סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

ניסים בר-אל, איש עסקים ויזם הייטק, אמר לי פעם בראיון: "לפני חמש-שש שנים שאלתי תלמידי י"ב בשדרות מה החלום התעסוקתי שלהם. מה היה המקום הראשון? קביעות בעיריית שדרות. ילד בן 18, זה החלום שלו. תשאל ילד בתל אביב והוא יגיד לך להיות מדען חלל, להיות גיל שויד". לא מזמן סיפרתי את הסיפור הזה בפאנל שהנחתי באירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א. הקהל החל לצחוק. אני פירשתי את זה כאטימות, אחרים אמרו לי שאולי זה היה ממבוכה. כך או כך, צריך לזכור שיש בישראל שתי אוכלוסיות וגם שתי כלכלות.

בכוונה התחלתי עם הסיפור הזה, כדי לזכור שצריך לחשוב על תוכנית הסיוע באופן כולל, לקחת בחשבון את התמונה המלאה, ולא להסתכל רק מהפרספקטיבה של ההייטק. אנחנו בימים לא קלים, שבהם הרבה מאוד אנשים, מכל האוכלוסיות, סובלים גם מפגיעה כלכלית. המדינה השיקה תוכנית סיוע, אך היא סופגת ביקורת על כך שהיא לא מצומצמת מדי. בשבוע הקרוב אמורה (כנראה) המדינה להשיק תוכנית ספציפית יותר לתעשיית ההייטק.

אני שומע לא מעט קולות שקוראים לסייע להייטק ולסטארט-אפים בפרט. אין כל ספק שתעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ושכדאי מאוד שלא נאבד את היתרון היחסי שלה, אבל במקביל חייבים לחשוב גם על כאן ועכשיו, על היכולת של אזרחים במדינה לסגור את החודש. צריך להגדיל את עוגת הסיוע, אבל עדיין דבר אחד בא על חשבון השני. נקודה חשובה לטובת סיוע לסטארט-אפים הוא הכסף שעולים למדינה מובטלי ההייטק - לא רק לשלם את שכרם, אלא גם ההפסד של תשלומי מס ההכנסה של אותם הייטקיסטים. זה עדיין לא אומר שצריך לעשות הקלות רוחביות, לכלל החברות.

ועכשיו אפשר לדון בתוכנית אפשרית (ונדרשת). שוחחתי על כך עם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. ברשות מקפידים להסביר שהם מתעסקים בפתרון כשלי שוק, ובעת הנוכחית הכשל התרחב. "יש ירידה של 25%-30% במימון ובמכירות, ואז צריך לשאול - האם החברות האלו נמצאות היום בכשל שוק, והאם הן טובות?", אומר אהרון.

"בתקופות טובות כמו שהיו ב-12 השנה האחרונות צומחות גם הרבה חברות לא טובות, שלא היו צומחות אם לא היה הרבה כסף בשוק. אנחנו לא רוצים לפזר כסף, אלא שהוא יהיה חכם, ולא נשקיע בחברה שיש לה כסף לשרוד את המשבר". אהרון ציין גם נקודה חשובה - כשליש מהכסף שהרשות מקצה בשנה הולך לתחום מדעי החיים.

המשמעות היא שלא מדובר בחברות ממומנות היטב שיושבות ברוטשילד. עם זאת, להבנתי, כן יכול להיות מצב שבו חברות טובות לא ממומנות על ידי המשקיעים שלהן. הסיבה היא שאותם משקיעים צריכים לבחור באיזה מהחברות שלהם להמשיך לשים כסף. במקרים כאלו אני לא בטוח שהמדינה צריכה להתערב, גם אם זה יעודד את המשקיעים שלהם לשים עוד כסף. צריך לבחון כמובן כל מקרה לגופו, אבל גם לזכור כי לא חסר כסף אצל קרנות הון סיכון (גם אם הם כרגע הן האטו את פעילותן).

