קרן ההלוואות בערבות המדינה: התנאים חלומיים, הביצוע בלתי אפשרי

בראשית השבוע, בהנחיית שר האוצר משה כחלון, הכריז החשב הכללי רוני חזקיהו על שורת הקלות במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, שנועדו להרחיב את ההיקף הפוטנציאלי של העסקים שיפנו לקרן ולהקל על העסקים הפונים בבקשת הלוואה. בין ההקלות, קיצור הליכי בדיקת הבקשות, קבלת ההלוואה תוך שבעה ימים ומימון תשלום הריבית בשנה הראשונה בכל הלוואה שתועמד בקרן. על פי הודעת החשב הכללי והאוצר, הבנקים לאומי, מזרחי-טפחות, הפועלים, הבינלאומי, מרכנתיל ודיסקונט התגייסו והסכימו להעמיד את ההלוואות בתנאים המשופרים לעסקים שנפגעו מהמשבר.

במסגרת הקרן יכולים עסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה להגיש בקשה לקבלת הלוואה בסכום של 8% מהמחזור החודשי ועד 20 מיליון שקל, בפריסה של עד חמש שנים ועד 12 חודשי גרייס על הקרן. וכאמור, הריבית בשנה הראשונה תשולם על ידי המדינה. הלוואה כזאת יכולה לעזור מאוד לעסקים הקורסים בעקבות משבר הקורונה.
בעלי העסקים התעודדו מהבשורה, ומראשית השבוע הוצפו הבנקים באלפי בקשות להלוואות מקרן ההלוואות בערבות המדינה. ביום רביעי, במהלך שש שעות בלבד, התקבלו במערכת הממוחשבת שנבנתה במיוחד לקליטת הבקשות והעברתן בזמן אמת לבנקים למעלה מ-4,700 בקשות חדשות.

באוצר ובמשרד החשב הכללי גאים במהלך ומאמינים שהוא יסייע לעסקים להחזיק את הראש מעל המים בתקופה הקרובה. הרי מה יכול להיות יותר טוב מהלוואה מהירה, בתנאים נוחים, שניתן לקבל באמצעות מילוי טופס אחד בלבד, בקלות, ללא צורך ביועצים ומומחים, כדי לסייע לעסק קורס? נשמע מעודד? אוויר לנשימה עבור העסקים? כנראה שהמציאות לא נראית בדיוק כפי שהאוצר חווה אותה.

לדברי רו"ח ויועצת המס רויטל סיטון בן ארי, שותפה במשרד סיטון ושות’ וסגנית נשיא לשכת יועצי המס, הצהרות המדינה בנוגע להקלות הביורוקרטיה רחוקות מאוד מהמציאות, והאוצר יצר בעיקר כאוס ובלגן בקרן ההלוואות.

סיטון בן ארי: "שר האוצר מבטיח עזרה לבעלי העסקים, אם לא בצורת מענק אז בצורת הלוואות בערבות המדינה, בתנאים חלומיים, בריבית של פריים פלוס 1.5% (ריבית מופלאה) עם פיקדון של 5% במקום 25% בעבר. נשמע חלום. הבטחות משרד האוצר בימים האחרונים הביאו את הציבור בישראל לאופטימיות ואני מקבלת כל היום טלפונים מלקוחות שנמצאים במשבר תזרימי שרוצים הלוואה בערבות המדינה עקב הפרסומים.

לאחר ששמעתי את התנאים שפרסם אפילו המלצתי ללקוחות שצופים שאולי בעתיד, בעוד כמה חודשים, יהיו להם בעיות תזרימיות, לקחת את ההלוואה לעת הצורך כי הלוואות כאלה אין. אבל המציאות הכתה על פנינו, כשפנינו לבנקים וגילינו שאין להם מושג על מה שר האוצר מדבר".

