בשבועות האחרונים נשמעות טענות רבות מצד הציבור הסגור בבתים נגד ההמתנה הארוכה למועד המשלוח מרשתות המזון. במסורת הימים האחרונים גם רצות על כך בדיחות ברשתות החברתיות, שממחישות את הזמן הארוך - והמתארך עוד - עד להגעת המשלוח, כמו למשל צילום של שלד של לקוח שהמתין למשלוח המיוחל. ואכן, המציאות החריגה שבה אנו חיים בימים אלה מלמדת כי יש תקופת המתנה של למעלה משבועיים עד לקבלת המשלוח.
לפיכך, הטענות שנשמעות מצד הציבור מוצדקות מבחינת מי שיושבים בבית ושרואים את פרקי ההמתנה מתארכים מיום ליום. אבל, מבחינת רשתות הקמעונות לא מדובר בכשל אלא בתולדה של ביקוש גדול בהרבה מכפי שהם מסוגלות להתמודד עמו, ושנובע מקניות בהיקפים גדולים מסדר הגודל הרגיל.
לא רק זאת, בשבועות האחרונים ובניגוד למגמה השלטת במשק של פיטורי עובדים והוצאת רבים אחרים לחל"ת, נראה שהרשתות משוועות לעובדים. על פניו - ביקושים אדירים לעובדים, בעוד שעובדים אחרים נמצאים בבית, וממתינים לקבל דמי אבטלה. אז מדוע כל אותם עובדים אינם מתועלים לעבודת המשלוחים? המציאות מתברר, מורכבת הרבה יותר.
משלל פרסומים של הרשתות ומבדיקת "גלובס" עולה, כי רשתות הקמעונות דווקא גייסו לאחרונה בשל משבר הקורונה אלפים רבים של עובדים. זאת על-מנת לחזק את מערך המשלוחים והליקוט שמתפקד בימים אלה בהרבה למעלה מימים רגילים.
שופרסל הגדילה את כוח העבודה ב-25%
כדי להבין את ההיקפים האדירים, מספיק להסתכל על הנתון הבא: מאז תחילת המשבר גייסה שופרסל 4,000 עובדים חדשים כך שהגדילה את כוח העבודה שלה ערב משבר הקורונה בשיעור משמעותי של 25%. מדובר בסדרי גדול בלתי נתפסים עבור כל חברה. אלא שהגיוסים הללו אינם תרופה מיידית לקושי באספקת המשלוחים. זאת מאחר שכל עובד שמגויס נדרש לעבור תקופת הכשרה והתלמדות שבהן התפוקה שלו נמוכה יותר ואיטית יותר.
למעשה, משיחות עם רשתות הקמעונות עולה כי הקושי הגדול באספקת המשלוחים בכלל אינו נוגע לחלק של המשלוח. השליחות היא החלק הפשוט יותר בתהליך. האתגר הגדול נוגע לשלב הליקוט. ליקוט הוא הפעולה שבה אותו עובד מקבל את רשימת הקניות שלכם, ואוסף אותה מהמדפים.
דמיינו לרגע את עצמכם מחפשים את שקיות הזבל שאתם צריכים, את סוג החיתול לילד, את מרכך הכביסה או צורת הפסטה החביבה עליכם. מלקט מקבל הזמנה בסדר גודל של 600 שקל, עם עשרות רבות של מוצרים אותם הוא נדרש לאסוף בכיתות רגליים ממושך - במשמרות שנמשכות בין שמונה ל-12 שעות. משלוח אחד לוקח לו בממוצע שעה. ולוקח זמן להכשיר עובד כדי להשלים את התהליך בפרק הזמן הזה.
עכשיו דמיינו מה קורה כאשר שאותו עובד, שכבר הוכשר וכבר הפך ליעיל, נדרש להיכנס לבידוד כי ביקר בסניף חולה קורונה; או, מחליט שהעבודה הזו שכוללת מאמץ פיזי היא לא מה שהוא ציפה. כך, מתוך אותם 4,000 עובדים חדשים נותרו כ-3,000 פעילים, כשברקע גם עובדים קיימים נכנסים לבידוד, מדובר על עשרות בשבוע.
וכך, אם יש סניף שיש בו 100 הזמנות ביום, ובמקום 100 מלקטים נותרו 70 בגלל ביקור של חולה בסניף, את 30 המשלוחים שנותרו צריך לפזר בין סניפים אחרים. המציאות הזו כבר הביאה את שופרסל להסב שלושה מתוך הסניפים הרגילים שלה לסניפים לליקוט הזמנות אונליין. בשגרה, 41 מתוך 290 הסניפים של שופרסל מספקים משלוחי אונליין. בתוך שלושה שבועות המספר הזה זינק ל-100 סניפים.
לפני המשבר רק 15% קנו ברשת
עד לפני המשבר, היקפי המשלוחים באונליין הגיעו ל-5%-4% ברשתות מסוימות, ולכל היותר ל-15% בשופרסל, כלומר למעלה מ-85% מהקניות ברשתות היו מתבצעים בדרך כלל בחנויות הפיזיות, כשהמספרים הללו גדלו בקצב של 30%-20% בשנה. ואולם, כעת בבת אחת הפירמידה הזו התהפכה, וכולם רוצים אונליין כאן ועכשיו. הביקושים מגיעים לפי שניים ממה שהרשתות מסוגלות לספק.
כבר שנים שרשתות הקמעונות מדברות על מעבר לצריכה בעיקר דרך קנייה מקוונת במקום הגעה פיזית לסניפים. חלק מהרשתות, ושופרסל בראשן, כבר הקימו מערכי משלוחי אונליין לבתים משמעותיים. עתה נראה כי משבר הקורונה יהיה זרז משמעותי שיביא לפעילות האונליין לקוחות חדשים רבים, כשמשלוחי האונליין כאן כדי להישאר. ההערכות הן כי הם צפויים לעבור לסדרי גידול על סטרואידים -עם צמיחה של 40%-30% בשנה.
המודעות בקרב האוכלוסייה בכלל והאוכלוסייה המבוגרת בפרט, שנמצאת כעת בסיכון רב יותר לסיבוכים של מחלת הקורונה, מגבירים את החשיפה לחלופה של את הקניות המקוונות גם לציבור שבעבר שיעור החדירה אליו היה נמוך יותר.
במקביל גם ספקיות המזון מנצלות את הסיטואציה כדי לעלות עם פלטפורמות מקוונות שיספקו משלוחים של המוצרים שלהן בפרקי זמנים קצרים בהרבה. אבל לפחות היום, כדי למצוא סל מרוכז ומגוון, צריך לשלם דמי משלוח למספר רחב של ספקים שמסוגלים לספק סל מוגבל, או, להמתין למשבצת פנויה אצל רשתות הקמעונות. כך או כך, נראה שגם הגרף של משלוחי האונליין ימשיך לזנק, אקספוננציאלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.