רשות החברות דוחפת את תע"א ואת רפאל למודל עסקי חדש

מי שיבקרו בימים הקרובים במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא) אולי ייתקלו ברובוט קטן, ועליו מתקן מוזר דמוי מנורת נאון אנכית, המשוטט במסדרונות בית החולים ונכנס לתוך חדרים ריקים. מדובר במערכת (ניסיונית) לחיטוי חללים סגורים בטכנולוגיה של קרניים אולטרא סגוליות (UVC), שאותה יצרו מהנדסי התעשייה האווירית בתוך פחות משבועיים.

הרובוט הזה הוא רק תוצר אחד של שיתוף-פעולה שנולד ממשבר הקורונה, בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות. בימים הקרובים צפויה להיכנס לבתי החולים הממשלתיים שורה של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיסייעו לטיפול בחולי קורונה בדרכים שונות. על הצורך ברובוט לחיטוי שמעו בתעשייה האווירית לראשונה ממנהלי בתי חולים וצוותים רפואיים שחברים ב"שולחן עגול" שפתחה רשות החברות הממשלתיות בעקבות משבר הקורונה. 

הרעיון הפשוט מאחורי היוזמה של הרשות היה לחבר בין בתי החולים לתעשיות הביטחוניות ומשרד הבריאות. הצוות הרפואי מעלה את הדרישות, התעשייה מייצרת פתרונות והרגולטור מתכלל ונותן אור ירוק עקרוני שמאפשר להוציא לדרך פתרונות טכנולוגיים בזמן שיא. "מתוך 30 פיתוחים שונים אנחנו הולכים על בודדים", אומרת ד"ר אמירה שרון, סמנכ"לית מו"פ חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה האווירית, שמוסיפה כי "העיקרון הוא מה שיכול להביא ערך כאן ועכשיו". ברשות החברות, שיזמה את החיבור, סבורים כי מעבר למשבר עצמו נוצרו כתוצאה מהחיבור הבלתי אמצעי תנאים שיאפשרו לתעשיות הביטחוניות של ישראל להרחיב את פעילותן לענף הטכנולוגיה הרפואית.

פורום חדשנות בחברות הממשלתיות הוא קבוצה שהוקמה בתחילת משבר הקורונה ביוזמת רשות החברות במטרה להעמיד את היכולות של התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר הלאומיים לרשות המערכת הרפואית בהתמודדות עם האתגרים שמייצרת מגפת נגיף הקורונה. בין היתר חברים בפורום רפאל והתעשייה האווירית; חברת רותם, זרוע הביצוע של הקרייה למחקר גרעיני; חברת איסורד של המרכז למחקר גרעיני שורק; והחברה הישראלית לחקר מדעי החיים של המכון הביולוגי. מולן נמצאים בפורום מנהלי בתי החולים, ובכירים מחטיבות הטכנולוגיה הרפואית ובתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות. את הפורום מרכז יניב אדרי מרשות החברות הממשלתיות.

 ד"ר אמירה שרון, סמנכ"לית מו"פ חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה האווירית / צילום: יגאל עמר

עבודה חוצת תחומים עם מעט אגו

לאחר תהליך קצר של מיפוי הצרכים וסינון, התפצל הפורום לצוותי עבודה לפי תחומי פעילות מרכזיים: חיטוי ומחזור, בדיקות מדדים באמצעות רובוטים, מיגון אנשי צוות רפואי, אמצעי תקשורת ומניעת פיזור רסס. העבודה השוטפת מתנהלת ברובה בקבוצות וואטסאפ של צוותי משנה ייעודיים: "אנחנו בסיטואציה של משבר שלא משאירה הרבה מקום לאגו", אומר ד"ר ש' המדען הראשי של רפאל.

"יש שיח מאד פורה בוואטסאפ", אומר משתתף באחד הקבוצות "העבודה היא חוצת תחומים. התחום של מיגון הצוות הרפואי למשל משלב טכנולוגיות מעולמות של חומרים, תקשורת, עיבוד תמונה ורובוטיקה. מישהו מעלה רעיון או טכנולוגיה ואז בא גורם אחר ואומר את זה כבר בדקנו לפני שנתיים, ניסו את זה במדינה כזו או אחרת או כתבתי כבר על זה בדוקטורט".

ש' המדען הראשי ברפאל סבור שהמודל שנבנה מתאים במיוחד למשברים כמו הנוכחי "בשלב הראשון זה מתחיל אצלנו בישראל בחבר רופא שמביא חבר טכנולוג. אבל כדי שיקרה משהו צריכים לעבור משלב א' לשלב ב' שבו יש תהליך מסודר של גוף מגדיר, גוף מפתח וגוף מאשר. רשות החברות היא הגורם הראשון שהקים צוות כזה שמתכלל את כל הגורמים מבתי החולים מבתי החולים שבאים עם הדרישה המבצעית דרך התעשיות והמכונים הלאומיים שמייצרים פתרונות ועד משרד הבריאות שמאשר".

בין שמונה לעשרה צוותי עבודה ברפאל מועסקים היום בפרויקטים השונים שבמרכזם מיגון הצוותים הרפואיים ("מעיל רוח" לצוות הרפואי), לצד מציאת פתרונות פרקטיים ומהירים בתחומים נוספים. בתעשייה האווירית אומרים כי בחברה מועסקים כיום כמה עשרות צוותים בפיתוח מוצרים שונים הקשורים להתמודדות עם מגפת הקורונה. לדברי ד"ר שרון, התחומים שבהם מתמקדים בחברה הם חיטוי ומחזור של חומרים מתכלים, טיהור חללים וחישה מרחוק. "נחשפנו לעולם חדש של תוכן", היא אומרת.