לא ברור עדיין כמה כסף המדינה תשים כדי לסייע לחברות הייטק. פתרון אפשרי ואפקטיבי יכול להיות הלוואות בערבות מדינה, בדומה למה שקורה בעסקים הקטנים. זאת אופציה שנמצאת על השולחן וסיכויים גבוהים שתצא לפועל. זה מאפשר למדינה לשים סכום קטן יחסית, אך להוביל למימון גבוה משמעותית להייטק (יכול למשל להגיע לפי 20-30). זה גם כן יאפשר לסייע לחברות בינוניות וגדולות, בהן גם חדי קרן. רשות החדשנות עשתה חישוב של אובדן ההכנסות בהייטק הישראלי, שיגיע להערכתה ל-8.6 מיליארד שקל בשנה (ירידה שנתית של קרוב ל-30%). ההנחה בבסיס החישוב היא הירידה בהכנסות במשבר הדוט.קום. חוב גם יאפשר לסייע במימון לחברות הבינוניות והגדולות, שהן גם אלו שאחראיות לרוב ההכנסות. במקרה הזה, גם אם הם יושבים ברוטשילד.

איך מגייסים 400 מיליון דולר בזמן משבר?

חברת Via, שפיתחה פתרונות טכנולוגיים לתחבורה חכמה, גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר. למעשה, החברה הודיעה רק על גיוס של 200 מיליון דולר - אין לי מושג למה, אך גורמים שמעורים בפרטים אישרו בפנינו שהסכום כפול. בחברה מדברים על כך שמדינות נוהגות להשקיע הרבה כסף בתחבורה לאחר משברים במטרה להניע את הכלכלה ולכן הם עשויים להרוויח מכך. אני חייב להודות שאני לא בטוח ששילוב פתרונות תחבורה חכמה הם כמו השקעה בכבישים ורכבת קלה.

בכל מקרה, ראיינתי את אורן שובל, ה-CTO של החברה ואחד ממייסדיה. שאלתי אותו אם הוא לא חושש מעתיד התחבורה הציבורית ביום שאחרי ואי הוודאות לגביה. הוא אמר דבר מעניין - ל-Via יש את היכולת לנתב את הנוסעים כך שתהיה כמות נוסעים קטנה יותר בכל כלי רכב, בניגוד לנוסע שמחכה בתחנה לאוטובוס. הוא גם התייחס בקצרה לעתיד הכלכלה השיתופית וסיפר מה הם עשו מבחינת קיצוצי שכר ופיטורים.

לראיון המלא.

"המשבר יאיץ את השינוי בתחום הפינטק"

השבוע התמקדנו בשוק הפינטק ומי שענו על השאלות שלנו הם יודפת הראל בוכריס ועומרי אופיר מקרן בלאמברג.

מה ההשפעה הנוכחית של המשבר על תחום הפינטק? מה האתגרים שהוא מייצר? האם יותר מאתגר לעבוד מול לקוחות? אלו הזדמנויות מספק המשבר להתפתחות התחום ולחברות הפינטק?

"מפרוץ המשבר הבריאותי וכניסת השוק להסגר, גלגלי השינוי זזים מהר. בשנים האחרונות המוסדות הפיננסיים מנסים להאיץ את קצב ההתקדמות שלהם לעבר העידן הדיגיטלי ומתן שירותים מתקדמים. כולנו, לקוחות, משקיעים, משתמשים, מוסדות פיננסים וחברות פינטק מבינים שהמשבר הזה הוא קטליזטור לשינוי משמעותי, הן בהתנהגות הצרכנית, והן בהתנהלות המוסדות הפיננסים הוותיקים והחדשים. בהכרח, השירותים הנצרכים והמוצרים ללקוחות יותאמו למציאות החדשה.

"האצה זו יוצרת מספר אתגרים לסביבה העסקית - בחינוך שוק הצרכנים, במישור הרגולטורי, כוח האדם, תשתית טכנולוגית, הגנות הסייבר והפרטיות, מהירות וזמינות השירות ותמחור חדש. גופים פיננסים שלא ישכילו לאמץ ולהאיץ הטמעה של טכנולוגיות חדשות ושירותים דיגיטליים יתקשו לשרת לקוחות שהתרגלו לשינוי.

