ללא בידוד חברתי או הסגר: בשבדיה בונים על רצונם הטוב של התושבים ועל המון תקווה

אתרי הסקי פתוחים הרחובות מלאים באנשים, המסעדות עושות עסקים טובים והקניונים גדושים בקונים. ברוכים הבאים לשבדיה, המעוז האחרון של "הגישה האחרת" לקורונה שאימצו בתחילה כמה מדינות במערב. בעוד שחיי החברה באירופה ובחלק גדול מארה"ב מתרכזים כעת בבית, שבדיה השאירה את המשרדים והחנויות פתוחים, פרסמה המלצות ולא הוראות, וממתינה לראות מה יקרה.

העסקים, גני הילדים ובתי הספר נשארו פתוחים. אחרי חורף ארוך, בתי הקפה והברים על המדרכות בשטוקהולם התמלאו באנשים בסוף השבוע, והרובע העתיק של העיר משך מבקרים רבים שנהנו ממזג האוויר הטוב. התקנות המחייבות היחידות הן איסור על התכנסות של יותר מ־50 בני אדם, והוראה לברים ולמסעדות לשרת רק אנשים בישיבה , כדי למנוע צפיפות וכן איסור על ביקור בבתי אבות.

גם בריטניה והולנד שקלו לזמן קצר את האופציה של להניח לנגיף לעבור את רוב האוכלוסייה בצורה מבוקרת כדי לבנות חיסון טבעי ממנו - "חיסון העדר", קראו לזה. שתיהן חזרו בהן אחרי שאקדמאים הזהירו שהן עלולות לעבור מאות אלפי מקרי מוות ומערכת בריאות שתכרע תחת הנטל.

מקודם להעריך את התוצאה

מוקדם מדי להעריך אם לגישה השבדית יהיה תוצאה חיובית או איומה, אבל עד כה, הנגיף לא התפשט בפראות במדינה. עם 10 מיליון תושבים, בשבדיה יש 4,435 מקרי הידבקות מאומתים ו־180 מקרי מוות נכון לאתמול (ג'). אוסטריה, מדינה בגודל דומה עם 8.8 מיליון בני אדם, שמצויה תחת סגר, דיווחה על 10,180 חולים ו־128 מקרי מוות.

אנגרס טגנל, האפידמיולוג הראשי ואדריכל המדיניות הזו בשוודיה, מאשר שהגישה אכן דומה לגישה הבריטית המקורית - להניח לנגיף להתפשט לאט ככל שאפשר ולהגן על המבוגרים והפגיעים עד שחלק גדול מהאוכלוסייה יתחסן באופן טבעי, או שיימצא חיסון לנגיף.

"השבועיים הבאים יקבעו אם הגישה השבדית תוכל להצליח או שהרשויות יתכופפו בפני המציאות של שטף מקרים חדשים", אומרת ד"ר ססיליה שדרברג¬ניוקלר מבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה. ובכל זאת, היא מעריכה כי הממשלה תצטרך להרים ידיים מפני שהנגיף יצא מכלל שליטה בהיעדר הגבלות ובדיקות. "מדינות אסיה, שכן הצליחו להימנע מסגרים, נשענו על בדיקות המוניות כדי לבודד את הנדבקים ולמנוע את ההתפשטות, אך זה לא המקרה בשוודיה", היא אומרת.

מסורת ארוכה של וולנטריות

לשבדיה יש מסורת ארוכה של העדפת הנחיות וולונטריות, שקוראות למבוגרים לבודד את עצמם ולצעירים לצמצם את הניידות החברתית, על פני אכיפה גסה בכוח. ד"ר טגנל מסביר שהתרבות השבדית יכולה להוביל למשמעת חזקה יותר. "רוב השבדים יישארו בבית אם יש להם תסמינים", הוא אומר. "אנחנו רוצים להאט את המגפה עד ששבדיה תעבור איזשהו שיא, ואם השיא לא יהיה דרמטי מדי, נוכל להמשיך".