גם במכון הביולוגי מציינים את העבודה על חיטוי ומחזור של ציוד רפואי מתכלה - שתאפשר לחסוך לא רק כסף אלא גם תקטין את כמות הפסולת. "אנו עוסקים בבעיות חיטוי וטיהור ברמה המדעית הגבוהה ביותר ובתנאי בטיחות הולמים" נאמר בתגובה שהועברה ל"גלובס", "בנוסף מקיים המכון קשרים עם מוסדות אקדמיים בארץ, חברות ביוטכנולוגיות ופארמה במטרה למצוא פריצות דרך חדשות ורלוונטיות. המדד המדעי והרלוונטיות הם בראש סדר העדיפות. ואכן יש התחלות קשרים כאלו".

טלפונים ניידים, מצלמות וגם מכ"ם

לצד המערכת הרובוטית לחיטוי חללים צפויים להיכנס לשלבי ניסוי בבתי החולים פתרונות נוספים, פרי התעשייה הביטחונית. את מרב האתגרים מזמן ככל הנראה תחום ההגנה על הצוותים הרפואיים מפני חשיפה והידבקות לנגיף. כך למשל מתברר כי בעת חיבור ופירוק של מכונות ההנשמה משתחררים לחלל החדר ברסס כמויות גדולות של נגיפים - הפתרון שמציעים בתעשיות הביטחוניות לבעיה הוא לבישת ברדס בעת הפירוק וההרכבה שמספק הגנה טובה יותר מהמסיכות הרגילות.

 התעשיות הביטחוניות נרתמו להתמודדות עם משבר הקורונה לאתר

פתרון אחר שבא לטפל בבעיה פשוטה יחסית הוא העברת נתוני מוניטורים אל מחוץ לחדרי האשפוז. אחד הקשיים שעלו במפגשים בין מהנדסים לצוותים הרפואיים הוא הצורך של אנשי הצוות הרפואי להיכנס מספר רב של פעמים ביום לחדרי הטיפול בחולים על-מנת לבדוק את המדדים המוצגים במוניטורים שלהם. הפתרון שהציעו בתעשיות הביטחוניות לבעיה היא מערכת מבוססת מכשיר טלפון נייד ומצלמה שישדר את הנתונים מהמוניטורים החוצה ויפחית משמעותית את מספר הכניסות היומיות.

אמצעי מרכזי נוסף שנועד לצמצם את החשיפה של הצוות לנגיף הוא הרובוט. הרובוטים הקיימים מסוגלים כבר לחלק מזון ותרופות אך הכוונה היא לפתח לרובוטים יכולות לבצע מדידות פשוטות של חום גוף, לחץ דם ומדדים נוספים.

תחום אחר שבו מתמקדת רפאל הוא שיפור התקשורת בין אנשי הצוות הנמצאים בתוך חדרי האשפוז לבין הרופאים המפקחים על עבודתם מחוץ לחדרים. הפתרון הנבחן הוא להקריא את הנחיות הרופא לרמקול המותקן בתוך חדרי האשפוז. באמצעות טכנולוגיית "מקול לטקסט" יועברו ההנחיות לצמיד הדיגיטלי שעונד על חולה על פרק ידו.

חלק מהפיתוחים נוגעים לתחומי פעילות נוספים שהופכים רלוונטיים בגלל הצורך למנוע הידבקות בקורונה. כך למשל, בכניסה למיון באחד מבתי החולים הממשלתיים צפויה להיכנס לשלבי ניסוי מערכת שתאפשר מדידה מרחוק של מדדים שונים בגוף האדם: חום גוף, קצב הנשימה ודופק. מהנדסי התעשייה האווירית שילבו במערכת מכ"ם של אלתא עם טכנולוגיות אופטיקה ובינה מלאכותית של מפא"ת והטכניון. המערכת שתהיה מסוגלת לזהות מרחוק בני אדם הסובלים, למשל, מחום גבוה, תוכל להחליף בדיקות ידניות בכניסות לא רק לבית החולים, אלא גם במרכזי קניות או משרדים ממשלתיים ובעצם בכל מקום ציבורי. 

הזדמנות להתרחב לטכנולוגיה רפואית

ברשות החברות כבר מזהים במודל שנוצר הזדמנות לפיתוח עסקי עבור התעשיות הביטחוניות: התרחבות לתחום הטכנולוגיה הרפואית. "אלה שני סוגי תעשיות שיש בהן כסף גדול", אומר מנהל הרשות יעקב קוינט, "התעשיות שמפתחות אמצעים להרוג אנשים והתעשיות שמפתחות אמצעים להציל אותם". בתעשייה האווירית וברפאל אומרים כי נושא הפיתוח העסקי העתידי אינו רלוונטי בשלב זה, וכל תשומת הלב מוקדשת למשבר.

"אם אנחנו מסתכלים רגע על היום שאחרי, אז אם היום יש הבנה שיש צורך שנהיה ערוכים בעולם הביטחוני, אנחנו צריכים להיות ערוכים בעולם הרפואי", אומר אורי שיינין סגן מנהל הרשות האחראי על החברות הממשלתיות. "ברור שבשנים הקרובות נראה מדינות שמזרימות הרבה כסף למערכות הבריאות שלהן. העובדה שאפשר לייצר אקוסיסטם של מערכת הבריאות והתעשייה המקומית - מעלה שאלה האם גוף כמו חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות במשרד הבריאות לא יכולה לשמש כמו מפא"ת, גוף שמוביל פיתוח של טכנולוגיות רפואיות. והניסיון של מפא"ת מראה שאפשר להקים תעשייה שלמה בהשקעה שנתית של סכומים קטנים יחסית של מאות בודדות של מליוני שקלים".