המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

נהריה: "כבר עכשיו יש לנו ביטולים לאוקטובר ולשנה הבאה"

כמו מלונות אחרים, מלון שטרקמן ארנה היה בתנופה טובה. בנות המשפחה המנהלות את המלון ביד רמה החלו לקצור את פירות ההשקעה והמשאבים שהשקיעו קודם לכן, הקורונה עצרה את הכול.

המלון חגג לאחרונה 60 שנה. הוא הוקם בסוף שנות ה-50 כפנסיון משפחתי בבעלות משפחת שטרקמן, וכיום, לאחר פטירת אבי המשפחה מיכאל, מנהל את המלון כוח נשי מובהק - אם המשפחה חנה יחד עם ארבע בנותיה אורנה, שירן, דפנה והודיה. "שיפצנו ועשינו מיתוג מחדש ולפני כמה שנים פתחנו ממש מלון חדש עם כל מה שצריך, מספרת אורנה, הבכורה בבנות, "ועדיין שמרנו על המסורת הייקית כמו למשל עם 'קאַווע און שטיקל', קפה עם שטרודל תפוחים וקצפת שאנחנו מגישים עד היום".

 אורנה שטרקמן / צילום: מיקי אלקובי

במלון, שממוקם במרחק הליכה מחוף הים ומרחוב הגעתון, 30 חדרים הפרוסים על פני שלוש קומות. לדבריה, תמהיל האורחים במלון כולל תיירות חוץ שמורכבת מאנשי עסקים שמתארחים באמצע השבוע ותיירי פנים שממלאה את המלון בסופי שבוע.

"קיבלנו דירוג גבוה בטריפאדוויזר על נושא השירות, זו הכרה לכך שאנחנו מאוד מקפידות על הרמה ועל האופי. היה גל טוב לפני המשבר, התחלנו לקצור את הפירות אחרי שהשקענו המון משאבים בשיפוץ ובמיתוג והתנופה נבלמה בבת אחת.

"היום המלון סגור ונעול לראשונה מאז פתיחתו. גם בימי מלחמה הוא לא היה סגור. העוסקים בתיירות נפגעים ראשונים ומתאוששים אחרונים. כבר עכשיו יש לנו ביטולים לאוקטובר ולשנה הבאה - מעבר לביטולים של התקופה הנוכחית. בין האורחים האחרונים שנשארו היו גם אנשי עסקים מאיטליה שבאים אלינו הרבה, הם רצו להישאר פה כי פחדו לחזור לאיטליה. בסוף הם חזרו לשם ומדי פעם אנחנו מתקשרות לשמוע מה שלומם - כל אחד בבידוד שלו. זה מלון משפחתי, גם האורחים מחו"ל הם כמו משפחה".

שקלתם להשאיר את המלון פתוח ולארח אנשים בבידוד?

"כשיצא קול קורא של משרד הביטחון למלונות שיכולים לשמש כמלוניות לחולי קורונה לא יכולנו לגשת כי הייתה מגבלה של מינימום 300 חדרים, ולאפשר לכל מיני חבר'ה צעירים שחוזרים מחו"ל לבוא לפה בימי הבידוד נראה לנו פחות מתאים. סגרנו את המלון ואנחנו מנסות למצוא באלו הוצאות זורמות אפשר לצמצם ולהקפיא".

  האם אתן מנסות לתכנן את היום שאחרי?

"קשה לדעת מה יהיה. אנחנו רוצות לשמור על אופטימיות ובתוך כך אני יודעת שזה ענף שמתאושש לאט. עם כל זה אני אופטימית".

מלון שטרקמן ארנה מפרנס 30 משפחות. "את רוב העובדים הוצאנו לחל"ת, חוץ משני עובדים מבוגרים שהשארנו אותם כי הם לא היו מקבלים דמי אבטלה והם שומרים על המלון בלילה".

  האם הסיוע שמציעה הממשלה רלוונטי לכם?

"זה סיוע שהוא קצת בדיחה. הייתה לי אמונה בהתחלה שיש כוונה באמת לסייע, אבל כשהבנתי שמציעים קרן של הלוואות בערבות אישית שגם דורשת להציג תוכנית עסקית, הבנתי שזה מגוחך. אחרי זה שינו את הסיוע למודל של הלוואה, אבל למה שאקח על עצמי מחויבות כשאני לא יודעת מה יהיה איתנו הלאה? לקחת הלוואה מבלי שנדע איך להחזיר זה לא סיוע. וזה בשעה שהממשלה ממשיכה לגבות מסים. הממשלה צריכה לתת תמיכה חכמה ואמיתית בכסף מזומן בלי ביורוקרטיה ובלי התחכמות של הלוואות".

  עד כמה העובדה שהנכס נמצא בבעלותכם מקלה על התזרים?

"זה מקל אבל בשוטף, המדיניות לעסקים כמו בתי מלון מבחינת הוצאות קבועות היא מכבידה, עם הוצאות על אבטחה או אנרגיה בשיעור שלא דומה לשום מקום אחר בעולם. 50% ממחיר החדר עובר למדינה, זה לא קיים גם במדינות כמו גרמניה, ששם כוח העבודה לא זול. חוץ מההוצאות יש ביורוקרטיה של רישיונות שלא דומה לשום מקום אחר.

"בכל פעם שבאים לחדש רישיון עסק ממציאים סעיף חדש. אמרו להתקין ספרינקלרים, התקנו ואני שמחה על כך, אחרי כן אמרו שלא צריך ויש כבר דרישות חדשות של כיבוי אש, זה לא נגמר. אולי המשבר הזה יהווה הזדמנות לעשות סדר לטווח ארוך, סדר שיאפשר לעסקים להחזיק מעמד. אנחנו מפרנסים 30 משפחות, אם נחזיק מעמד נוכל להחזיר אותם למעגל העבודה וזה משפיע גם על מעגלים אחרים כמו מוניות ומסעדות שניזונים מתיירות".

גם תכנון להתרחב ייעצר בינתיים. "רצינו להרחיב את המלון, אבל בינתיים זה יחכה. אבא שלי תמיד אמר ש'קליינע זה אליינע', כלומר קטן זה לבד. וכנראה שיש לזה יתרונות. אם אני מנסה למצוא נקודת אור במשבר הזה הוא שעד 2019 אנשים חיו במינוסים ובהתחייבויות ופתאום המשבר הזה יגרום לרבים להתכנס לצמצם ולחשב מסלול מחדש ולהמשיך קדימה ולעשות את הכול בתבונה".

שטרקמן החליטה לפני שנתיים להיכנס לפוליטיקה והקימה את הרשימה "הדור הבא" שהיא גם עמדה בראשה בנהריה. כיום היא חברת מועצה ויו"ר האופוזיציה. "באתי עם כוונות ועם אג'נדה לפיתוח התיירות ונהריה. כיום אחותי שירן מנהלת את המלון כרואת חשבון במקצועה, דפנה עברה לנהל את מלון האפנדי בעכו ואחותי הודיה סיימה לימודי משפטים והיא פה במלון. כולנו עובדות בחגים, בשבתות ומקפידות על ישיבות הנהלה כשאימא מנצחת על הכול". גם הדור הרביעי כבר מעורה. "האחיינית שלי מיכאלה בת השנתיים עונה כבר לטלפונים, כנראה שיהיה למי להעביר את המושכות".

תל אביב: "נעשה מה שצריך כדי שהבניין לא יעמוד ריק"

אלון ארבל, מי שמנהל עם אחיו את מלון ארבל בתל אביב, אופטימי. למרות החבטה הקשה שחטף הענף, השניים החליטו להפעיל את המלון במתכונת שמותאמת למציאות הקורונה. מבחינתו, העובדה שמדובר בנכס בבעלות משפחתית היא שעושה את ההבדל בין להיות או לחדול. אבל מה שבטוח הוא שמשבר כזה, הוא חסר תקדים והוא הגיע דווקא כשהתיירות הייתה בשיא פריחתה.

מלון ארבל מכיל 24 סוויטות על פני ארבע קומות. המלון ממוקם ברחוב שקט בלב תל אביב. בשנת 2000 הוסב בניין המגורים שבו שוכן המלון למלון דירות. "את המלון ניהלו הוריי ולזכות אמי ייאמר שהיא ראתה כבר אז את החזון והפוטנציאל של מלון. היא העבירה את המקום שני גלגולים של שיפוצים, בשלב די מוקדם היא עבדה עם בוקינג, פתחה אתר אינטרנט והזניקה את המקום כשכל ההתנהלות התזרימית הייתה שמרנית, יעילה וחסכונית. תמהיל אורחי המלון מורכב בעיקר מתיירים (70%)".

