דעה: בדרך לגל של "גירושי קורונה"?

בימים האחרונים פורסם כי מעת שנפתחו מחדש משרדי הרישום לנישואים ולגירושים בסין לאחר התרת הגבלות הקורונה, התורים להסדרת הגירושים נחטפו במהירות. הציניקנים ושוחרי הספקולציות יכולים לייחס את העניין להימצאות משותפת כפויה בהסגר ולתרחישי קיצון שנגזרו מכך ולא היטיבו עם המערכת הזוגית, אולם גם למטבע הזה יש שני צדדים.

המציאות החדשה שנכפתה באחת על כולנו יצרה נסיבות נעימות פחות מהשגרה שבה כולם הורגלו; מטבע הדברים מדובר ב"גורמי סיכון" לחיכוכים על רקע משפחתי.

בני המשפחה מצטופפים כולם במקום המגורים ונאלצים להתמודד עם היעדר פרטיות, מעורבות של כל בני הבית בשיחות בין-אישיות וצורך בלתי פוסק להתפשר ולוותר על גחמות אישיות לטובת הכלל. לא מיותר לציין כי רוב הילדים ובני הנוער מחפשים תעסוקה כמעט לאורך כל שעות היממה ומייצרים התרחשות שיכולה בהחלט להגביר את תחושת המחנק הביתי.

אלה, כאמור, אינם מיטיבים עם מערכת זוגית, ובמקרים בהם מדובר במערכת שכבר סוחבת על גבה משקעים ותחושות שליליות, בהחלט ייתכן שהמערכת עולה על המסלול המהיר לפירוד, מה גם שמציאות הקורונה מקשה מאוד לפנות לטיפולים זוגיים מתאימים.

לפני כשנתיים הציג חוקר המיניות המוביל בסין, פרופ' פאן סווי מינג מה, מחקר שהוכיח עלייה חדה בשיעור הרומנים מחוץ לנישואים, וטען כי כל בעל שלישי ואחת מכל 7.5 נשים סיניות ינהלו לפחות רומן אחד מחוץ לנישואים במהלך חייהם. הפרופסור טען גם כי שיעור הנשים הסיניות המנהלות רומנים הוא הגבוה ביותר בעולם.

כבר הוכח כי מחלות רקע מהוות קבוצת סיכון משמעותית לתחלואת הקורונה, ונראה כי הדבר לא פסח גם על מערכות נישואים - אלה שמגיעות לקורונה עם מחלות רקע, יתקשו לשרוד.

הגבלות הקורונה בישראל - בין אם מדובר בהימצאות כפויה משותפת בבית או לבד בבידוד - הביאו עמן גם בשורה: חלק לא מבוטל מן הציבור "הוריד הילוך". אנשים לא ממהרים לעבודה בבוקר, הם אינם צריכים להתמודד עם פקקי התנועה האדירים, הם מנהלים את הזמן על-פי אילוצי יתר הנוכחים בבית, ורובם אף גילו את יתרונות הקשר הבין-אישי. תקופת ה"אינסטנט" מפנה את מקומה לתקופת הקשר הבין-אישי שבו אנשים מדברים יותר אחד עם השני ומקדישים פחות זמן להבלי העולם הזה. אין יותר צורך להשוויץ במותגים, במשרדים מפוארים או במכוניות יקרות - כולנו מצטרפים לפגישות "זום" בטרנינג ומאחורינו הספרייה הביתית.

הדבר ניכר היטב גם אצל חלק לא מבוטל מבני הזוג החיים בישראל. בהיותם "כלואים" בעל-כורחם בביתם, אותם אלה שהתרגלו לפתרונות קסם מהירים, מגלים יותר הכלה והרבה יותר סבלנות וסובלנות מבעבר - מה שיכול דווקא להצביע על אלמנט הפוך מסין: ייתכן כי בישראל שיעור הגירושים והפירוד יהא נמוך והפוך מהמגמה שעלייה מצביעים הפסימיסטים.

חשוב גם להביא בחשבון שתמורות הזמן מקשות לבצע הערכות אמת; הרבה אנשים מקיימים היום מערכת זוגית שאיננה רשומה או מוצהרת במרשמים רשמיים, ולא מעט מהם - החכמים - יודעים גם להיפרד בצורה מכובדת ומבלי להידרש להתדיינות של ממש. מקרים שכאלה בהחלט קיימים, אבל ברור שהם לא מקבלים שום ביטוי בסטטיסטיקות שכולנו נקרא עליהן בעוד כמה חודשים. באותה המידה לא נקרא גם על הזוגות שצלחו את המשבר וחיזקו את הקשר - אלה לא מעניינים את הסטטיסטיקה, למרות שייתכן כי מדובר ברוב האוכלוסייה.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה