שגריר האיחוד האירופי: "למדנו מישראל, שהייתה הראשונה להגביל את הכניסה מאזורים חשודים"

האיחוד האירופי יוצא לאט לאט מההלם. אחרי השוק הראשוני של הפחד מהתפשטות המגפה, אחרי שהמדינות החברות סגרו את הגבולות ודאגו בעיקר לעצמן, ומדינות כמו סין ורוסיה הקדימו את גרמניה וצרפת במתן סיוע רפואי לאיטליה, ואחרי התחרות הפראית על מכונות הנשמה וציוד רפואי - האיחוד מתחיל לפעול שוב באופן מתואם. מגפה היא מבחן של סולידריות לכל אומה, אך לאיחוד האירופי היא מהווה מבחן חברתי וכלכלי קריטי, העלול לאיים על עתידו.

שגריר האיחוד האירופי לישראל, עמנואל ז'ופרה, מספר בראיון מיוחד ל"גלובס" מדוע הוא מאמין שהאיחוד ייצא מחוזק מהמשבר, מה דעתו על המחלוקות הפנימיות באיחוד ומה אירופה יכול ללמוד מישראל.

האם לאיחוד האירופי הייתה תוכנית מגירה להתמודדות עם מגפה כזו או שהופתעתם?

"אין ספק שאחד הלקחים המרכזיים שלנו מהמשבר הוא שהיינו צריכים להיות מוכנים טוב יותר. זה לא היה משהו שהתכוננו לקראתו. היו לנו מגפות בעבר והצלחנו להכיל אותן - זו לא הוכלה. זה לא שהיינו לגמרי לא מוכנים: הפעלנו מנגנוני חירום שנועדו למשברים, לאו דווקא בריאותיים, חילצנו אזרחים שלנו, הקמנו חדר מצב שתיאם את מאמצי הסיוע והשתמשנו בקרן הסולידריות שמיועדת לאסונות טבע. אבל אין ספק שנצטרך לשפר את המוכנות שלנו".

אדוני השגריר, מעבר ליוזמות של כל מדינה, מה עשה עד כה האיחוד האירופי כארגון מול המשבר?

"האיחוד האירופי פעל עד כה בשני מישורים עיקריים. בצד הרפואי, הדחוף ביותר, המדינות החברות נתקלות בעובדה שיש להן משאבים מוגבלים, אבל כולנו צריכים ציוד מגן ומסיכות, צריכים מכונות הנשמה וצריכים בדיקות. הנציבות האירופית השיקה תוכנית רכש משותפת לחלק מהציוד הזה כבר בסוף פברואר. זה נמשך גם בימים אלה. במקביל, אנחנו גם עובדים עם התעשייה כדי לראות אם אפשר להמיר ייצור מסוים לייצור של מוצרים במחסור. וגם יצרנו לראשונה מלאים של ציוד רפואי שיוכל לשמש מדינות חברות שייקלעו למחסור".

אבל אנחנו רואים תחרות על מכונות הנשמה, על ציוד רפואי, לא שיתוף-פעולה.

"התגובה הראשונה של המדינות, וזה טבעי ולגיטימי לגמרי, היא להתקדם באופן עצמאי, להגן על האזרחים שלהן. זה כמובן צעד חיובי וחלק מהחובה של כל ממשלה להגן על אזרחיה. אבל אפשר לעשות חלק מהצעדים גם בצורה יותר יעילה וגם בצורה יותר רציונלית, וזה מה שאנחנו עושים בשלב זה. זאת הסיבה שיצרנו את תוכנית הרכש המשותפת, שבה חברות 25 מדינות אירופיות (מתוך 27 המדינות שנותרו באיחוד אחרי פרישת בריטניה). הרכש המשותף מיועד בעיקר לציוד מגן רפואי, ונועד לגבש מנוף חזק יותר על התעשייה מול התחרות שאכן קיימת".

האם הופתעת שהעזרה הראשונה לאיטליה הגיעה מסין ומרוסיה ולא משכנותיה?