ארבל בן ה-30 נכנס לעסק המשפחתי ב-2012, אחרי השחרור מהצה"ל. "למדתי את העבודה בכל חלקי המלון, מהקבלה ועד לניהול. ב-2015 השתחרר אחי הצעיר יונתן ומאז הוא איתי בעסק. אני למדתי משפטים ועבדתי שנה וחצי במשרד עורכי דין בהתמחות, אבל הגעתי למסקנה שזו עבודה מונוטונית והיא לא מתאימה לי. במלונאות אני זוכה לשלב הכול, יום אחד זו עבודה פיזית, יום אחר זו התנהלות מול אורחים, ביום אחר עוסקים בעיצוב.

"אחרי שיפוץ גדול שעשינו ב-2013, החלטנו לאחרונה להיכנס לשיפוץ נוסף, סיימנו את שיפוץ הלובי, החלפנו מזגנים, דלתות בחדרים וחלונות. זה שיפוץ שעלה מיליון שקל והמטרה הייתה לעלות מדרגה, להגיב למה שקורה בעיר עם פתיחה של עוד ועוד בתי מלון וההתרחבות של רשתות בוטיק כמו אטלס ובראון. התהליך נעצר באמצע".

  2019 הייתה שנת שיא בתיירות עם 4.5 מיליון תיירים שנכנסו לישראל. איך אתם חוויתם את זה?

"מאז שנכנסתי לעסק ב-2012, בכל שנה אנחנו צומחים ב-10% בתפוסה ובמחזור. בתל אביב התפוסה השנתית הממוצעת היא 80%. אנחנו הגענו ל-91% תפוסה ממוצעת שנתית ויש חודשים שאנחנו ב-100%. אין מחלקת שיווק, הפרסום הוא מפה לאוזן. המוטו הוא שכל אורח שיוצא מפה מבסוט יפרסם אותך. השגנו דירוג גבוה באתרים וזה משמעותי".

בדיוק בשיא התנופה החליטו בני המשפחה שהצעד הבא הוא להתרחב עם מלון נוסף. רגע לפי פרוץ המשבר כמעט שנחתם הסכם על בניין בתל אביב. "כשניהלנו משא ומתן על שכר דירה, בעלי הנכס נסמכו על המחזורים שלנו בשנים האחרונות שהיו שנות שיא אחת אחרי השנייה. אני אמרתי שצריך להביא בחשבון שעשויים להתרחש אירועים ביטחוניים שצריך לשקלל בחישוב של שכר הדירה. בסוף, עוד לפני שחתמנו, הגיעה המגפה. אם הנכס יחכה, מה שבטוח הוא שלא נשלם את שכר הדירה שעליו דובר במשא ומתן".

את משבר הקורונה התחיל ארבל ב-14 ימי בידוד אחרי שחזר מטיול באיטליה ובספרד. אבל לממדים שתפח המשבר הזה הוא לא התכונן. "אחרי מלחמת לבנון השנייה היו המון ביטולים, אבל המלון לא היה סגור, גם במבצעי צוק איתן ועופרת יצוקה ישבתי מול המחשב וראיתי מול העיניים איך ההזמנות מבוטלות. היה זעזוע, חווינו ירידה של 40%-50%. האירועים הביטחוניים צמצמו את הרווח או שהעבירו אותנו להפסד. זו הייתה פגיעה קשה יחסית אבל לא קטלנית. משהו שאפשר להרים את הראש אחריו.

"פה קרה משהו אחר. לא ירידה מ-100% ל-50% אלא לאפס. מהר מאוד הבנו שאין מה להשאיר חמש חדרניות ופקידי קבלה במשמרת לילה ובפעם הראשונה אחרי 20 שנה סגרנו את הדלת. זו דלת הזזה שמעולם לא נסגרה. כל 11 העובדים הוצאו לחל"ת. החלטנו שהמלון יפעל ונמזער נזקים. נשארנו אחי ואני ועוד עובד אחד שישן במלון.

בהתחלה הצענו את המלון כסאבלט לחודש. על לילה אנחנו גובים 550-750 שקל אז חשבנו להשכיר סוויטה ב-5,500 שקל לחודש. לאט לאט הבנו שתל אביב נמצאת במצב אחר. עסקים הלכו ונסגרו היה בלתי אפשרי למצוא שוכר כשכל הרשתות החברתיות היו מלאות בהצעות לסאבלטים עם פוסטים של אנשים שנאלצו לפנות דירה שכורה ולצאת מהעיר. במקביל השתחררו לשוק אלפי דירות של Airbnb. אלא שמנגד יש קהל - ישראלים שחוזרים לארץ ואנשים שצריכים להיכנס לבידוד. למזלנו יש מטבחון בחדרים אז אפשר להישאר שם בבידוד.

