מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

מתחילת השנה ועד לסוף חודש מרץ איבד שוק קרנות הנאמנות בישראל נכסים בשווי כולל של 80 מיליארד שקל - כמעט רבע משוויו. לאחר החודש הגרוע ביותר שידעה התעשייה מעודה, מסתכם שווי נכסי הקרנות בסוף מרץ בכ-272 מיליארד שקל, לאחר שבסוף 2019 הוא הסתכם ב-352 מיליארד שקל.

כפי שפורסם בהרחבה בימים האחרונים, מדובר בהצטמקות של 22.7% בשוק הקרנות. הנה המספרים הבולטים מאחורי ההצטמקות האדירה הזאת.

● לחצו לטבלת הגיוסים והפדיונות ברבעון הראשון של 2020

44.5 מיליארד שקל. זהו היקף הכספים שנפדו מקרנות הנאמנות ברבעון הראשון של 2020. מדובר בהיקף חסר תקדים, שנובע בעיקרו מפדיונות של כ-41.6 מיליארד שקל בחודש מרץ בלבד, ששבר את כל השיאים השליליים בשוק הקרנות. למעשה, כל הפדיונות השנה נרשמו במרץ ובמחצית השנייה של פברואר, כשעד אז שוק הקרנות היה במגמת גיוסים.

הפדיונות האדירים האלה התרחשו בשל השפעות התפרצותו של וירוס קורונה על שוקי ההון בישראל ובעולם. השפעות אלה הובילו לחששות ניכרים בקרב מחזיקי הקרנות, שחוו בחודש החולף הפסדי תשואה שגרעו מהקרנות סכום דומה, בהיקף חריג במיוחד של יותר מ-10% ושל יותר מ-40 מיליארד שקל.

36%. זהו שיעור התרומה של הפדיונות מהקרנות המסורתיות ביחס לכל הקיטון שנרשם בשווי הנכסים המנוהלים בשוק הקרנות מתחילת 2020.

בחלוקה לפי סוגי ניהול - אקטיבי, שמנסה להכות את המדדים באמצעות הקרנות המסורתיות והקרנות הכספיות, ופאסיבי, שבמסגרתו קרנות הסל והקרנות העוקבות - לא נמצא הבדל מהותי. בקרנות הפאסיביות שעוקבות אחר מדד, היתה ירידה של 22.7% ברבעון הראשון, בעוד שבקרנות האקטיביות הירידה בשווי עמדה על שיעור דומה.

עם זאת, בתמונת הפדיונות התמונה שונה, ויש הבדלים בין הפדיונות שבוצעו במרץ וברבעון הראשון כולו, בין הקרנות האקטיביות לקרנות הפסיביות. בדיקת "גלובס" לנתונים ששלחו גופי ניהול קרנות הנאמנות, מעלה כי 24% מהפדיונות הכוללים בשוק, בסך כ-10.6 מיליארד שקל, נרשמו מתחילת השנה בקרנות הפסיביות, כשהיתרה, 76%, נרשמה בקרנות האקטיביות.

לגבי הקרנות הפאסיביות נציין כי הפדיונות בהן נחלקו לפדיונות של 6.3 מיליארד שקל בקרנות הסל, לעומת פדיונות של כ-4.3 מיליארד שקל בקרנות העוקבות, בעוד שבקרנות האקטיביות רוב הפדיונות באו מהקרנות המסורתיות. למעשה, ברבעון הראשון של 2020 נרשמו פדיונות בהיקף 5.4 מיליארד שקל בקרנות הכספיות, לעומת פדיונות חסרי תקדים בגודלם של 28.9 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות - דבר שמצביע על כך שכמעט 2 שקלים מכל 5 שקלים ששוק הקרנות איבד, הוצאו בכוונת מכוון מהקרנות המסורתיות. מדובר בקרנות שתפקידן להכות את השוק בתשואות, אבל בפועל היכו את השוק בהיצע ניירות ערך למכירה כדי לממן את התשלומים ללקוחות שפדו את הקרנות - דבר שהיווה דלק נוסף לירידות החדות בשוקי החוב והמניות בישראל.