"מנגד, עבור חברות הפינטק הצעירות ישנה הזדמנות אדירה לפתח פלטפורמה בעלת שירותים מגוונים על ידי שיתופי פעולה/קונסולידציה עם ספקי שירותים פיננסים אחרים (כגון הלוואות, שירותי תשלום וביטוח) ולכבוש נתח שוק משמעותי על חשבון המוסדות הפיננסיים הוותיקים, או בשיתוף פעולה עם גופים פיננסים יציבים".

מה צפוי להיות מבחינת גיוסי ההון בתחום הפינטק?

"בטווח המיידי קרנות ההון-סיכון יאטו את קצב ההשקעות באופן משמעותי או יעצרו את השקעותיהן. בטווח הקצר, הקרנות יבחרו לחזק את חברות הפורטפוליו, לתת להם זמן חיים שיאפשר מימוש תוכנית פעולה המתאימה לתקופה של לפחות שנתיים.

"בטווח הבינוני קרנות הון-סיכון שגייסו כסף בתקופה האחרונה יפעלו מתוך ראייה ארוכת טווח - ישקיעו מתוך תפיסת המרתון, יחפשו את החברות המצוינות ולא יסתפקו בטובות. להערכתנו תהיה ירידה בשווי החברות בשלבי ההזנק.

"תחומים נוספים שיזכו לתשומת לב המשקיעים הם: תהליכי עבודה מרחוק, ניהול פיננסי של עסקים קטנים ובינוניים תוך כדי התראה על צרכים תזרימיים משתנים, תחום ניירות הערך, KYC (הכר את הלקוח), יצירת תהליכים מחוללי שינוי בתחום המשכנתאות ובמקביל פיתוח מוצרים שיאפשרו מעקב אחר תשלומי מסים ומניעת הלבנת הון.

"בבלאמברג קאפיטל, קרן שנוסדה לפני כ-30 שנה וצלחה את משברי הדוט קום ו-2008, אנו ממשיכים להשקיע בחברות חדשות טובות ומחזקים את חברות הפורטפוליו הקיימות גם בעת המשבר. שליש מחברות הפורטפוליו של קרן בלמברג הן מעולמות הפינטק ואנו מאמינים גדולים שהמשבר הזה טומן בחובו הזדמנויות השקעה משמעותיות במדינות היעד: קנדה, ישראל, וארה"ב".

האם יש לך המלצות ליזמים?

"המשבר הנוכחי שובר פרדיגמות רבות ומערער מודלים עסקיים רבים. אולם הבעיות החדשות שנחשפות מייצרות הזדמנויות חדשות ליזמים מהירים בעולם הפינטק, להציע פתרונות יצירתיים לגופים רבים אשר ייפגעו מהמשבר.

"על היזמים לבנות אמון עם עובדי החברה, עם הלקוחות, עם הספקים ועם בעלי המניות. זו הזדמנות חד פעמית לפתח חוסן פנימי. התקופה הזו יכולה להיות זמן טוב עבור חברות צעירות להתמקד בהעמקת הטכנולוגיה, בבניית מוצר טוב יותר, ובהעמקת חקר שוק והבנת הבעיה שהמוצר בא לפתור.

"על היזמים לבנות תקציב חדש ולפעול לחיסכון וצמצום עלויות. על החברות להתמקד בשיפור תהליכים פנימיים ובשמירה על שביעות הרצון של הלקוחות הקיימים, זאת על מנת לצאת מהמשבר בצורה החזקה ביותר. על החברות להתחיל לתכנן את 'היום שאחרי'. חברות שישכילו לבנות תוכנית יציאה מהמשבר יצליחו לצלוח את המשבר טוב מאחרות".