"אני רודף אחרי כסף קטן יחסית למה שאנחנו גובים בשגרה, אבל נעשה מה שצריך כדי שהבניין לא יעמוד ריק. יש לנו שוכר שהוא 'בין דירות' שהאריך את השכירות לחודש ואבא של בן שחזר מחו"ל שהחליט להשאיר לו הבית, ישראלים-יורדים שחזרו מחו"ל ולא יודעים לכמה זמן יישארו פה. את השירות אנחנו מעניקים טלפונית, מצעים להחלפה משאירים ליד הדלת, הורים שמביאים אוכל לילדים בבידוד משאירים ליד הדלת.

"אני מבין שגם ביוני וגם ביולי לא נראה פה תיירים. התיירות על כל היבטיה היא הענף הראשון שנפגע ולצערי הוא יהיה האחרון להתאושש.

"המלונאות תתחיל לנוע רק כשחברות התעופה יחזרו לטוס ואנשים יחזרו להרוויח כסף, ועד שמישהו יוכל להרשות לעצמו לשלם על מלון בתל אביב - ייקח זמן. החזרה לא תלויה רק במה שקורה בארץ אלא בהחלטות של מדינות לפתוח את השמיים. זה ייקח הרבה זמן, לא עניין של כמה חודשים".

  ואולי עד שיחזרו התיירים מחו"ל, תיירות הפנים תהיה העוגן?

"באילת או בים המלח אפשר להסתמך על תיירות פנים, אבל בתל אביב, המאסה היא של תיירות נכנסת. אנחנו פתוחים לכל קהל יעד שיהיה".

  איך אתה רואה את ההתמודדות שלכם כמלון משפחתי לעומת רשתות?

"ארבל הוא נכס בבעלות משפחתית וזה הבדל משמעותי. נכסים שמשלמים עליהם שכר דירה נמצאים במקום אחר. רשתות גדולות אולי יממשו נכס או שניים. הגורם הכי משמעותי הוא שכר הדירה. גם לרשתות זו ההוצאה הכי מכבידה - שכירויות בתי מלון יכולות להגיע ל-300 אלף שקל בחודש.

"שאלת השרידות של מלונות תלויה בשאלת המינוף, ועד כמה הכיס של הבעלים הוא עמוק. למלונאים, להבדיל ממסעדנים למשל, בדרך כלל יש גב חזק יותר של משקיע, של רשת או משפחה שיש לה כסף והנכס הוא שלה.

"אני מתנחם בזה שלא סגרנו את החוזה למלון השני כי זה היה מכניס אותנו לקשיים לא נורמליים. לא הייתי יכול לישון בלילה".

מה עמדתך על הסיוע הממשלתי שמוצע לעסקים?

"נפער בור ואני לא יודע מי יכול לכסות את הבור הזה. מדברים על מענקים ועל קרן להלוואות, ואני לא מבין אם נקבל מענק - כלומר פיצוי כספי - או שמדובר בהלוואה עם ריבית נמוכה. הבור עדיין נשאר.

"גם אם המדינה תחליט לתת מענקים לכל העסקים שנפגעו, לא ברור מאיפה היא תוכל לממן את זה משום שגם היא הפסיקה לקבל כסף ותחזיות ההכנסות שלה ממסים לא מתממשות. בסוף מבצע צוק איתן היו למלונאים נזקים של מיליונים והוחלט לתת זיכוי של 50% בארנונה למי שיצליח להוכיח ירידה מתיירות חוץ. אנחנו קיבלנו כמה אלפי שקלים ששיקפו אולי שתי הזמנות מתוך המאות שבוטלו.

"ביום שאחרי הקורונה יהיו עשרות אלפי תיקים בנושא של נכסים ומסחר. אני לא יודע מה תהיה ההלכה המשפטית ומי יכסה את זה - בעלי הנכסים מול השוכרים? או המדינה - אני קטן אמונה שהיא תכסה את זה".

אתה רואה משהו חיובי בכל זאת שהמשבר הזה יוביל אליו?