(19.4%-). זוהי התשואה החציונית השלילית החריגה שנרשמה במרץ לבדו בקרנות מקטגוריית מניות ישראל. בקטגוריית מניות חו"ל נרשמה תשואה חציונית שלילית מתונה יותר, של מינוס 11.8% "בלבד", כשבקטגוריית הקרנות הגמישות נרשמה תשואה חציונית של מינוס 16.4%. אלה הן הקטגוריות הכי מוטות נכסי סיכון, במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, ושבאופן לא מפתיע חוו את המכה הכי גדולה בעקבות הנפילות בשווקים.

ואולם, גם הקטגוריות הסולידיות יותר ספגו מהלומות בחודש החולף, וכפועל יוצא מתחילת השנה. כך, התשואה החציונית בקטגוריות קרנות אג"ח מדינה, אג"ח כללי ללא מניות, קרנות 90/10, קרנות 80/20, קרנות 30/70 וקרנות אג"ח חברות והמרה, היתה במרץ בטווח שנע ממינוס 4.35% עד למינוס 9.1%.

"התשואות במרץ - מהנמוכות שנראו בשוק"

בסיכומו של דבר, הן במרץ והן ברבעון הראשון של 2020, נרשמו תשואות שליליות בכל האפיקים בשוק הקרנות. בהקשר זה אומר גורם בכיר בשוק הקרנות כי "בשבוע האחרון של החודש אמנם נרשמו עליות משמעותיות דו-ספרתיות במדדי המניות ובחלק מהאג"ח הקונצרניות, אבל גם לאחר העליות החדות בסוף החודש, התשואות שרשמו שוקי ההון בסיכום חודשי, הן מהנמוכות שראינו מאז ומעולם".

14%. זהו שיעור הפדיונות שנרשמו בכל שוק קרנות הנאמנות המקומי מתחילת השנה, ביחס לשווי הממוצע של שוק הקרנות בתקופה זו. מדובר בשיעור חריג מאוד ביחס לעבר.

בחלק מהגופים, ובעיקר מהגופים הקטנים שאינם איתנים כמו הגדולים בשוק, שבו ההכנסה נגזרת מהיקף הנכסים המנוהל, מדובר אפילו בשיעור פדיונות של יותר מ-20% מהנכסים הממוצעים לתקופה, ובשניים הקטנים בשוק אף בשיעור של יותר מ-30%.

הפדיונות עד כה ב-2020 באו לאחר שבכל 2019 הקרנות גייסו כ-14 מיליארד שקל - כך שבמהלך מרץ היקף הכספים שנפדה מקרנות הנאמנות היה בשיעור של פי שלושה מסך הכספים שגויסו בכל השנה שעברה.

הפדיונות השקליים הכי גבוהים מתחילת השנה נרשמו בגופים הגדולים בשוק, ובראשם פסגות, מיטב דש, מור וילין לפידות, בעוד שבמרץ בלבד הפודה הכי גדול היה עדיין פסגות, אבל אחריו היו הראל, מיטב דש וילין לפידות.

כמו כן, הפדיונות העצומים גרמו לכך שבסוף מרץ יש שלושה מנהלי קרנות לניהול של הרבה פחות ממיליארד שקל בנכסים. בראש ובראשונה מדובר במודלים, שירדו ל-100 מיליון שקל, לצד עוד סכום לא ידוע, אבל לא מהותי ברמת השוק, בהוסטינג (החברה חוברת בימים אלה לשחקן קטן אחר בשוק - יצירה).

לצדו של מודלים יש את קרנות תמיר פישמן, שבהן מנוהלים 616 מיליון שקל, וקרנות אילים, שבהן מנוהלים עתה 744 מיליון שקל. היום דיווחה אילים, שנמצאת בבעלות אמיר איל, המחזיק בבית ההשקעות אינפיניטי, כי מנכ"ל אילים, קובי שגב, פורש מתפקידו, כשלוש שנים לאחר שבמחצית הראשונה של 2017 רשמה אילים רמת שיא של כ-10.8 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות על ידו.

בשוק מציינים כי בחודש החולף "קרנות שהוחזקו במסגרת תיקים מנוהלים שמרו על יציבות גבוהה יותר, לעומת קרנות שהוחזקו על ידי לקוחות פרטיים עצמאיים". נוסף על כך, "למעלה ממחצית הפדיונות במרץ, כ-24 מיליארד שקל, התמקדו בשלושה אפיקים: קרנות אג"ח בארץ כללי, קרנות אג"ח מדינה וקרנות כספיות. מנהלי הקרנות המנהלים היקף נכסים גדול באפיקים אלה, ספגו פדיונות גדולים יותר".