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• משרד הבריאות הקפיא את התוכנית של חברת מיי הריטג' להקים מעבדה (עם החברה הסינית BGI) שתבדוק 10,000 בדיקות קורונה ביום. בחינה מחדש של תוכנית דחופה כזאת העלתה סימני שאלה והרבה הפנו אצבע מאשימה למשרד הבריאות (גם אני לא הבנתי איך זה יכול להיות שפתאום אומרים מהמשרד שזה היה רק מזכר הבנות). אורי ברקוביץ' התעמק בנושא הזה עוד קודם לכן ופרסם אתמול כתבה שמעלה סימני שאלה סביב התוכנית הגרנדיוזית של מיי הריטג' והחברה הסינית (כן, זה פרט חשוב). מאחורי הקלעים של ההקפאה, השאלות שמעלים בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה והסירוב של מיי הריטג' לשתף פעולה עם בי"ח הדסה. לכתבה המלאה.
• יסמין יבלונקו בדקה את מדיניות הפרטיות של זום - כלומר איסוף המידע שלה על המשתמשים - והגיעה למסקנה כי הוא לא שונה ממה שעושות חברות אחרות, אך עדיין כדאי להתעמק בה. מה שכן, בשבוע האחרון צצו סביב זום כל מיני בעיות אבטחת מידע (שגם פגעו בפרטיות), והמנכ"ל הצהיר השבוע כי החברה תעצור את כל הפיתוחים שלה ותתמקד רק בפתרון בעיות. הוא גם חשף את הגידול במספר המשתמשים היומיים.
• מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור. כתבה מעניינת של גלי וינרב ויסמין יבלונקו. זאת אמנם לא כתבת הייטק מובהקת, אך מתוארים בה גם מאמצים של אנשי וחברות הייטק לסייע במאמצים לרכוש ציוד רפואי. בין השאר יש שיחות עם איל וולדמן ושי וינינגר בנושא.
• הטרנד החדש: מסיבות וירטואליות. ויש כבר מי שעושה מזה כסף
• מנכ"ל נייס בהתבטאות חריגה: "אחיי החרדים, בלי כפיות טובה - תישארו בבית"
• רשות החברות דוחפת את תעשייה אווירית ואת רפאל למודל עסקי חדש: בימים אלו תיכנס לבתי חולים שורת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים פרי שיתוף-פעולה בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות. מודל העבודה נבנה לתקופת משבר, אך ברשות החברות שיזמה את המהלך כבר מזהים הזדמנות לפיתוח עסקי. כתבה של עמירם ברקת.

מה בתעשייה

גיוסי הון:

חברת אקסיוניוס, המפתחת מוצרי ניהול ואבטחה של מכשירים ברשתות ארגוניות, הודיעה כי גייסה 58 מיליון דולר, בסבב גיוס שלישי של החברה בתוך שנה בלבד (בסך הכל גייסה החברה עד כה 95 מיליון דולר). אקסיוניוס הוקמה ביוני 2017 על ידי דין זיסמן, עופרי שור ואבידור ברטוב. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון לייטספיד, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, קרנות ההון סיכון YL ונצ'רס, OpenView, בסמר, ורטקס, WTI וקרן אימרג'. לידיעה המלאה.

קרנות:

קרן אינסייט פרטנרס האמריקאית הודיעה על גיוס הקרן ה-11 שלה, שהיקפה 9.5 מיליארד דולר. הקרן הקודמת של אינסייט גויסה ב-2018 והייתה בהיקף של 6 מיליארד דולר. בסך הכל ניהלה הקרן 23 מיליארד דולר, לפני גיוס הקרן הנוכחית. לפי אינסייט, גיוס הקרן הושלם במהלך השבוע האחרון. אינסייט הפכה בשנים האחרונות לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי ויש לה אחזקות משמעותיות בשורה של חדי קרן בהם מאמדיי , JFrog, סייסנס, לייטריקס , Walkme. במהלך החודש שעבר מכרה אינסייט את השליטה בחברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר, אך נשארה עם אחזקה בחברה. לידיעה המלאה.