"בטווח הקרוב היצע הדירות ב-Air bnb יקטן. כשיש 12 אלף דירות ויותר, זה משנה את המרקם הקהילתי ומייקר משמעותית את מחירי השכירות בתל אביב. הם אמנם מתחרים שלי אבל אני לא מרגיש שהם לקחו לי עבודה. כשהדירות הללו ייעלמו שכר הדירה יהיה נגיש יותר ואולי תהיה איזו נחמה לפחות לפרק זמן קצר. אני מאמין שהעולם יחזור לעבוד כתיקונו ורגע לפני שהיצע דירות ה-Air bnb יחזור למצב של לפני המשבר אני מקווה שהעירייה תדע להרים את הכסף שמונח על הרצפה ותסדיר את הענף הזה".

מטולה: "סגרנו לראשונה מאז שנת 1942"

"זה שנים בכל ליל סדר יש לנו עשרה אורחים קבועים שבאים ועושים שמח ואנחנו חוגגים ביחד, כמו משפחה גדולה. השנה כל אחד יעשה את זה בביתו", מספרת נעמה בלסקי-ציון, דור שלישי למנהלי מלון ארזים. בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה לקראת החג כתבה, "בניגוד לשנים קודמות לא נשב יחד בערב המיוחד הזה. כל אחד יישב בביתו. נודה לכם על שנים של ביחד, של נאמנות ואהבה... יעבור זעם ונחזור להיפגש, אנו מניחים לקראת הקיץ. עונת הקיץ הקרובה תהיה מאופיינת בחזרת לפעילות. לאחר תקופת חושך נחזור אל האור ומבטיחים לארח אתכם כמיטב המסורת, בחום ובאהבה, ובמחירי מבצע לאורך כל העונה. שמרו על עצמכם ועל ההוראות. שמרו על כוחות, בהערכה ואהבה, משפחת בלסקי".

 מלון ארזים במטולה / צילום: מיקי אלקובי

מלון ארזים הוקם ב-1942 על ידי סבה, נחום בלסקי, שבחר לבנות את המלון במעבר הגבול, לטובת סוחרים "שיוכלו לבלות את הלילה בדרכים". אחריו עבר השרביט לאביה, שבשנות ה-90 הקים אגף נוסף, שיפץ את הקיים והוסיף בריכת שחייה. כיום מונה המלון 45 חדרים ועוד חמישה חדרים שנמצאים בעיצומו של שיפוץ. "אבי הספיק לשפץ לפני שחלה. אבל עדיין לא ריהטנו אותם", מספרת בלסקי-ציון. היא עצמה בת 58, נשואה ואם לבת 28.

אורחי המלון הם בעיקר תיירי הפנים, כולל נציגים של גופים ציבוריים שמתארחים בו לאור מיקומו על גבול הלבנון, למשל עיתונאים, כולל כתבים מחו"ל שפוקדים את האזור בעיקר במלחמות, עובדי משרד הביטחון, מרצים של מכללת תל חי ועוד. "זה מלון משפחתי שמנוהל על ידי חברה פרטית שמורכבת גם היא מבני המשפחה".

ומה עכשיו?

"שממה ושיממון. לראשונה בתולדות המלון, מאז 1942, הוא סגור. בתחילת המשבר היה מזג אוויר סוער עם סופת רוחות חזקה שעשתה לנו נזקים עצומים - לא סידרנו את זה, אין שמאי שיבוא לבדוק את הנזק. פנו אלינו אנשים שרצו לבוא לשהות פה בבידוד אבל בחרתי שלא לקבל אותם. אני לא בריאה, הוריי לא בריאים ואני מבקרת אותם בכל יום, ובכלל מטולה היא מושבה קהילתית קטנה והחלטנו שלא מומלץ ושהמלון יהיה סגור ולא יעבוד".

כמלון כה ותיק ובעיקר לאור מיקומו, חוויתם לא מעט אירועים ביטחוניים המשליכים על ענף התיירות.

"הפעם זה אחרת. בכל משבר תיירותי אחר היה אור בקצה המנהרה וידענו שנתאושש. הפעמים היחידות שבהן סגרנו את המלון לפני כן היו ביום כיפור - וכבר במוצאי כיפורים פתחנו את המלון. מעולם לא סגרנו את המלון, והנה זה קרה".

במלון ארזים יש שמונה עובדים קבועים ועוד עובדים זמניים לפי הצורך. רובם הוצאו לחל"ת.

"לעובדות שלא יכלו לקבל דמי אבטלה במסגרת חל"ת לאור ותק נמוך אני נותנת עבודה מדי פעם כדי לתחזק את המקום שלא יהפוך לעזובה. לפני המשבר התחלנו לעשות תיקוני צבע לקראת פסח, כמו שאנחנו עושים כל שנה. הפעם הבנו שפסח לא יהיה אז עצרנו.

