הפוליטיקאים רצו משהו גדול. ענק. 100 מיליארד שקל ישראלי כתשובה ל-2 טריליון דולר האמריקאי. הדרג המקצועי רצה שהסיוע לשקם את המשק ממשבר הקורונה יהיה ממוקד. אם יש משהו שהאוצר שונא זה להוציא כסף סתם. לכן התוצאה נראית כפי שהיא נראית - סכום מפוצץ שמאחוריו מסתתרים אינסוף הסתייגויות, שאלות, תנאים.
כדי לעמוד בדרישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהגיע לסכום של 80 מיליארד שקל, דחס האוצר לתוך התוכנית שעליה הכריז את כל האמצעים הקונבנציונליים הרגילים. מי שציפה למשהו מעבר, שהמדינה תשפוך על המשק כסף בהליקופטרים כדי לחלץ אותו מהמשבר הכלכלי הכי חמור בעשורים האחרונים - לא מבין איפה הוא חי.
תוכנית ה-80 מיליארד שקל שהוצגה אתמול על ידי נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא מספקת תשובות לשאלות הגדולות. אף אחד לא באמת יודע מתי ייגמר המשבר ואיך המשק יחזור לפעילות מלאה. אף אחד לא יודע מה יהיה הגירעון ומתי יאושר תקציב חירום שיאפשר לממשלה להוציא את הכספים שהובטחו. אפילו על השאלה האם נדרש לאשר תקציב מדינה או שמספיק לחוקק חוק רגיל עם "קופסה" חוץ-תקציבית - לא ממש יודעים לענות.
אבל לא רק במאקרו - גם במיקרו קיים הרבה אי בהירות. בלגן חסר תקדים. המצגת של התוכנית עמוסה בססמאות ריקות כמו "הקלות ברגולציה" - משהו שהמדינה מבטיחה כבר שנים; אמירות שגויות כמו "דחיית תשלומי מים וחשמל"; אמירות קצת מצחיקות כמו "דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה"; וסתם ססמאות ריקות כמו "תוכניות רבות נוספות".
ככה זה נראה כשהפוליטיקאים משגעים את הפקידים, משנים כל יומיים את הדרישות מהם, ומצפים לקבל בתוך שבוע תוכניות בהיקף חסר תקדים.
הכי פשוט היה לשלוח צ'קים של עשרת אלפים שקל לכל משק בית - כפי שעשה טראמפ בתוכנית החילוץ שלו למשק האמריקאי - אבל באוצר לא היו מוכנים לשמוע. זה בזבוז כסף נורא, כי העשירים לא זקוקים לו והעניים יחסכו מתחת למזרן במקום להשתמש בו לצרכים שיתרמו למשק. אז במקום הפשטות האמריקאית הורכבה שמיכת טלאים של תוכניות, קרנות ומתווכים מכל מיני צורות וסוגים.
קרן אשראי, וקרן מענקים, וקרן מנוף, וקרן לעסקים קטנים ובינוניים וגדולים. ופיצוי מסוג א' לעובדים מסוג ב' שמרוויחים בין סכום Y וסכום X, ואם נגלה שהדיווחים לא היו נכונים - נוכל תמיד לדרוש בחזרה את הכסף. כמובן עם ריבית. עד עכשיו לא ראינו פרסום מלא ומסודר של כל התוכנית ושל הזכויות והזכאויות של בעלי העסקים והעצמאים. מי זכאי לקבל כמה? איך מגישים את הבקשה ולמי פונים? מה התנאים ומתי יגיע הכסף?
התוכנית הכלכלית ליציאה ממשבר הקורונה איך מחלקים לאתר
סיוע מיידי: קונים מכל הבא ליד
אז מה כן יש בתוכנית? התוכנית מחולקת לארבע רגליים, שמסתכמות כאמור ב-80 מיליארד שקל. החלק הראשון בתוכנית הוא 10 מיליארד שקל שיועברו למערכת הבריאות. תקציב בריאות הוא לא בדיוק תוכנית חילוץ למשק, אבל גם הוא גויס והוכנס לחבילה במסגרת המאמץ להגיע לכותרת של 80 מיליארד שקל.
לא צריך להיות מומחה לתקציבים עם רקע בפסיכיאטריה לאומית כדי לקבוע שהתקציב הזה הוא פוסט-טראומטי. ממש כמו תקציב הביטחון אחרי מלחמת יום כיפור. קונים הכול, כאן ועכשיו בלי חשבון. 20 מיליון בדיקות לקורונה, מיליוני מסכות מגן, אלפי מכונות הנשמה, מחלקות חדשות לטיפול בחולי קורונה בבתי החולים, מתחמי בידוד במוסדות גריאטריים, הסבת בתי מלון, תגבור כוח-האדם במעבדות ואפילו יציבות פיננסית לבתי החולים - חלום ישן של מערכת הבריאות שמתגשם עכשיו בזכות טראומת הנזק האדיר למשק שחולל נגיף.
