שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

האם רגע לפני הפסח יקבלו חברות התעופה ובראשן אל על, את הסיוע המיוחל מהמדינה?

ענף התעופה הוא אחד מהנפגעים הראשונים ממשבר הקורונה, שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים. הפגיעה היא רוחבית, ונראה שאין חברת תעופה שעתידה לא מאויים בשעה שהשמיים נסגרו.

חברות התעופה בישראל כמובן לא יוצאות דופן. אל על מצידה כבר התריעה לא אחת כי כל עוד הסיוע לא מגיע, חרף הבטחות מפורשות מראש הממשלה, המשך קיומה מוטל בספק. בארקיע המצב לא שונה.

במכתב נוסף ששיגרו טייסי ארקיע לראש הממשלה ולשרי האוצר, התחבורה, התיירות והכלכלה הם מתריעים כי אם תהליך מתן הלוואה בערבות מדינה לא ייחתם בימים הקרובים "קיים חשש ממשי שחברת ארקיע לא תצליח לשרוד את המשבר, ולנו, עובדי החברה שנמצאים בחל"ת לא יהיה לאן לשוב". המכתב הזה מצטרף לפניות קודמות של עובדי ארקיע ולקריאות שמשמיעים גם עובדי חברות התעופה האחרות - שעון החול הולך ואוזל, וסיוע ממשלתי אין.

בארגון התעופה העולמי יאט"א מעריכים כי רק ברבעון האחרון של 2021 ישוב הענף לפעילות שהוא חווה לפני המשבר, בסימן צמיחה וגידול. החזרה לפעילות תלויה במדיניות של ממשלות ובקצב שבו יוחלט על פתיחת השמיים ומעבר של אזרחים בין מדינות. במקביל, ההכנסה הפנויה, שנפגעה קשות במגזר הפרטי והעסקי, תביא גם היא לעיכוב בחזרה לשגרה. 

 ביאט״א מעריכים כי חברות קטנות ובינוניות לא יוכלו לשרוד ויגיעו לחדלות פירעון ככל שהמחנק התזרימי לא ישוחרר בסיוע של ממשלות. מנכ"ל יאטא אף שיגר מכתב לראש הממשלה בנושא שבו הוא מפציר בממשלה להעביר סיוע מיידי. 

האם השבוע יקבלו גם החברות התעופה הישראליות את התשובה המיוחלת באשר לסיוע של המדינה ובכך יצטרפו לרשימה המתארכת של חברות שקיבלו תמיכה?

דיונים סביב היקף ההלוואות

נכון לעכשיו, שלוש חברות התעופה הישראליות הפסיקו לחלוטין את כל הטיסות הסדירות שלהן, והן מבצעות מעת לעת טיסות להחזרת ישראלים בתיאום מול משרד החוץ לצד הטסות מטען. יותר מ-95% מעובדי אל על כבר הוצאו לחל"ת, גם רוב-רובם של עובדי ארקיע.

בישראייר הפעילות לא הסתיימה לחלוטין כשהחברה ממשיכה לבצע שתי טיסות ביום בקו רמון-אילת לצד טיסות להשבת ישראלים מיעדים שונים באירופה. ישראייר גם מפעילה טיסות מטען במטוסי הנוסעים שלה, ואפילו שברה שיא אישי עם טיסת מטען שהביאה ציוד רפואי מסין (כולל עצירה לתדלוק בדרך), אולם חרב המשבר מונפת גם על צוואר החברה שכבר יותר משנה נמצאת על המדף.

המשבר לא צפוי לקרב קונים לישראייר, וייתכן שבסיומו גם נראה תיקון לעוול שנעשה בשעתו, כשהמדינה תאשר ותיתן את ברכת הדרך למיזוג בין ישראייר ואל על. יו"ר קבוצת נקש ויו"ר ארקיע אבי חורמרו אמר ל"גלובס" כי מבחינתו מיזוג בין שלוש החברות הוא אופציה קונקרטית שתאפשר להציל את החברות. קונסולידציה שכבר הצילה חברות תעופה בעבר. בשוק בארה"ב, למשל, שבו פועלות ארבע חברות מרכזיות אחרי מיזוגים שהתרחשו בשוק הזה ברבות השנים. גם אירופה הולכת ומתקבצת לכדי קבוצות תעופה.

אבל עד שנגיע ליום שאחרי, החברות צריכות אוויר לנשימה, וככל שהן ממונפות יותר, האוויר הזה קריטי יותר ויותר.

בקרב אנשי הנהלת אל על התעוררה תקווה. באחרונה החברה מקיימת מגעים עם בנק דיסקונט כמלווה - הדיונים מתייחסים להלוואה של 200 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 70%. הדיונים הללו עדיין לא הבשילו לכדי מהלך אולם באל על מקווים שאור ירוק יינתן להלוואה עוד לפני הפסח אחרי שאל על תצליח להוכיח את יכולתה להחזיר את ההלוואה על פני שנים לצד חוסן שהיא תציג "ליום שאחרי".

ממשלות שונות כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן - גם לחברות ממשלתיות וגם לחברות פרטיות. כך, למשל, ארצות הברית, מדינות הסקנדינביות (שהיו הראשונות להיחלץ לטובת החברות), מדינות אסיה ומדינות המפרץ תמכו בחברות התעופה שפועלת בתחומן. הסיוע מוענק באמצעות הלוואות במימון מדינה ודרך הקלות בתשלומים השוטפים, לרבות מסים ואגרות.

מעבר לאל על ולהלוואה מבנק דיסקונט, החברה שואפת גם לסיוע מהמדינה כשהיא מבקשת לקבל מימון בהיקף של יותר מ-300 מיליון דולר, כשישראייר וארקיע מחכות להלוואה בהיקף של 25 מיליון דולר לכל אחת.

