט בכל מקום - בעלי מגדלי המשרדים ובעלי משרדים, מתמודדים בשבועות האחרונים עם גל פניות מצד שוכרים שעל רקע המצב דורשים הקלות בצורות שונות - לרוב דחייה בתשלומי שכר הדירה, או הפחתה של תשלומי שכר הדירה. הדילמה, כפי שמזכיר בעלים של חברה שמספקת שירותי ניהול לעסקים מניבים לא פשוטה. "ברמת האנושית אתה רוצה לבוא לקראת עסקים במשבר, והעובדה שהמשרד סגור בפועל וכולם עובדים מהבית ממחישה בעיניים את המצוקה. ומה האלטרנטיבה? תוציא עכשיו שוכרים מהנכס, ומה תקבל? אין כרגע תור למשרדים הללו, וגם אם תמצא מדובר בתהליך פינוי ואכלוס שמשמעותו הפסד כספי".