חוץ מהתקציב הענק לבריאות נכנסים לפרק הזה עוד מיליארד שקל שהולכים להגדלת מכסות מים לחקלאים, יבוא ביצים, מימון הכשרת מתנדבים, תקציב למכון הביולוגי לצורך הניסיונות למצוא חיסון והגנה על אוכלוסיות בסיכון. כל אלו תחת הכותרת "צמצום היחשפות אוכלוסיות בסיכון לקורונה".
רשת ביטחון: תשלומים לא בהכרח יידחו
החלק השני בתוכנית מוגדר "רשתות ביטחון סוציאליות". יש שם 14 מיליארד שקל לתשלום דמי האבטלה למיליון איש לשלושה חודשים. יש שם 1,000 עד 4,000 שקל למובטלים בני 67, ו-5,000 עד 14 אלף שקל שיושלמו בחודשיים הקרובים לעצמאים - מצד אחד תקדים, ומצד שני סכום מצחיק שמגיע עם כל-כך הרבה תנאים וחוטים שאף עצמאי לא יוקיר עליו תודה לממשלה.
הלחץ של כותבי המצגת ניכר כאן לעין: בניגוד לכתוב, תשלומי חשמל ומים לא יידחו ומאחורי הביטוי "תוכניות רבות נוספות" לא עומד כלום.
כספים להמשכיות: הרוב יגיע מהלוואות
החלק השלישי בתוכנית מוגדר כ"המשכיות עסקים" - תוכניות שנועדו להבטיח את המשך פעילות המגזר העסקי בימי ההשבתה. היקף האשראי שיועמד לטובת המגזר העסקי יגיע ל-18.5 מיליארד שקל - אך מתוכו המדינה תשלם מתקציבה רק 3.5 מיליארד. כל השאר אמור להגיע מהמערכת הפיננסית. מדובר שם על הקרן המפורסמת לעסקים קטנים ובינוניים (8 מיליארד שקל), קרן אשראי לעסקים גדולים (6 מיליארד שקל), קרנות מנוף (4.5 מיליארד שקל), הקלות באשראי לענף הנדל"ן.
יש שם החזר מקדמות מס הכנסה ששולמו עבור חודשים פברואר-מרץ בסכום כולל של 5 מיליארד שקל או 3 מיליארד - תלוי את מי שואלים. יש שם פטור מתשלום ארנונה לשלושה חודשים בעוד 3 מיליארד שקל, שאת רובם תשלים המדינה ואת מקצת יספוג השלטון המקומי. ויש גם סכום של 5 מיליארד שקל שאמור להגיע מקרן שתשלם פיצויים יחסיים למעסיקים: סכום גבוה יותר באופן יחסי ככל שהעסק מעסיק פחות עובדים. כמה ואיך בדיוק? נדע רק אחרי פסח.
ויש עוד פרק, שאותו צריך לקרוא עם קורטוב נוסף של ספקנות, על ההקלות ברגולציה שהממשלה מבטיחה להעניק לעסקים: קבלת היתרי בנייה ברישוי עצמי, הארכת רישיונות והיתרים רגולטוריים, פטור מהתייצבות והגשות פיזיות, ואפילו "צמצום חובת המענה לצרכן וזמני אספקה וטיפול" (הכוונה כנראה ל"קיצור" ולא לצמצום) ו"דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה".
מבט לעתיד: ערפל ורזרבה לא ברורה
החלק האחרון בתוכנית הוא המבט לעתיד - מה שזכה לכינוי "האצה". אמנם התוכנית איננה מספקת את האופק שאליו ייחלו כל-כך בסקטור העסקי אבל היא מציעה צעדים שיעזרו למשק להתאושש מהמיתון, בהיקף כולל של 7.9 מיליארד שקל: יש שם פתרונות מימון להייטק (1.5 מיליארד שקל), האצת פרויקטים בתשתיות (1.1 מיליארד שקל) ורזרבה של 4.8 מיליארד שקל.
מהי אותה רזרבה ולאיזו מטרה או צרכים היא מיועדת? תסמכו על אנשי האוצר שגם את הכסף הזה הם ידאגו לשמור היטב בקופה. והכל כמובן בשם היעילות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