"עד ספטמבר האחרון עבדנו בקבלה במלון אחותי ואני. היא נפטרה ונשארתי לבד. מאז יש שתי פקידות קבלה שחולקות את הימים ביניהן. זה מלון שהוא בית וזו הייחודיות שלו".

האם גיבשתם תוכניות ל"יום שאחרי"?

"תחזית רשמית אין. אנחנו פועלים מתחושת בטן שלפיה לקראת הקיץ נחזור בקטן. אני מניחה שאנשים לא ירוצו לחו"ל, נציע מבצעים ומחירים נמוכים כדי להחזיר את הקהל הישראלי".

בימי השגרה, המחיר לזוג כולל ארוחת בוקר הוא כ-500 שקל ומגיע ל-900 שקל ללילה באוגוסט ובחגים. "לא נעבוד במחירים האלה", מבטיחה בלסקי-ציון.

מה דעתך על תוכנית הסיוע שהציגה המדינה?

"הגשתי בקשה לקבל הלוואה. יש לי הרגשה שהגדולים הם אלה שיקבלו בסופו של דבר, אבל אנחנו מנסים. אנחנו לא רשת ולא ממומנים על ידי גורם מבוסס אלא מממנים את עצמנו. מרץ, אפריל וגם חודש מאי היו אמורים להיות חודשים טובים מאוד, היו לנו הרבה הזמנות, יותר מאשר שנים קודמות. אבל עכשיו כל ההזמנות שהגיעו דרך בוקינג מבוטלות, עד יולי".

בארזים מציגים גישה צרכנית מבורכת שאיננה מובנת מאליה - "אנחנו לא גובים דמי ביטול אף פעם. למעשה אנחנו לא גובים כסף מראש אז אין לנו מה להחזיר. האורחים הם הלקוחות שלי, אני רוצה שיוכלו לבוא אחר כך ולא אשיג משהו בזה שאגבה דמי ביטול. אני עובדת ככה שנים. בחודש מרץ הייתה לנו קבוצה של אנשים מבוגרים שביקשו לשלם מראש כדי שיהיה הליך מהיר, הם ביטלו וזיכינו אותם במלוא התשלום. הנושא של יחס ושירות הוא משהו שאפשר להתחרות בו".

מלון ארזים הוא כאמור עסק משפחתי ופרטי. הנכס נמצא בבעלות המשפחה מה שמקל מעט על התזרים החודשי אבל לבלסקי-ציון יש מסר. "צריך להסתכל מנקודת מבט שונה על עסקים פרטיים כי הם יכולים ליפול בשנייה ואין מי שמרים אותם, אין מי שעושה עבורם את השיווק שאחרי, גם את זה צריכים לעשות עצמאית. אתה לבד במערכה. הוצאתי אנשים לחל"ת בכאב לב גדול ואני חושבת על כוח האדם שנצטרך כדי להחזיר את המקום לעבוד עוד לפני שנפתח ומאיפה נשלם להם. יש עלויות גבוהות ומישהו צריך לתת את הדעת.

"נכון שאין לי שכירות לשלם אבל יש לי הלוואות והתחייבויות לספקים שנתנו סחורה וצריכים לקבל תשלום, הארנונה להבנתי נדחית שזה נחמד, אבל מע"מ לא קיבלנו דחייה כי אני מדווחת חד חודשי ומישהו החליט שרירותית לתת דחייה רק למי שמשלם דו-חודשי. המטרה היא לקבל הלוואה בערבות מדינה כדי שנוכל להמשיך להתגלגל ולהתקיים ולחזור לפעילות".

בני הדור הרביעי של משפחת בלסקי הוותיקה במטולה לא נכנסו לעסק המשפחתי. "הם רוצים פרנסה מסוג אחר, עבודה שיש לה משכורת בסוף החודש, שלא עובדים בשבתות, בימים ובלילות. אני רואה את זה אחרת. נפגשתי פה עם אנשים מכל הסוגים, עם נשיאים, ראשי ממשלות ורמטכ"לים. עד היום אני מחזיקה במברקים שקיבלנו לבת המצווה שלי מכל מיני אח"מים שלא יכלו להגיע. היום האוכלוסייה הזו כבר לא מגיעה אבל אנחנו אוהבים את כל מי שבא. רבים הם אורחים חוזרים. צריך לאהוב את זה בשביל לעבוד בזה".