עושים זום על העובדים: האם הבוס עלול לפגוע בפרטיותכם?

נדמה שבימים אלה כולם בזום. האפליקציה שהפכה לכוכבת בן לילה כבר הצליחה להוכיח שהיא אמינה מבחינה טכנית ומועילה בניהול פגישות רבות משתתפים, מפגשים חברתיים, אימוני כושר ועוד שלל מפגשים שלא ניתן לקיים כעת פנים אל פנים.

מקומות עבודה רבים החלו גם הם להשתמש באפליקציה כתחליף לישיבות במשרד, אך מתברר שהמפגש בין עובד למעסיק בזום עלול לטמון בחובו פגיעה בפרטיות העובדים, חלקה בניגוד להלכות המשפטיות הקיימות כיום.

לדברי עו"ד יודן קוריצקי, מומחה להגנת פרטיות וצווארון לבן במשרד גדעון פישר, "למנהלים התברר שהתחליף, האפליקציה, אף עולה ביעילותו על המקור, הפגישות הפרונטליות, שכן היא יעילה לא רק מהבחינה הטכנית; היא מאפשרת למנהלים מעקב אחר העובדים שלהם, יכולת שלא הייתה להם מעולם".

לדוגמה, אומר קוריצקי, זום מאפשרת למנהל הישיבה לדעת מי מהעובדים שלו עוקב אחר מהלך הישיבה ומי משוטט באתרים אחרים. "אם אחד המשתתפים בישיבה מיזער את חלון האפליקציה לטובת שיטוט בפייסבוק, אתרי חדשות או כל אתר שאינו זום, לאחר 30 שניות של 'אבטלה סמויה' זו, יקבל על כך מנהל הישיבה התראה".

כמו כן, זום מאפשרת למנהל הישיבה להקליט את הישיבה ללא הסכמת המשתתפים. "אמנם סמל הקלטה לצד המילה RECORDING יופיע בראש המסך והמשתתפים האחרים יכולים לראות שהם מוקלטים, אולם הסכמתם לכך אינה נדרשת. במילים אחרות, המעסיק יכול לתעד את עובדיו בווידאו, בעודם בביתם, ללא הסכמתם המפורשת".

תיעוד חזותי במקום הכי פרטי

"יש פה שאלה של פגיעה בפרטיות, כי האפליקציה מעניקה יכולת לבלוש אחרי העובדים ויש לבוסים יכולת רבה יותר מכפי שיש להם בחיים האמיתיים לשלוט על מה שהעובד עושה במהלך פגישה, וגם שאלה של מהי הסכמה לצורך הקלטה דיגיטלית".

מה הבעיה בכך שמנהל מקליט ישיבות עבודה עם עובדיו?

"חוק הגנת הפרטיות ופסיקות בית הדין לעבודה שבאו לאחר חקיקתו הציבו למעסיקים סטנדרט חדש בכל הנוגע לחדירה למרחב הפרטי של עובדיהם. למשל, בפסק הדין בעניין וייץ-יפרח קבע בית הדין לעבודה שזכותו של העובד לפרטיות אינה נגרעת בשל העובדה שלמעסיק ישנה זכות קניינית על המרחב שבו נמצא מקום העבודה. בהתאם לכך, קבע בית הדין שחל איסור גורף להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה ללא הסכמת העובד. השימוש באפליקציית זום אינו נעשה במקום העבודה. העובד נדרש לחשוף בפני המעסיק את ביתו הפרטי, ובכך הוא מאפשר לתעד אותו בתיעוד חזותי בעודו יושב בביתו".

עובדים יכולים לראות שהם מוקלטים ולבקש לבטל את ההקלטה או לצאת מהשיחה.

"ניתן, כמובן, להניח שהמשך השתתפות העובד בישיבה הווירטואלית, כאשר סמל ההקלטה מופיע על המסך, מהווה הסכמה מצדו, על דרך ההתנהגות, לתיעודו החזותי. אולם בהתאם למקובל בדיני העבודה, אפילו הסכמתו המפורשת של עובד באשר לתנאי עבודתו אינה משקפת בהכרח בחירה חופשית, בשל פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לעובד. לכן גם תוקפה של הסכמה של עובד לפגיעה בזכותו החוקתית לפרטיו אינה בעלת משקל רב, קל וחומר כאשר הסכמה זו נעשית על דרך ההתנהגות ועל אחת כמה וכמה, כאשר הפגיעה בפרטיותו אינה מתרחשת במקום העבודה, אלא בביתו הפרטי - מקום המהווה קרקע פורה להיווצרותם של מצבים מביכים, כמו אותה עובדת שזכתה לתהילת עולם מפוקפקת כאשר תועדה, בזמן ישיבת עבודה, עושה את צרכיה".

קוריצקי מתייחס לשיימינג שעברה לאחרונה עובדת שיצאה לשירותים במהלך פגישת זום עם עמיתיה לעבודה. כפי הנראה, היא שכחה לכבות את המצלמה והסרטון שלה - ברגע הפרטי והמביך הזה - הופץ ברשת ברחבי העולם. אם היא הייתה יוצאת מפגישה במשרד לרגע, לשירותים או לכל מקום אחר, זה לא היה קורה. גם אם שיחת הזום שבה השתתפה לא הייתה מוקלטת, זה לא היה קורה.

מתמללים גם את הצ'אטים

קוריצקי מצביע על פיצ'ר בעייתי נוסף - האפשרות לשמור את שיחת הווידאו בענן ולקבל תמלול שלה. "נשמע תמים, נכון? אז זהו, שלא. התמלול הזה כולל גם שיחות צ'אט פרטיות שניהלו משתתפים בישיבה באמצעות חלון הצ'אט. כלומר, המעסיק יכול לראות את כל הריכולים שכתבו עליו עובדיו בזמן הישיבה, אם לא דברים גרועים יותר".

מעבר לכך, מסביר קוריצקי, בפסק דין בעניין איסקוב (פס"ד של בית הדין הארצי לעבודה שהתווה את העקרונות המנחים בנוגע לאפשרות של מעסיקים לחדור למחשבים ולתיבות המייל של העובדים במקום העבודה) נקבע כי העובדה שמחשב הוקצה לעובד לצורך עבודה, אף שיש למעסיק זכות קניינית עליו, אינה מפקיעה את זכות העובד לפרטיות על ענייניו האישיים, ובמיוחד על תכתובותיו האישיות. "מובן מאליו שמה שנפסק בעניין תכתובות דוא"ל אישיות שנשלחו מהמחשב בעבודה נכון שבעתיים ביחס להודעות פרטיות ששלחו העובדים מהמחשב האישי שלהם במהלך ישיבה".

לדברי קוריצקי, מאחר שאנו צועדים על קרקע שאינה חרושה מבחינה משפטית ובתי הדין טרם נתנו את דעתם על עניין התיעוד החזותי של עובדים בידי מעסיק באפליקציית זום, טוב יעשו המעסיקים אם לעת עתה יבקשו את הסכמתם המפורשת של העובדים להקלטת השיחה בווידאו. "ייתכן שעדיף למעסיקים, בשלב זה, לוותר על הקלטת השיחה כליל ולהסתפק בכתיבת הערות על דף נייר, תוך כדי ניהול הישיבה, ממש כפי שעשו בעולם שלפני הקורונה".