פרשנות: איך יכול להיות שבחלקים מאירופה כבר רואים את האור בקצה המנהרה?

קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ, בנה קריירה פוליטית מהדרישה לאסור בחוק כיסוי פנים לנשים מוסלמיות. הוא הבהיר כי מדובר באיום חברתי, במכשלה לרשויות שאינן יכולות לזהות אותן ובמגבלה על חופש הבחירה שלהן. הקאנצלר הצעיר (33) קרא למוסלמים במדינה "להתאים עצמם" לתרבות האוסטרית. צחוק הגורל הוא שהשבוע, הוא כבר קרא לכל האוסטרים להסתיר את פניהם וללבוש מסיכות הגנה במרחבים ציבוריים. המדינה מחלקת אותן בחינם בסופרמרקטים או מעודדת לייצר אותן בבית מסדיני כותנה עבים. "זה זר לנו כאוסטרים, אבל אנחנו חייבים לאמץ את התרבות הזו", אמר קורץ.

אין בפליק־פלאק הזה שום סיבה לביקורת. מגפת הקורונה הוכיחה כי לצד השקעה בתשתיות בריאות, בזמנים אלה מדינות אירופה צריכות מנהיגים פרגמטיים, שלא חוששים לשנות את עמדותיהם או לנקוט במהירות בצעדים מוכחים שפועלים במדינות אחרות. היא צריכה מנהיגים שפועלים מהר, משום שהתעכבות משמעותה התפשטות המגפה ואיום בקריסת מערכת הבריאות. מי שאימצו במהירות צעדי סגר, מי שאסרו על התקהלויות, מי שסגרו את הגבולות והתכוננו במהירות רבה יותר לאירוע רב־נפגעים ־ הן המדינות שרואות כעת סימני הצלחה ראשונים במאבק נגד הקורונה.

השבוע האחרון באירופה היה זה שבו מגמה זו החלה להסתמן. גרמניה, למשל, מפגינה ירידה בקצב העלייה בנדבקים החדשים, כשבועיים אחרי שסגרה עסקים לא־חיוניים, בתי הספר ואוניברסיטאות והטילה סגר על תושביה. "גרף התקווה", קרא לזה ה"בילד" הגרמני. המומחים מציינים כי אחד המדדים החשובים ביותר לבחינת השליטה במצב הוא קצב הכפלת המקרים - והוא עלה בגרמניה מארבעה ימים בממוצע לפני כשבועיים ל־11 יום כעת. גם אוסטריה, דנמרק ושוויץ מציגות נתונים דומים.

אזורים בטוחים ואזורים מסוכנים

אפילו באיטליה, שמובילה את העולם במספר הקורבנות (14 אלף, נכון ליום חמישי), התחילו הרשויות לעדכן כי "המצב נמצא בשליטה", וכי "אנחנו רואים סימנים מעודדים", כפי שהצהיר שר הבריאות האיטלקי. מספר הקורבנות היומי עומד על כ־800 בני אדם בימים האחרונים, אך מספר הנדבקים אינו מראה עלייה - ולפעמים אפילו ירידה. צעדי הסגר מוכיחים את עצמם. בנוסף, אחרי כל כך הרבה מתים ונדבקים בצפון המדינה, לנגיף הקורונה אין הרבה לאן להתפשט.

 הנגיף הקטלני באירופה

מהצד השני, מדינות שאיחרו להגיב, כמו בריטניה או ספרד, נמצאות כרגע בשיא המגפה. בריטניה, שדיברה בהתחלה על "חיסון עדר" אך נבהלה כשהבינה בפני איזה גל חולים תעמוד מערכת הבריאות המקרטעת שלה, רשמה שיא של 563 מתים ברביעי; ספרד רשמה באותו יום שיא של 923 מתים, ומתקרבת כבר לאיטליה במספר הקורבנות הכולל. צרפת אולי לא איחרה עם ההכרזה על סגר, אבל בדיעבד, ההחלטה של הנשיא עמנואל מקרון לאפשר לקיים דווקא ביומו הראשון סיבוב בחירות מוניציפליות נראית כצעד שהחיש והחמיר את המגפה. כעת, מחלקות הטיפול הנמרץ בפאריס נמצאות בתפוסה מלאה, ועשרות חולים מועברים ברכבות מהירות למקומות ברחבי צרפת בהם ניתן לטפל בהם. גם היא רשמה ברביעי שיא של 509 מתים.

פער נפתח באיחוד האירופי. ישנם אזורים בטוחים ואזורים מסוכנים, מדינות מצליחות ומדינות כושלות. בעוד קשישים בורחים על נפשם מבתי אבות בספרד לבתי ילדיהם, מלך תאילנד דווקא בוחר להתבודד ביחד עם הרמון של נשים במלון ליד נירנברג. בעוד שבכמה מוקדים באירופה מתרכזים בדיווחים על הקורבנות, באחרים כבר מדברים על אסטרטגיות יציאה.