 רו" רויטל סיטון בן ארי / צילום: תמונה פרטית

הקלות מדהימות - על הנייר

ונסביר: בין ההקלות שעליהן הצהירו האוצר והחשכ"ל אושרה דחיית הגשת תוכניות עסקיות ומסמכים לצורכי בקשת הלוואה, הקלה בשיעור ערבויות אישיות וכן הפניה ישירה של בקשת ההלוואה לבנק, ללא צורך בבדיקה מקדימה מטעם המדינה. מדובר בהקלות מדהימות בביורוקרטיה הקודמת, שסיבכה את בעלי העסקים והאטה את הליך קבלת ההלוואה. ההבטחות להליך מהיר וקל יותר היוו את האור בקצה המנהרה עבור עסקים רבים. אך חלקם גילו מהר מאוד שהאור הזה היה מקסם תעתועים.

לדברי סיטון בן ארי, בעוד המדינה מתהדרת במספר הבקשות שהוגשו (אלפי בקשות תוך שעות), שלב הגשת הבקשה הוא השלב היחיד שמתקיים.

"האתר נפתח אתמול בערב, ניתן ללחוץ על הלינק ולמלא את פרטי העסק המבקש הלוואה וההודעה המתקבלת היא 'בנקאי יחזור אליך תוך שבעה ימים'. ועכשיו בהצלחה. מישהו מאמין שהבנקים לא יבקשו תוכנית עסקית ושהבנקים יערבו לעסקים? הבנקים ערבים ל-15% והמדינה ערבה ל-85%. זה המון כסף, שהבנקים לא יסתכנו להיות ערבים לו והם לא ייתנו הלוואות אלא רק למי שהם כבר מכירים והיו נותנים גם ככה. יש תקיעות. שום דבר לא זז. אז מה אם אפשר להתחיל הליך של בקשה. בפועל אין כלום.

"כנראה כיוון ששר האוצר מתכנן לעזוב את הכיסא בימים הקרובים אין לו בעיה לפזר הבטחות. בעקבות ההצהרה של כחלון פנינו לבנקים והם לא ידעו במה מדובר, לא ידעו שיש מסלולים חדשים, ישירים מול הבנקים והם עצרו את התהליך עד שיינתנו הנחיות ממשרד האוצר. במשרד האוצר ביקשו להחתים את הבנקים על תהליך חדש אשר יאפשר את מתן ההלוואות באופן יעיל ומהיר, אבל אנחנו כנראה במדינת חלם כי כבר שבוע אנחנו שומעים משפטים יפים של האוצר לתקשורת, אבל עסק אחד במדינת ישראל לא הגיע לאישור הלוואה, הבנקים לא חתמו על החוזה החדש והגופים המתאמים (bdsk וגיזה) קיבלו הנחיה לעצור את העבודה שלהם. המשק בפקק".

לדברי סיטון בן ארי, "גם אחרי שישתחרר הפקק מי יודע באיזה קצב המשק יתאקלם ומה יקרה עם העסקים הקטנים והבינוניים. בינתיים הנזק נגרר ונמשך".

"לא רק חולים, גם המשק זקוק לחמצן"

בעיה נוספת עם הצהרות שר האוצר לדברי סיטון בן ארי היא תחושת העצמאות שהוא העניק לעסקים, כאשר הבטיח להם שהליך הגשת הבקשה הפך לפשוט, כולל טופס אחד שניתן למלא בקלות לבד ולפנות לבנק (ראו גם מסגרת). "המשק נמצא בכאוס מוחלט בתחום האשראי אשר נחשב לחמצן של כל עסק. כולנו מבינים את הצורך במכונות הנשמה אשר מספקות חמצן לאנשים, אבל גם המשק זקוק לחמצן. מה יקרה אם כ-20% מהעסקים ייקלעו למצוקה תזרימית אשר תגרום להם להפסיק לקבל סחורה או לסגור את העסק לחלוטין? רוב העסקים בישראל אינם יכולים לעצור את הזמן והם ממשיכים לשלם שכירות, הלוואות, צ’קים במאות אלפי שקלים שניתנו לפני המשבר ואי אפשר לבטלם וכמובן שיש לבעלי העסקים גם חיים פרטיים ומשפחות שצריכות לקנות מצרכי מזון לחג הפסח.