"צריך לזכור שהאיחוד האירופי העביר לסין יותר מ-50 טון ציוד מגן בזמן שההתפרצות שם החלה. העובדה שהסינים נקטו בצעד הדדי מאוחר יותר ראויה לשבח. המשבר הזה נוגע לכל מדינות אירופה. חלק מושפעות יותר מאחרות, אבל כולן נאבקות במגפה. לתפיסתי, ראינו עד כה דוגמאות טובות מאוד לסולידריות - גרמניה במיוחד הפגינה זאת כשלקחה חולים לטיפול מאיטליה ומצרפת. ראינו רופאים מפולין שנסעו לסייע לאיטליה, ראינו את צ'כיה שולחת מסכות לספרד (מדובר על מקרה שבו המדינה החרימה משלוח של כמיליון מסכות שעברו דרכה באופן לא חוקי, אך לאחר סערה תקשורתית העבירה כמאה אלף מסיכות לספרד, ע.ב. וא.א.).

"גם חשוב לציין שלצד פנדמיית הקורונה יש גם 'אינפודמיה' -הרבה מידע ודיסאינפורמציה ברשת שאנשים מנסים לנצל לצורכיהם. אין ספק שאלה זמני מבחן בשביל האיחוד האירופי, אבל אני רואה בו מעשים של סולידריות חוצי גבולות".

אילו עוד צעדים נקט האיחוד?

"מה שקרה באירופה, והוא חדש, הוא סגירת הגבולות של המדינות, שהוא אחד הצעדים נגד המגפה. יש לזה השלכות כמובן, כי זה מפריע לשוק המאוחד. הנציבות האירופית מנסה למתן את ההשפעה של סגירת הגבולות על כלכלת אירופה ועל שרשראות הספקה קריטית כמו מזון או תרופות. לכן קבענו מסלול ירוק - נתיב תנועה מהיר שנועד למנוע את הפקקים האדירים של תנועת המשאיות שהיו בחלק מהגבולות. מאז שהשקנו את היוזמה, המסלול הירוק פתר את רוב הבעיות, ומשאית לא אמורה לחכות יותר מ-15 דקות בגבול עכשיו".

"פעילות נוספת הייתה הפעלה של תוכנית האיחוד האירופי לחילוץ תושבים, וסיוע בעזרת תיאום ומימון של כל המאמצים להשיב לאירופה מאות אלפי תושבים אירופיים שנתקעו מחוץ ליבשת עם לוח טיסות שהתבטל כמעט לחלוטין".

מחלוקת צפון-דרום על אופי הסיוע

כמו במקומות רבים בעולם, גם האיחוד האירופי חושש בימים אלה מההשלכות הכלכליות של המשבר. מדינות שחוו התפרצויות אלימות של המגפה, שהכריחה אותן לשתק את כל הייצור הלא הכרחי, כמו איטליה וספרד, קוראות לעזרה כבר שבועות. הן הודיעו על תוכניות חילוץ ברמה הלאומית, על העמקת הגירעון בצורה שבעבר הייתה מביאה לסילוק מהאיחוד האירופי, אבל זה לא די. כעת הן מבקשות ממדינות האיחוד, ובמיוחד ממדינות הצפון כמו גרמניה והולנד, לאשר גיוסי הון של טריליוני אירו בדמות "אג"ח קורונה" שישמש לשיקום הכלכלות של המדינות. בשלב זה האיחוד חלוק: עזרה באמצעות מנגנון הסיוע של האיחוד ושל הבנק המרכזי האירופי (ECB) כן; איגרות קורונה לא. גרמניה והולנד אינן ששות להיכנס לחובות משותפים עם איטליה וספרד.

"קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של משבר הקורונה על כלכלת האיחוד", אומר ז'ופרה. "הנציבות אמורה לפרסם אומדנים ראשוניים במאי. ההערכות שיש לנו כרגע מדברות על אובדן של שני אחוזי תוצר". נתונים אחרים מאיטליה ומגרמניה מדברים על מיתון עמוק הרבה יותר.

הצעד הדרמטי ביותר שבו נקט האיחוד עד כה במישור הפיסקאלי היה שחרור החברות באיחוד מהמגבלות הפיסקליות של אמנת מאסטריכט. מדובר בכללים שמחייבים את המדינות לשמור שהגירעון התקציבי לא יחרוג מ-3% תוצר ולפעול להורדת יחס החוב ל-60% (תוצר). "זו הפעם הראשונה שבה הפעלנו את סעיף ההחרגה (Escape clause)", אומר ז'ופרה, "וזה אומר שמדינות האיחוד עכשיו חופשיות לנהל מדיניות פיסקאלית עצמאית כדי להגיב לצרכים הקיימים. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. ברור שהחוקים הרגילים לא יחולו במהלך השנה הנוכחית, אבל אולי גם בשנה הבאה. השעיית החוק מעניקה למדינות את הגמישות להתערב פיסקאלית, אך עדיין להיות חלק מהגוש.