סוגיית הסיוע בישראל נמצאת בינתיים ב"דיונים" מול האוצר, בהובלת מנכ"ל המשרד שי באב"ד. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח, בשלבים מוקדמים יותר של המשבר, כי סיוע נפרד יינתן לענף התעופה כשהרושם הוא שהמדינה אכן מעוניינת לסייע לחברות הישראליות ובראשן אל על.

 הדיונים באשר לסיוע של כל חברה נעשים בנפרד ולא כמקשה של סיוע לענף בכללותו. לפני כשבועיים אף שיגר שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' פניה לאוצר שבה הוא ביקש לזרז את הסיוע לחברות הקטנות בשלב ראשון. הדעות במשרד האוצר חלוקות באשר להיקף הסיוע ולמהותו, בעיקר בכל הנוגע לאל על וליכולת שלה להחזיר את הכסף.

על השולחן מונחת גם אפשרות שאל על תפנה להליך של חדלות פירעון ותקום מחדש באמצעות משקיעים או רוכש שגם יוכל לרכוש את נכסיה (צי המטוסים, המתקנים בנתב"ג, סלוטים וכדומה). במסגרת הדיונים פנה האוצר גם לבנקים שדרכם תינתן ההלוואה, כשבין היתר, מתקיימים מגעים מול בנק דיסקונט כמלווה בערבות מדינה לאל על.

קרע ביחסים בין אל על לוועד העובדים

לפני שבועיים הגישה אל על למשרד האוצר תוכנית התייעלות שניסחה פירמת רואי החשבון BDO. מדובר בגרסה משופרת אחרי שהאוצר שלח את ההנהלה "לעשות שיעורי בית" ולהעמיק את מה שתיתן החברה בתמורה להלוואה בהיקף הגבוה פי 2 משוויה כיום (כ-336 מיליון שקל). מבחינת אל על, היא תיענה לכל דרישה שיציב לה האוצר במסגרת 'בדיקת נאותות' שתאשר את יכולתה להחזיר הלוואה. לפי גורמים המעורים בדיונים, אל על נשלחה להעמיק את התוכנית לא רק סביב מספר העובדים שהאוצר דרש את פיטוריהם כחלק מההתייעלות, אלא גם בקיצוץ רוחבי בכל מחלקות החברה.

באל על מועסקים 6,360 עובדים, מספר גבוה מאוד ביחס לצי שמונה כ-44 מטוסים בלבד. טרם המשבר, מספר העובדים הגיע גם ל-7,000. מספר המפוטרים, כולל עובדים זמניים וקבועים, אמור להסתכם בכ-1,500. במובן מסוים ההתדיינות מול האוצר תאפשר לאל על לבצע את ההתייעלות שהיא הייתה אמורה לעשות עוד קודם לכן. זאת מאחר שהחברה כוללת לא רק מספר גדול של עובדים ביחס לצי המטוסים, אלא גם הסכמי עבודה ישנים שבעלי אל על ירשו ב-2005 מהמדינה עם הפרטת החברה.

האם היחסים המעורערים בין הנהלת אל על ובין ועד עובדיה הם שחוסמים את הסיוע? העובדים הכריזו זה מכבר על סכסוך עבודה אחרי שלטענתם ההנהלה מתכוונת לצאת במהלכים חד צדדיים.

המחלוקת העמיקה אחרי שהעובדים, המיוצגים על ידי פרופ' ירון זליכה וההסתדרות, הגישו תוכנית התייעלות שלטענתם משקפת חיסכון של 150 מיליון דולר על פני חמש שנים. העובדים הציגו ויתורים שכוללים קיצוץ בשכר לכל עובדי החברה, ויתור על טיסות בונוס, ויתור על מתנות החג ואירועי רווחה ועוד. יו"ר אל על אלי דפס אישר בראיון ל"גלובס" שאכן הוגשה תוכנית כזו, אלא שהצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא שהוגדר כשינוי נהלי עבודה לטובת התייעלות, לפי מתווה שההנהלה הציגה. לפי דפס, לא מדובר בהוצאה של שירותים למיקור חוץ, אלא בשינוי נהלים שיכללו קיצוץ בכוח-אדם בפעולות שונות לדוגמה בתחזוקה או בבדיקת מטוסים. כיום לא מתקיימים דיונים בין הצדדים והנושא תקוע.

במכתב ששיגרו נציגי הוועד לעובדים ב-30 במרץ הם שיתפו כי הנהלת החברה שלחה רשימה הכוללת 550 עובדים קבועים שברצונה לפטר וכי "בנוסף בכוונתה לסגור מחלקות שלמות בחברה ולעשות מיקור חוץ". הוועד ציין כי הצעת הייעול שהוגשה לחברה היא בשווי שהוא "מעל לנדרש לשם השבת ההלוואה שהחברה מבקשת מהמדינה מתוך רצון כן של העובדים לסייע להבראת החברה".

אי ההסכמה בין הנהלת החברה לוועד עובדיה מהווה סלע מחלקת ופוגעת בהתקדמות ההלוואה המיוחלת. מנגד שעון החול אוזל כשההוצאות הקבועות ממשיכות. אל על ממונפת בהלוואת בהיקף של מיליארדי דולרים במסגרת עסקות המימון לצי המטוסים החדש והחברה נמצאת במצב של אפס הכנסות. האם חברות התעופה יקבלו את הסיוע בימים הקרובים או שמא הן יצטרכו למצוא את הדרך לשרוד עד לאחר הפסח?