"כל מה שבעלי העסקים מבקשים זה שיפרסמו את ההנחיות בצורה מסודרת ומאורגנת, כדי שלא ייפלו פה עסקים כמו דומינו, אחד אחרי השני. למה כל כך קשה למדינה להיות ברורה בהנחיות שלה? ובדרך העסקים סובלים". 

הצעד של כחלון כרת את הענף שעליו יושבים מאות יועצים פיננסיים

ההודעה של שר האוצר על ההקלות בקבלת הלוואה בערבות המדינה טמנה בחובה גם הודעת פיטורים עבור קבוצת עובדים מתחום ההלוואות. כשכחלון בישר לעסקים "אתם לא צריכים את היועצים כדי לקבל הלוואה", מאות יועצי מעוף, כ-200 אנליסטים ובודקים בגופים המתאמים ועוד כמה מאות יועצים עסקיים עצמאיים שסייעו לעסקים לקבל את ההלוואות בערבות המדינה - הפכו בבת אחת ללא רלוונטיים לכאורה.

עבור העסקים הקורסים כיום זה יכולה להיות בשורה משמחת, לחסוך את העמלות שגוזרים היועצים ולמלא טופס קצר באתר בקלות, אלא שבמקרה של מדינת ישראל שום דבר לא הולך כל כך בקלות, ולא בטוח שהחלום של העסקים לקבל הלוואה במהירות יתגשם. האם נכון היה לבחון את נחיצותם של יועצי ההלוואות דווקא בתקופה הזאת? לא בטוח. לא ברור כיצד אמורים הבנקים בישראל להתמודד כעת עם מעל 8,600 בקשות להלוואות שהוגשו תוך פחות משבוע, והאם מישהו יראה את הכסף בקרוב.

כך או כך, עבור קבוצה של כמה מאות יועצים הבשורה של כחלון היא בשורה עגומה מאוד, שמשמעותה נטילת פרנסתם בתקופה הכי קשה שניתן לדמיין. אחד מהיועצים הללו, אלי שטרן, מנכ"ל חברת היעוץ העסקי אי פרוג'קט, פנה אל שר האוצר כדי לשקף את הנזק שנגרם להם. "אני בתחום זה כ-11 שנה, ולהערכתי המהלך שאתה מוביל היום לשינוי התהליך בקרן הוא שגוי", כתב שטרן במכתב לאוצר. "השאלון החדש מקצר את התהליך אצל הלקוח או היועץ אך מפיל את כל מילוי הפורמט על הבודק בגוף המתאם... הבנקים לא יודעים לנתח ניתוחים עסקיים כפי שהיועץ יודע, ולכן לקוח שלא רצו לתת לו לפני כן הלוואה לא ייתנו לו גם כעת".

עוד כתב שטרן לשר האוצר, כי "לפקידות האשראי אין הידע הנדרש לניתוח שכזה ואף לא את הזמן... הבנקים מעולם ספרו את הבקשות בקרן כאשראי וכסיכון עבור כל לקוח שלקח הלוואה בקרן בסניף שבו מתנהל חשבונו העסקי והמשכנתה שלו. אין מצב בעולם, ולמרות האמירה שלכם שהם יתעלמו מכך, ושזה לא יכשיל את הלקוח בבנק".

לטענת שטרן, "ללא יועץ עסקי מקצועי בתהליך שיגשר וינגיש את הלקוח לגוף המתאם ולבנק, והאנליסט בגוף המתאם שיעשה את העבודה לבנק, יהיו המון דחיות והמון תסכול וההליך עדיין ייקח המון זמן". שטרן מוסיף, כי הבנקים שהתמודדו עד כה עם כ-200 בקשות בשוטף לא ערוכים להתמודד עם אלפי הבקשות שנחתו עליהם תוך פחות משבוע, כך שהעסקים לא צפויים לראות את הכסף מקרן ההלוואות בקרוב. שטרן לא לבד. השיח בוואטסאפים של היועצים העסקיים בשבוע האחרון מעיד על בלבול, כאוס, חוסר ודאות ותחושה כללית של דיסאינפורמציה.