"במקביל, האיחוד גם השעה את החוקים האוסרים על מתן עזרה ממשלתית למגזרים מסוימים. בגלל שמגזרים תעשייתיים מסוימים נפגעו קשה ולמדינות החברות יש את היכולת עכשיו להתערב ולתמוך במגזרים האלה (מה שבדרך כלל אסור כדי לא לתת יתרון לא הוגן למדינה אחת על פני אחרת). הנציבות גם יצרה תוכנית תמריצים בעזרת כספים שחזרו לתקציב האיחוד ותשלומים מוקדמים מהתקציב הבא, והזרקנו כ-37 מיליארד אירו של נזילות כדי לסייע לכלכלה, כולל לתמיכה עסקים קטנים ובינוניים. יש לנו למשל 1 מיליארד אירו שמיועדים למנף קרן של 8 מיליארד אירו שתוכל לתת אשראי לכ-100 אלף עסקים כאלה ברחבי האיחוד.

"גם בנק ההשקעות האירופי החליט להגדיל את ההשקעות שלו, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים והבנק המרכזי האירופי השיק תוכנית הרחבה כמותית לרכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של עד 750 מיליארד אירו. אלה צעדים חזקים ומשמעותיים מאוד מצד מוסדות האיחוד האירופי. השבוע אמורים שרי האוצר של מדינות גוש האירו להציג תוכנית מקיפה להתמודדות עם המשבר הכלכלי הנוכחי".

"איטליה וספרד הן כלכלות חזקות ועמידות"

נקודה מעניינת אחרת שזכתה להתייחסות מצד האיחוד נוגעת להתמודדות עם החשש שהמשבר ינוצל על ידי גורמים עוינים לביצוע השתלטויות על פעילויות אסטרטגיות. "הנציבות פרסמה כללים מנחים שיאפשרו לסנן השקעות כדי להגן נכסים שיש להם חשיבות קריטית בתקופת המשבר ובנוסף התחלנו לעבוד על אסטרטגיית יציאה", אומר ז'ופרה, "למרות שבאופן טבעי תשומת הלב ממוקדת כרגע במשבר, אנחנו חייבים להתחיל להסתכל על היום שאחרי".

האם העובדה שאין איחוד פיסקאלי מקשה על האיחוד בהתמודדות עם המשבר?

"נכון שאין לנו איחוד תקציבי. נשיאת הנציבות אמרה שהמשבר הזה ממחיש את החשיבות שיש לתקציב אחד לכל האיחוד האירופי. יש לנו כלים אחרים, כמו למשל במו"פ. אבל יש לראות אילו צעדים יוצעו על ידי שרי האוצר במסגרת התוכנית הכוללת שיציגו לאיחוד".

בימים אלה אנחנו רואים משבר של ממש בנוגע לשאלה אם להנפיק "אג"ח קורונה" או לא.

"זה נושא שדנים בו, כמו שדנו בהנפקת אג"ח אירופי בזמן המשבר הכלכלי של 2008. ברור שזה מצב יוצא דופן, וחייבים למצוא דרכים להתמודד אתו. בגלל זה ניתן מנדט לשרי האוצר של גוש האירו למצוא פתרון מקיף. יש דעות שונות במדינות החברות, השאלה היא איך נפתור את הבעיה".

אתה חושב שאיטליה או ספרד יתמוטטו?

"אני לא חושב שהן יתמוטטו, שתי הכלכלות הן חזקות ועמידות, הן יהיו מסוגלות להתחיל מחדש".

אז מדוע זה כה קריטי בעבורן להנפיק את אותן אג"ח?

"זה הפתרון שהן רוצות. אנחנו חייבים למצוא את הדרך קדימה. יש כמה אפשרויות שדנים בהן. חייבים להתקדם וצריך להוסיף לצעדים המשמעותיים ברמת האיחוד עם צעדים נוספים. הזמן הוא גם פקטור חשוב, משום שכל יום אנחנו יכולים להבין טוב יותר את ההיקף של המשבר".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה שוב מדינות צפון אירופה נגד דרום אירופה, כמו ב-2008. זה במקרה?

