מנכ"ל מיי הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה"

"אין לנו שום כוונות אפלות נסתרות, והסינים לא רוצים להקים פה מעבדה כדי לגנוב ממדינת ישראל אלא כי הם רוצים מערכת יחסים עסקית עם מיי-הריטג'. יכול להיות שיש להם אינטרסים נוספים, אבל לא גניבת מידע. לדעתי זה גם לא דריסת רגל בישראל, הם יהיו שותפים במיזם, אבל המעבדה היא ישראלית לגמרי", כך אומר גלעד יפת, מנכ"ל מיי-הריטג', על החששות משיתוף הפעולה שלו עם חברת BGI הסינית. שתי החברות אמורות להקים בישראל מעבדה חדשה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום.

בשבוע שעבר, באופן מפתיע, החליט משרד הבריאות להקפיא את הקמת המעבדה. במשרד אמרו ל"גלובס", כי בין שני הצדדים "לא נחתם הסכם. רק מזכר הבנות לא מחייב ואנחנו בוחנים את הדברים מחדש". יפת מספר כי שלושה ימים אחרי החתימה כשהיה עמוק בתהליך ההקמה, הוא קיבל לפתע ווטסאפ מאיתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, שבו נאמר לו שהמשרד זקוק לחשיבה מחודשת. "הוא לא אמר לנו את הסיבה. שלח מכתב תמוה, שבו הנוסח היה שהם לא מוצאים טעם להתקדם עם ההצעה שלנו, כאילו זאת הצעה היפותטית", מספר יפת.

"בדרך כלל עושים הסכם הבנות לא מחייב וכותבים שבהמשך הוא יוחלף בהסכם מחייב. במקרה הזה לא היה סעיף כזה כי הסכם מלא הוא באורך 200 עמודים ולוקח חמישה חודשים להכין אותו. היה ברור שאין לנו זמן ושאנחנו יוצאים לדרך מיד. לאחר מכן, משרד הבריאות החליט שהוא עושה מכרז שבו נכללת גם חברת AIDGenomics, היבואנית של BGI בארץ".

ההחלטה של משרד הבריאות להקפיא את הקמת המעבדה גרמה להרמת גבה אצל אנשים רבים, בעיקר בגלל הצורך להגדיל את מספר הבדיקות. עם זאת, סביב המיזם של מיי הריטג' והסינית קיימים מספר סימני שאלה, כפי שפירטנו בכתבה שפורסמה במהלך הסופ"ש. בין השאר העלו שורה של מומחי טכנולוגיה ומשפט תהיות לגבי שיתוף הפעולה עם חברה סינית וחששות כי היא תקבל גישה למידע רגיש של אזרחי ישראל. במיי-הריטג' סירבו להגיב לאותה כתבה, אך כעת יפת החליט להתייחס. במשרד הבריאות לא הסכימו להגיב לשתי הכתבות, כולל לטענות שהעלה יפת.

"זה יכול להיראות מפחיד"

מיי-הריטג' הוקמה ב-2003 על ידי יפת, כרשת חברתית שמאפשרת למשתמשים לבנות אילנות יוחסין משפחתיים. בהמשך הדרך החברה התפתחה ונוספו לה שירותים וכיוונים עסקיים נוספים - ב-2016 השיקה החברה בדיקת דנ"א ביתית, שתוצאותיה הגנטיות מאפשרות למשתמשים לאתר קרובי משפחה ולקבל מידע מפורט על מקורותיהם האתניים והגיאוגרפיים. בשנה שעברה שודרג השירות, כך שהחברה תוכל על סמך הדגימות לספק מידע בריאותי, כמו רמת סיכון למחלות גנטיות ונשאות של מחלות תורשתיות.

האם אתה מבין את החששות מפני שיתוף הפעולה עם הסינים?

"אני מבין שעל הנייר זה יכול להיראות מפחיד למי שלא מכיר את הפרטים. אנחנו צריכים להתעלות מעל זה, אם הסינים הם אלו שיכולים להוציא אותנו מהקורונה. אם הם היו היחידים שהיו יכולים לתת לנו נשק ביום כיפור, אז מה היינו עושים - מפסידים במלחמה? אני מבין את החשש מהסינים אבל לא מסכים איתו, ולא חושב שזה מה שעומד מאחורי ההקפאה. במעבדה שלנו אין ציוד שיאפשר לנו להפיק דנ"א, ומשרד הבריאות יכול להיכנס ולבדוק אותנו. הסינים לא יהיו נוכחים במעבדה לאחר תקופת ההקמה, ולא מקבלים גישה לשום מידע. אין קו נתונים מהמעבדה לסין, אלא רק למשרד הבריאות.

"אנחנו גם משמידים את כל הבדיקות. להבנתנו, אין לנו שום יכולת לעשות איתן משהו בלאו הכי. אין לי בעיה שמשרד הביטחון יבדוק אלף פעמים אם הסינים לא השתילו משהו לציוד. BGI כבר כיום מוכרת את הציוד שלה בישראל".

  אם לא מדובר בחשש מהסינים, מדוע להערכתך הוקפא המיזם?

