נוכח התעצמות והתפשטות מגפת הקורונה, וההבנה שאין מדובר בבעיה שתחלוף במהירות, נידרש להיערכות מהירה והחלטית ולא כפי שמשדר לנו האוצר. אפשר להבין את דאגתם, ורצונם לשמור על תקציב המדינה ומקורותיה הכספיים, וזה העניין. שמירת המגזר העסקי היא שמירת עתיד המדינה.
משבר הקורונה מזכיר את מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבה המגזר העסקי בצפון כמעט שותק לכשנה. היום, חומרת התפשטות הנגיף משתנה מעסק לעסק, אך הנוסחאות לפיצויים חייבות להתבסס על קנה-מידה אחיד - הירידה במחזור העסקים.
מכאן יש לגזור את שורת הצעדים הנכונה. בעלי עסקים מבינים שעליהם לקצץ מיד בהוצאות ולהתאימן לפעילות העסקית, והחשוב ביותר הוא כוח-האדם. בשנות ה-80 במאה הקודמת, קרסו 30 חברות בבעלות חברת העובדים או הממשלה, בהן חברות ענק כ"כור" ו"סולל-בונה". הן לא ידעו להתאים את כוח-האדם לצניחה בפעילות העסקית בזמן הנכון. נציין כי האפשרות להוצאת עובדים לחל"ת הייתה מהלך נכון וחשוב ביותר, אבל לעסק יש הוצאות רבות נוספות.
אלה המהלכים שעל הממשלה והאוצר לכלול כדי לסייע לעסקים:
1. תזרים מזומנים - ירידה חדה במחזורי העסקים יוצרת בעיית נזילות אקוטית. על-פי דיווחי מס ערך מוסף, יש לקבוע מיד דחיית תשלומים שבהם מחויב העסק לאוצר, כמו ניכוי מס הכנסה במקור, תשלומי ביטוח לאומי והעברות מע"מ. זאת, בהתאמה לירידה בהכנסות במבחן של חודש דיווח היום לעומת חודש מקביל אשתקד. כיום, ספקים לא יכולים לגבות מע"מ כי הלקוחות יעדיפו לדחות את תשלומי המע"מ.
2. פיצוי על הפסד רווחים - עסק שמחזור עסקיו יהיה נמוך מ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יהיה זכאי לכיסוי ההפסדים, באמצעות מנגנון מס ערך מוסף.
3. בידוד חובה של 14 יום - 14 ימי בידוד כפויים אינם יכולים להיעשות על-חשבון המעסיק; אלה אינם ימי מחלה. עובד שיצא לחו"ל מרצונו ושעליו לשבת בבידוד בשובו - שאלה ייחשבו לו כימי חופשה. אלא אם המעסיק שלח את העובד לחו"ל. בכל המקרים האחרים שבהם חל בידוד כפוי על-ידי המדינה, עליה לשאת בנטל התשלומים לעובדים, כשם שהיא נושאת בנטל זה כלפי עובדי המדינה.
4. ביטול הפטור ממס ערך מוסף ביבוא אישי - אין יותר הצדקה עניינית לפטור הזה, שעולה למדינה 2 מיליארד שקל בשנה. הפטור פוגע קשות במגזר העסקי המקומי. אין מקום למצב שבו ספקי חוץ נהנים מפטור ממע"מ, ועסקים מקומיים משלמים מע"מ מלא.
האי-שוויון בולט במיוחד במכירות און-ליין בארץ, לעומת יבוא אישי מחו"ל. זוהי פגיעה קשה בכל המגזר הקמעונאי ובאלה שמייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי. האיחוד האירופי ביטל את הפטור, ועל האוצר לבטלו בישראל וללא דיחוי. המגזר העסקי במשק לא יוכל להתמודד גם מול צניחת ההכנסות וגם מול אי-שוויון בולט מול ספקים מחו"ל.
5. הקלות רגולטוריות ביבוא - הקלות אלה נדרשות היום בשל הצורך לאתר מקומות אספקה חלופיים. מסיבה זו חשוב ש"אישורי דגם" יזכו להליך מהיר. בנוסף, בשל הירידה ביבוא מוצרים לישראל, חשוב מאוד שעבודת מכון התקנים תהיה מהירה.
נציין, שאכן כבר הועברו מספר הקלות רגולטוריות והתנופה צריכה להימשך, לרבות "מכר מרחוק". חלופה שכפויה עלינו נוכח סגר המונע מציבור גדול מלהגיע פיזית לחנויות.
6. תפקוד הנמלים - יש להגביר עוד את שיתוף-הפעולה כדי למנוע מצב שבו אוניות רבות ממתינות זמן רב מחוץ לנמלים כדי לפרוק את המטענים. יעילות העבודה בנמלים קריטית. כמו כן, נידרש לגיוס מטוסי תובלה נוספים כדי להמשיך ברצף קווי אספקה של מוצרים חיוניים, כמו תרופות ומזון רגיש.
יישום מהלכים אלה, כמהלכים ראשוניים, ימנע קריסת עסקים, ויאפשר למגזר העסקי אורך נשימה בתקופה קשה זו. גם כדי שאפשר יהיה להשיב את המשק למסלול של צמיחה מחודשת בתום המשבר.
הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
