דעה: הקפאה בימי כולרה

עדיין מוקדם להעריך סופית את היקף השלכותיה של מגפת הקורונה על חיינו. ניתן להניח בזהירות כי יהיו לה השפעות ניכרות בתחומים שונים: החל בסחר העולמי וכלה בתרבות ובחברה. תוצאה אחת של המכה שאין צורך להתנבא עליה היא המשבר הכלכלי החמור: השבתה מוחלטת שאינה קצובה בזמן של רוב המשק, מאות אלפי עובדים ללא פרנסה והפסדים אדירים.

על אף האמור, והגם שמדובר במשבר חמור, ההנחה היא שמדובר בתוצאות מגפת הקורונה, ושהמשק יוכל להשתקם לאחר שתשכך המגפה, כך שכרגע מוצעים פתרונות ביניים שנועדו למיתון הפגיעה הזמנית ולמנוע קריסה מוחלטת עד יעבור זעם הווירוס האכזר. ברם, בעוד שהעיניים נשואות לעבר משרד האוצר, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי - קיים גורם נוסף, משמעותי וחשוב, שנשמט מהשיח: בתי המשפט של חדלות הפירעון.

הליכי חדלות הפירעון ממלאים תפקיד מפתח בכלכלה המודרנית. בתי המשפט המפקחים על ההליכים נדרשים לאזן בין אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים: שיקום לצד גבייה, ערכים חברתיים לצד הבטחת ודאות השוק. השפעת הליכים אלו מחלחלת גם כלפי מעלה לעולם הבריא והסולבנטי (בר-פירעון). לדוגמה: עלויות אשראי, תנאים למתן משכנתאות, גביית מסים ועוד.

הכנסת, שעמדה על חשיבות הדבר, חוקקה חוק מסועף ומפורט, "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בגדר החוק הסדיר המחוקק את התנאים שבהם יינתן מזור לגוף או לאדם המצוי בקשיים, ותתאפשר לו שהות לצורך גיבוש תוכנית פירעון. "השהות" היא למעשה הקפאת הליכים: עצירת ההליכים האזרחיים המתנהלים נגד החייב; ומעבר להליך קולקטיבי בכפוף לפיקוח בית המשפט. המחיר של אותה תקופת התארגנות הוא לרוב מינוי בעל תפקיד חיצוני - "נאמן" - אשר סמכויות הניהול והפיקוח מועברות לידיו.

מנגד, החוק קובע גם את התנאים שבהם ייפתחו הליכים בניגוד לרצונו של החייב, לבקשת נושיו, תוך הפקעת נכסיו, וכן סמכויות ההנהלה כשמדובר בחברה. לצד המנגנונים וההסדרים שנקבעו בדין, הותיר המחוקק שיקול-דעת רחב למדי לבתי המשפט בצמתים שונים של ההליך. כך לדוגמה, ההכרעה אם החייב "חדל פירעון" היא פעמים רבות תוצאה של שיקול-דעת של בית המשפט.

כעת, בצוק העתים, נדרשים בתי המשפט של חדלות הפירעון לעשות שימוש בשיקול-הדעת שניתן להם ולמתוח אותו כמידת האפשר, כדי לספק הגנה זמנית לחייבים השונים. זאת, בין שמדובר במשקי-בית פרטיים ובין שבתאגידי ענק. אומנם מצב הדברים מחייב סטייה מסוימת מהנורמות ומהאיזונים הרגילים בין הנושים לחייב, אלא כפי שאמרו מונטי פייתון: "Nobody expects the Spanish inquisition", ואיש לא צפה מתקפת וירוס עולמית.

יש לצפות כי בעת הקרובה יוגש מבול של בקשות לנקיטת הליכי חדלות פירעון, הן מטעם נושים שסבלנותם פקעה והן מטעם חברות וחייבים פרטיים שהנושים נוגשים בהם. סביר שחברות תעופה ותיירות יהיו הראשונות בתור.

על בתי המשפט של חדלות הפירעון להפנים כי מדובר בשעה גורלית, ולתת לכך ביטוי: להימנע ככל האפשר מהפקעת סמכויות ניהול החברות בקשיים, מתוך הנחה כי הקשיים שהתחוללו עליהן נגרמו בשל אירוע חיצוני, ולא בשל כשלים ניהוליים ופיננסיים המצדיקים הפקעת סמכויות.

בד-בבד, על בתי המשפט לאפשר לאותם חייבים הקפאת הליכים "אוטומטית", תוך ריכוך התנאים לכך. במילים אחרות, גם אם משרד הבריאות לא יצליח לספק את כל מכונות ההנשמה הנדרשות - לפחות שבתי המשפט יספקו את החמצן הנדרש לאותם חייבים.

בסופו של דבר השמש תזרח, והקורונה תמוגר. המשק יחזור לתפקד, וישראלים יטוסו בהמוניהם בחופשות. גם באירוויזיון עוד ישירו, אמן ואמן. בתי המשפט של חדלות פירעון נדרשים אפוא להפנים זאת ולנקוט גישה מקלה שבמקלה, בלא תקדים, כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים עד לסיומו של המשבר. 

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון

*** גילוי מלא: הכותב הוא בן זוגו של עורך מדור "נתח שוק" ב"גלובס"