דעה: השחיקה שלא הייתה בתקציב מערכת הבריאות הציבורית

"איזה מזל שלמרות שנים של כתישה והפרטה, עדיין יש לנו מערכת בריאות ציבורית". כך כתב לאחרונה חבר-הכנסת ניצן הורוביץ בטוויטר , והצטרף בכך לגל של חברי- כנסת, עיתונאים ואנשים פרטיים, שכתבו בשבועות האחרונים על השחיקה ועל הקיצוצים בתקציבי מערכת הבריאות בשנים שלפני המשבר. אפילו נגידת בנק ישראל לשעבר, ד"ר קרנית פלוג, דיברה על שחיקה במערכת הבריאות בנאום שנשאה בימים האחרונים.

אך למרבה הפלא, כולם טועים. לא הייתה שום שחיקה, ולא היו שום קיצוצים בתקציבי מערכת הבריאות הציבורית בשנים האחרונות. מדובר ב"ווירוס חדשות מזויפות", שהוא מדבק לא פחות מווירוס הקורונה, ועשוי גם להזיק למדיניות הממשלה.

זהו סיפור מדהים במיוחד, מכיוון שהנתונים גלויים לעיני כול. אפשר להוריד אותם מאתר הלמ"ס, או מאתר ה-OECD. כפי שרואים בתרשים, הלקוח מנייר עמדה שלי ושל פרופ’ זיו גיל, מבית החולים רמב"ם, גם ההוצאה הציבורית פר-נפש על בריאות וגם ההוצאה הציבורית על בריאות כשיעור מהתוצר, נמצאים במגמת עלייה בעשור האחרון. ובנוסף, שיעור ההוצאה הציבורית מתוך כלל ההוצאה על בריאות, נמצא גם הוא בעלייה.

אין כאן על מה להתווכח, ואין שום מקום לפרשנות אחרת של הנתונים. ובכל זאת הווירוס הזה משכפל את עצמו שוב ושוב, ובכל פעם צץ מחדש באיזה שהוא נאום, סרטון וידיאו, סטאטוס או ציוץ, שבכל פעם זוכה לאלפי שיתופים ולייקים.

רוב הכותבים שנדבקו בווירוס, אינם מגיבים כלל כאשר מעמתים אותם עם הנתונים הללו. הווירוס כבר התנחל בראשם, והוא איננו מוכן להסתלק. חלקם מנסים להתחמק בדרכים שונות.

למשל, הם טוענים שהוצאות הבריאות בישראל נמוכות ביחס לממוצע ה-OECD, ולכן בכל זאת מדובר בשחיקה. אך הוצאות הבריאות בישראל תמיד היו נמוכות יחסית למדינות אלו, מכיוון שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר בממוצע. אגב, מאותה הסיבה הוצאות החינוך בישראל הן גבוהות יחסית.

כפי שאני מראה בנייר העמדה עם פרופ’ זיו גיל, ברגע שבודקים את ההוצאות יחסית לשיעור המבוגרים באוכלוסייה, ישראל איננה יוצאת דופן.

טענה נוספת היא - שהייתה ירידה במספר מיטות האשפוז לנפש. אך גם זו הטעיה: הירידה הזו התרחשה כמעט בכל מדינות המערב, עקב מעבר מאשפוז בבתי החולים לאשפוז בקהילה, שנובע מקדמה טכנולוגית ומהתייעלות.

אחרים מדברים על שיעור התפוסה הגבוה של מיטות האשפוז בתקופה שקדמה למשבר הקורונה. גם זו טעות, מכיוון ששיעור התפוסה הגבוה בישראל נובע בעיקר מהתמריצים העקומים של בתי חולים ומחלקות, שעלולים לאבד תקנים ותקציבים אם התפוסה לא תהיה גבוהה, ומכוונים בהתאם את זרם היוצאים והנכנסים לאשפוז.

בכל מקרה, כל הטענות האלו אינן קשורות כלל לתקציבי הבריאות. אין שום נתון אפשרי שמעיד על שחיקה או על קיצוץ בתקציבים אלו בעשור האחרון.

אבל זה לא משנה: לווירוס החדשות המזויפות יש כנפיים משלו, והוא כבר מעופף לו, מרחף באוויר, מפיץ את עצמו מאדם לאדם, מדביק אותם אחד אחרי השני. "הפרטה", "קיצוץ", "שחיקה", הם ממשיכים למלמל, כמו עדר של זומבים.

וככל שיותר אנשים חוזרים עליו, כך הווירוס הולך ומתחזק. חלק מאמצעי התקשורת, שאמורים להוות חסם נגד וירוסים שכאלו, משתפים במקום זאת פעולה בלהפיץ את הווירוס.

לווירוס עשויה להיות השפעה על מדיניות.

משבר הקורונה מחייב אותנו ממילא להגדיל את תקציבי הבריאות, אך הממשלה הבאה שתקום בישראל תידרש, בנוסף לכך, לסיים את אותה "שחיקה" שלא הייתה בתקציבים.

במקום שהדיון התקציבי יתנהל על בסיס רציונלי, בהתאם לנתונים ולהתפתחות מגפת הקורונה, הוא יתנהל, לפחות במידה מסוימת, על בסיס אותו וירוס של חדשות מזויפות. ייתכן שנתוני האמת יוצגו בפני מקבלי ההחלטות, אבל כאשר הווירוס נפוץ כל-כך בקרב הציבור כנראה, אין שום חשיבות לאמת.

וירוסים של כאלה מסוגלים להיות מסוכנים לא פחות מווירוסים ביולוגיים, וגם סגר כלכלי לא מונע מהם להתפשט. רק תקשורת אחראית וביקורתית מסוגלת לעשות זאת.  

הכותב הוא חוקר בכיר בפורום קהלת לכלכלה