"זה לא מקרה. יש תרבות פיסקאלית במדינות הללו שהיא תמיד שם. לפעמים לוקח זמן להסתגל למצב החדש ואנחנו צריכים לעשות זאת ביחד, בגלל זה האיחוד קיים. האיחוד נסב כולו סביב משא ומתן. הדבר החשוב ביתר הוא המנגנונים שמאפשרים להגיע לפשרה, להסכמה משותפת".

אתה מעריך כי משבר הקורונה יחזק או יחליש את אירופה?

"לדעתי הוא יחזק. האיחוד האירופי גדל באופן מסורתי ממשבר למשבר. המצב הנוכחי הוא אחד מהמשברים החמורים ביותר שאפשר לחוות, משום שאנשים מתים מדי יום. זה משפיע על כולנו באירופה, והדרך שבה נסתכל על אירופה תהיה קשורה גם לדרך שבה האיחוד יגיב למשבר הזה. בסופו של יום, העובדה היא שמדובר באתגר הגדול יותר מכל מדינה עצמאית. באירופה, יש לנו את המזל לעבוד כ-27 מדינות ביחד, לחלוק משאבים ולהושיט עזרה אחד לשני. הלקח שאני בטוח שיתקבל הוא שצריך עוד סולידריות, עוד תיאום, עוד שיתוף משאבים, כדי להיות מוכנים יותר בעתיד".

האם לאיחוד יש משהו ללמוד מישראל בנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה?

"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות להציג הגבלות על תנועה או על כניסה מאזורים חשודים, לדוגמה, אז זה דבר שלמדנו. אני חושב שמשהו שאנחנו צריכים לעשות הוא לשתף פעולה - גם בתחום המשאבים וגם בתחום הרעיונות. בישראל באופן ברור יש הרבה מאוד מוחות מבריקים בתחום המחקר, ויש הרבה חברות שעובדות על חיסונים, על בדיקות. הדבר נכון גם לגבי אירופה, יש לנו מאמצים דומים. אנחנו צריכים לשלב כוחות בנושא זה. זה משבר שמקרב אותנו, כי המדינות לא יכולות לפתור את הבעיות בעצמן".

הגבולות סגורים, תקציב המחקר פתוח

במטרה לקדם את המחקר, הודיע האיחוד האירופי בשבועות האחרונים על קול קורא זריז במיוחד - הזמנה להגיש הצעות למחקר על נגיף הקורונה - חיסונים, בדיקות, תרופות, פעילות וכל דבר שעשוי להועיל במאבק נגד התפרצות המגפה. שווי המימון שהאיחוד מתכוון להעניק הוא כ-140 מיליון אירו, וההחלטות לגבי הפרויקטים שייבחרו יתקבלו כבר בשבועות הקרובים.

"אחד הדברים שעשינו באיחוד הוא להגביר את התקצוב למחקר בנושא הקורונה", מפרט ז'ופרה, "השקנו קול קורא למחקרים בנושא נגיף הקורונה, שפתוח גם לישראלים ולחברות ישראליות. למיטב ידיעתי יש כמה חברות שכבר הגישו מועמדות, ואני בטוח שרבות מהן יקבלו את המענקים. האיחוד יקבל את ההחלטה באופן די מהיר".

סגירת גבולות של האיחוד האירופי זה משהו ריאלי?

"מדינות חברות הטילו מגבלות כדי להגן על האזרחים שלהן, וזה לגיטימי לחלוטין. האתגר הוא איך להבטיח שהשוק המאוחד ימשיך לפעול. אספקת למזון למשל. איך מוודאים שלא יהיה מחסור במרכולים. בשביל זה אפשרנו את ה'מסלול ירוק' למשאיות - אפשר למצוא איזון. שאלת הגבולות של האיחוד היא נושא מאד רגיש מאז משבר ההגירה של 2015-2016. הקמנו זרוע מיוחדת שעוסקת באבטחת הגבולות (פרונטקס) אבל הפעם - בפעם הראשונה - אסרנו כניסות לא הכרחיות לאיחוד. זה צעד שנועד להגן לא רק על תושבי האיחוד אלא גם על הנכנסים".