מפוליו ועד קורונה: ביל גייטס היה הראשון לזהות

"ארה"ב פספסה את ההזדמנות להקדים תרופה למכת הקורונה (Covid-19) אבל החלון לקבלת החלטות חשובות עוד לא נסגר", כתב השבוע ביל גייטס, מייסד ומנהל מיקרוסופט, שפרש לפני כשני עשורים כדי להקים קרן לטיפול במחלות זיהומיות במדינות עולם שלישי. לאחרונה אף עזב את משרתו האחרונה במיקרוסופט, כחבר דירקטוריון החברה.

מאז תחילת המגפה כתב גייטס כמה פעמים מה לדעתו יש לעשות כדי להילחם בה. במאמר האחרון שכתב ל"וושינגטון פוסט" הדגיש את הצעדים שיש לבצע: סגר לעשרה שבועות בכל מדינות ארה"ב, גיבוש תוכנית מסודרת לביצוע בדיקות קורונה, כדי לאסוף כמה שיותר מידע על פיזור המחלה באוכלוסייה (לדבריו, תחילה יש לבדוק את עובדי מערכת הבריאות, אחר כך את בעלי התסמינים החמורים ואחר כך את מי שככל הנראה נחשף למחלה, כפי שנעשה פחות או יותר בישראל); יצירת אחידות וריכוזיות בחלוקת מסכות ומכונות הנשמה ("לשלוח 50 ראשי מדינות בארה"ב להתחרות ביניהם על ציוד מציל חיים באופן שמעלה את המחיר ומקשה על התכנון - זה רק מחמיר את המצב", כתב), ופיתוח חיסון "על בסיס מדע, בלי לטפח שמועות חסרות בסיס והצטיידות מתוך פאניקה". לדבריו, אפילו יש להתחיל לבנות את מפעלי הייצור שלו, כדי שניתן יהיה ליצר אותו בכמויות הדרושות. "זה סיכון כלכלי, אך כזה שממשלה יכולה לקחת על עצמה".

איך הפך ביל גייטס לאביר המחלות הזיהומיות? קרן ביל ומלינדה גייטס לא התחילה מתוך עניין במחלות אלה דווקא. ב-1993, בעקבות טיול באפריקה, גייטס ניסה להבין את הפערים העצומים בינה למערב מבחינת איכות החיים. הוא החליט לתרום סכום משמעותי שהופנה תחילה למגוון תחומים, ביניהם חינוך והכנה למשבר האקלים. היום חלק ניכר מההון שלה מושקע במניעת מחלות זיהומיות.

חזון חדש נולד בהודו

המסע של גייטס להצלת אפריקה החל במניעת הריונות, מתוך מחשבה שאם משאבי העולם מוגבלים, צמצום האוכלוסייה יוביל לכך שמי שנולד יקבל יותר. אבל ההישגים היו מוגבלים. בהדרגה, הגיע גייטס לתובנה חדשה: קצב הילודה הגבוה באפריקה ובמדינות מתפתחות אחרות נובע מתמותת תינוקות. אם ההורים יידעו שהתינוקות יחיו בסבירות גבוהה, הם יהיו פתוחים יותר לאפשרות של הפחתת ילודה.

לאחר קריאת מאמר שעסק ברעילות של מי השתייה לאוכלוסיית אפריקה, ביקש גייטס ליישם את היכולות החדשות של עולם המחשוב כדי ליצור מאגר מידע שישמש לפיתוח תרופות וחיסונים. כשעדיין היה בעל תפקיד במיקרוסופט, הוא ביקר בהודו. הוא חזר מלא התפעלות מהמדינה שמעודדת השכלה ויזמות, אבל גם נחשף לפגיעה של מגפת הפוליו שם, אף שכבר היו בעולם האמצעים לחסל את הנגיף, ולא במחיר בלתי נתפס.