שלא כמו בבריטניה, בשבדיה אין תגובת־נגד חריפה של ציבור מודאג לגישה הוולונטרית הזו. סקר נובוס בשבוע שעבר מצא שיעור תמיכה של 80% בנאום של ראש הממשלה סטפן לפבן, שבו הוא פנה לרגש האחריות האישית של כל אזרח מבוגר כדי למנוע את התפשטות המחלה.

ואכן בסוף השבוע האחרון ניכר היה שיותר אנשים נמנעו מכניסה למקומות סגורים בשטוקהולם ביחס לסוף השבוע הקודם; הנוסעים בתחבורה הציבורית הקפידו על מרחק ביניהם; תושבים נשארו בבתים; חובבי סקי רבים קיצרו את הנסיעות לאתרים פופולריים; ומספר הנוסעים ברכבת התחתית וברכבות הפרברים ירד בשבוע שעבר ב־50% - כך לפי רשות התחבורה העירונית.

כמה מומחים באירופה, כולל הרופא הגרמני המוכר אנסגר להסה והיועץ המדעי הראשי לממשלת בריטניה, סר פטריק ולנס, שיבחו את הגישה הזו. אבל גם כמה מהתומכים אומרים שיהיה קשה לחקות אותה מחוץ להקשר הספציפי של סקנדינביה. בתרבות השבדית, הם מציינים, בני דורות שונים לא מבלים יחד כמו באיטליה, נניח. גם יותר ממחצית ממשקי הבית השבדים מורכבים מאדם יחיד, לפי נתונים רשמיים. זה אומר פחות סיכון שהצעירים יעבירו את המחלה למבוגרים.

זה גם מסביר אולי למה מספר לא מידתי של מקרי המוות מהקורונה נרשם בקהילה הסומאלית במדינה, שחבריה מתגוררים בצפיפות גבוה בשכונות עוני, שבה יש יותר התרועעות בין־דורית ופחות גישה למידע ממשלתי.

הביקורת מגיעה גם מכלכלנים שבדים שטוענים כי האסטרטגיה הממשלתית של הממשלה היא קצרת רואי ומזהירים שעלות מגפה, שיוצאת משליטה, עלולה לעלות על היתרונות של שמירה על עסקים פתוחים בטווח הקצר.

אבל החששות העיקריים באים כצפוי מצד המדענים והרופאים. כמה מהם חוששים שמקרי ההידבקות יעלו מהר ובקרוב. כהכנה לתסריט כזה, מרפאת הודינג' בשטוקהולם רכשה מכלי קירור לאחסון גופות במקרה שמניין המתים יזנק כפי שקרה במדינות אחרות. בינתיים ניתוחים לא חיוניים נדחים ואף הוקמה מרפאת קורונה מאולתרת בשטוקהולם.
"זהו ניסוי גדול ומסוכן באוכלוסייה שלמה שעלולות להיות לו תוצאות הרות אסון", אומר יואכים רוקלב, פרופסור לאפידמיולוגיה באוניברסיטת אומאה ואחד מכמה מדענים שמנהלים קמפיין ציבורי לשינוי מדיניות הממשלה.

"מסוכן להשאיר לאנשים את ההחלטה מה לעשות בלי הגבלות. כפי שאנחנו יכולים לראות במדינות אחרות זו מחלה רצינית, ושבדיה אינה מדינה שונה כל כך", הוא אומר.
המחקר של ד"ר רוקלב מראה שהליכה על "חיסון עדר" מבלי לדכא את התפשטות הנגיף, תציף את בתי החולים ותניב מקרים רבים של מוות בטרם עת. הוא מטיל ספק בכך שניתן יהיה להגן על קבוצות בסיכון גבוה.

פרדריק אלג, פרופסור לווירולוגיה באוניברסיטת אומאה, רואה שחורות וקורא להטלת סגר על שטוקהולם. לדבריו, "המדיניות הנוכחית של הממשלה מפחידה. אנחנו נהיה מוצפים בהידבקויות בהמשך עקומת המגיפה", הוא אומר.