ושוב הפער הזה לובש את הצורה המוכרת של צפון נגד דרום. כמו במשבר הכלכלי של 2008, כמו במשבר ההגירה־ אלה שוב מדינות דרום אירופה נגד מדינות הצפון. ספרד ואיטליה מצד אחד, מפצירות באיחוד האירופי להנפיק בפעם הראשונה בתולדותיו אג"ח חירום שייקראו "אגרות קורונה" כדי לגייס טריליוני אירו לשיקום הכלכלות של היבשת. ומנגד גרמניה והולנד שמתנגדות לשעבוד הכלכלות שלהן שנים קדימה בגלל מדיניות פיסקלית דרום־אירופית. "למי תמכרו את הצבעונים שלכם?" תהה פוליטיקאי איטלקי השבוע בביקורת כלפי הולנד, בעוד קטע וידיאו שבו קומיקאי איטלקי מקלל את הגרמנים על תחושת העליונות שלהם הפך לוויראלי.

הפער עשוי להתרחב יותר

הבעיה היא כי הפער הזה עשוי רק ללכת ולהתרחב. המדינות שהיו מוכנות יותר, שטיפלו מהר יותר במגפה, שנפגעו פחות מאחרות, הן ככל הנראה גם אלה שיוכלו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם המשבר הכלכלי שיבוא כעת.

בברלין, יותר ממאה אלף עצמאים הסתובבו בימים האחרונים עם חיוך מאוזן־לאוזן, אחרי שהעירייה שפכה עליהם כמיליארד אירו בקצבה מיוחדת ובפיצוי על הוצאות אבודות - שניהם כמענק. הביורוקרטיה הגרמנית הושעתה בגלל מצב החירום, וסכום ממוצע של 9,000 אירו הועבר כבר לחשבונות בנקים. "בחיים לא ראיתי דבר כזה", סיפר ל"גלובס" איש עסקים ישראלי הפועל ברחבי אירופה, שבתו עובדת כעצמאית. "לא האמנתי שתוך יומיים הכסף יהיה בחשבון. זו לא גרמניה שאני מכיר", הוא אמר. ברחבי המדינה מדברים על כמיליון עצמאים שיקבלו סכום זהה. "בצרפת אפילו עוד לא פרסמו את החוקים לגבי מי זכאי לעזרה ומי לא, ויש המון טפסים למלא", הוסיף.

זהו כסף קטן לעומת הלוואות של מאות מיליארדי אירו שגרמניה, למשל, מוכנה להעניק כדי למנוע קריסה, והעובדה שהממשלה מסבסדת מעבר של חברות גרמניות ל"שבוע עבודה מקוצר" - כלומר לוקחת על עצמה את העלויות של אי־פיטורים. כשאירופה והעולם ייצאו מהמשבר, גרמניה מקווה שהכלכלה שלה תהיה מוכנה לזינוק, רעננה מהזרמות הכספים ומוכנה לשוב ולייצר, לחזור ולייצא. הפער רק יילך ויתרחב.

 חששות מפני היום שאחרי

זה לא שאין בכלל סולידריות באיחוד האירופי בימים אלה. אחרי ההלם הראשוני, נראה שגם המדינות החברות באיחוד האירופי וגם הארגון עצמו תפסו את עצמן בידיים. גרמניה יכולה להרשות לעצמה לטפל בכמה עשרות חולים איטלקים וצרפתים והאיחוד האירופי יכול לחשוב על סיוע פיננסי למדינות הדרום. נשיאת האיחוד, אורסולה פון דר ליין, ביקשה סליחה באופן פומבי מהציבור האיטלקי במכתב שפורסם בחמישי ב"רפובליקה": "חייבים להודות שבימים הראשונים של המשבר... יותר מדי מדינות חשבו על הבעיות שלהן מבית בלבד".

אבל המשבר עלול להיות חזק מגילויי סולידריות. איפה תהיה אחריו הכלכלה האיטלקית, שהייצור בה הידרדר ל־20% מהתפוקה הרגילה בשל הצורך למנוע הידבקות בעבודה? או הכלכלה הספרדית, שגם היא עברה למצב משק חירום בגלל המגפה מתחילת השבוע. הן יהיו חלשות מהמגפה, עם גירעונות אדירים, עם מיליוני מפוטרים, איך הן יוכלו להתחרות? בעוד חלק ממדינות אירופה כבר מתחילות לראות את האור בקצה המנהרה - אחרות רק מרגישות אותן חולפות במהירות על פניהן, בעודן תקועות בחשיכה.