גייטס החל לדבר על חזון חדש. עולם ללא פוליו. ב-1997 אובחנו בעולם כ-7,000 מקרי פוליו. ב-2019 - כ-175 מקרים (וכבר היו שנים שבהן אובחנו רק כ-30 מקרים). האתגר העיקרי היום אינו השגת החיסון ומתן החיסון כבעבר, אלא התנגדויות לחיסונים. לקרן ביל ומלינדה גייטס היה תפקיד לא קטן בהשגת מטרה זו, אם כי הקרן לא עשתה זאת לבדה.

המשיכה של גייטס לתחום המחלות הזיהומיות נבעה בין היתר מהיכולת להגיע להישגים עצומים, ברורים ומדידים, בהשקעה נקודתית קטנה יחסית, אם היא רק נעשית בזמן. "זריקה שעולה 23 סנט, ואין לך חצבת אף פעם!", אמר בראיון למגזין "פורבס" ב-2011. הוא ציין אז כי אם מאמציו בתחום החיסונים לא יפחיתו את התמותה ממחלות מידבקות ב-80% לאורך 25 שנים, "אהיה מאוכזב מאוד כי זה אומר שלא עשינו עבודה טובה במיוחד".

גייטס הבין שהבעיה העיקרית לגבי חיסונים היא הפיכתם לנגישים לאוכלוסייה ענייה. זה לא רק עניין של כסף. צריך להכיר את הממשלות ואת אילי ההון וראשי המאפיה במדינות השונות, כדי לוודא שהכסף מגיע לידיים הנכונות ומנוצל באופן אפקטיבי. גייטס הפך חבר אישי של מנהיגי העולם השלישי ולמבקר קבוע במדינות אלה. צעד נוסף היה יצירת התחייבות הדדית בין המדינות לחברות החיסונים. בלי התחייבות, אפילו במחירים נמוכים, החברות לא היו מוכנות לייצר מנות חיסון בכמויות גדולות. גייטס הציע את תרומות הענק שלו רק למדינות שהיו מוכנות להתחייב על חלקן. כך יצר שוק במקום שבו היה כשל כלכלי.

ב-1999 ערך ארוחת ערב למומחי חיסון מכל העולם ושאל אותם, ‘מה הייתם עושים אם היה לכם אפילו עוד יותר כסף’. הרעיונות הלהיבו אותו והוא הגדיל את הקרן מ-6 מיליארד דולר ליותר מ-30 מיליארד, מהם 10 מיליאד דולר רק לחיסונים.

ההזדמנות שמספקת הקורונה

בשנים האחרונות מרכזת הקרן את מאמציה בעיקר באיידס, מחלה שעדיין אין לה חיסון אך ניתנת למניעה באמצעות חינוך ואמצעים למין מוגן, וניתנת לטיפול בתרופות יקרות. המאבק הזה מורכב, ובינתיים המגפה משתוללת. כך גם לגבי שחפת. 1.7 מיליון אנשים בעולם מתים מהמחלה בכל שנה, חלקם אחרי שנים רבות של סבל. הישגים גדולים הושגו בחיסון ילדים נגד המחלה, אולם לזנים שעוברים בין מבוגרים אין כרגע חיסון, והם מתחילים לפתח עמידות לתרופות הקיימות. הקרן תומכת במאמצים לפתח חיסונים ותרופות חדשות, אבל גם בגישה הקלאסית של בדיקות מהירות, חקירה אפידמיולוגית ובידוד.

בראש אתר האינטרנט של הקרן מופיעה ההצהרה "כל החיים הם שווים" - הצהרה שנכתבה כנראה מתוך הבנה שהעולם לא תמיד מתנהל כך. מיד אחריה מופיעה חוות דעתו של גייטס על וירוס הקורונה, שנחתמת באמירה: "יש לנו כעת הזדמנות לא רק לטפל במחלה אחת, אלא ליצור והלטמיע את הכלים לניהול עתידי של כל המגפות".