"במשרד הבריאות החליטו לערוך מכרז עם היבואן של BGI בישראל. להבנתי, ואני לא עו"ד, בזמן חירום מדינה לא צריכה לעשות מכרז כי הוא יעכב את הפרויקט. וגם יש סעיף שאם עלול להיגרם נזק לכלכלת המדינה אז לא צריך מכרז. מבחינתי שיקימו את שתי המעבדות, שיתנו רק ליבואן - אבל שיקימו. אני מאמין שצריך לעשות כמה שיותר בדיקות. משרד הבריאות מעדיף לשלוט כמה שניתן בביצוע הבדיקות, ויכול להיות שעד שנתעורר, הסינים כבר יעברו להקים מעבדה במדינה אחרת - זאת יכולה להיות בכייה לדורות".

"אנחנו רוצים להקים מעבדה פרטית"

  אם חשוב לכם נושא בדיקות הקורונה, מדוע לא קיבלתם את ההצעה של מנכ"ל בית חולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין לשכור את המתקנים בקמפוס הדסה, שמוכנים לפעולה, כמו גם סיוע בגיוס כוח אדם?

"אנחנו רוצים להקים מעבדה פרטית. ככל הידוע לי זה שטח של המדינה. רוטשטיין אמר לנו רק לקחת את השטח של המעבדה, אבל זה היה שטח קטן מדי, של 1,000 מ"ר. אנחנו מצאנו שטח בפתח תקווה של 2,800 מ"ר, וגם העדפנו שטח במרכז הארץ. בעין כרם יותר קשה לגייס כוח אדם. רוטשטיין לא בדיוק הציע לי את הדוקטורנטים, אלא רק אמר שהוא יעזור לנו להביא כוח אדם. אני אשמח לגייס כל עובד מוכשר שהוא יציע לי. כנראה גם למנכ"ל הדסה יש אינטרסים - הוא רוצה את המעבדה אצלו".

  מה תגובתך למכתב של מומחי המשפט והטכנולוגיה למשרד הבריאות שבו הם ביקשו "לפרסם את תוכן ההתקשרות לאלתר", וזאת מתוך חשש שהמידע הרפואי יזלוג למטרות אחרות ויגיע לידיים מסחריות ואחרות?

"אני מבין את החששות של אלו שכתבו את המכתב, כי מי שרואה מרחוק חברות פרטיות מסחריות שעובדות עם הסינים עלול לחשוש שהן יכולות להשיג גישה למידע גנטי. אבל חתמנו על הסכם שלא נותן לנו שום זכות לשימוש במידע. אנחנו לא יכולים לעשות כלום, זה לא שייך לנו. בגלל שידינו נקיות, אין לנו בעיה להראות את ההסכם. למעשה שלחנו להם את החלקים בהסכם שקשורים לפרטיות, אבל כותבי המכתב רוצים שהמשרד יחשוף את כל ההסכם שכולל גם תנאים עסקיים.

"בכל מקרה, אנחנו לא מכניסים ציוד שמסוגל להוציא דנ"א, מעבדה כזו היתה עולה פי 100. לגבי אזרחים ישראלים - אסור לנו ממילא לבדוק בדיקות דנ"א שלהם.

"החוזק שלנו בלעבוד ישירות עם הסינים משום שברגע שהם בונים איתנו מיזם של 50%-50%, יש להם עניין בהצלחת הפרויקט. הם רוצים שיהיו כמה שיותר בדיקות. העובדה שהם רוצים להיות שותפים מאוד חשובה להצלחת הפרויקט. אם חסרים מטושים הם יהפכו את העולם כדי להביא אותם. אני לא מטיל דופי ביבואן שרוצה להיות חלק מהפתרון ואני מאחל לו שהוא יצליח ושאנחנו נצליח".

  מה האינטרס של BGI?

"חברת BGI היא מחברות הגנטיקה הידועות העולם, והחזקה באסיה. זאת חברה שמומחית בהרכב הגנטי של נגיפים, והיא מחזרת אחרינו כבר שנה כדי להקים לנו מעבדה של בדיקות דנ"א. אנחנו החברה הגדולה בעולם בתחום מחוץ לארה"ב (והשלישית בסך הכל). BGI רצתה אותנו בתור לקוח ענק כי הממשל האמריקאי לא מאפשר לעשות עסקים עם הסינים. הם ביקרו אותנו בערך עשר פעמים בשנה האחרונה, כי רצו שנקים ביחד מעבדה באירופה. BGI שיחקה תפקיד מפתח במאבק של הסינים בקורונה, ויש לה את הניסיון הדרוש.

"הם פיתחו שיטה של בניית מעבדה בפריסה מהירה, כולל הבאת רובוטים, פס ייצור, ציוד לבדיקה ממוגנת ואת המומחים עצמם. עכשיו הם מקימים מעבדה כזאת באבו דאבי ואז הם מתוכננים לבוא לישראל. האינטרס שלנו הוא שנקים מעבדה ביחד כפי שהם רצו, אבל בישראל ולא באירופה. עוד כמה שנים, כשהקורונה תיגמר, נוכל לנצל חלק מהתשתית ולעשות הסבה לבדיקות דנ"א.

"בנוסף, אנחנו אמנם הצהרנו שמיי-הריטג' לא תגרוף רווח מהמיזם המשותף, אבל לסינים יש 50% ממנו והם יקבלו ממנו כסף. ההתחייבות של המדינה לקנות מאיתנו בדיקה לא כל כך גדולה, ואם לא יהיה צורך בהן - נעשה בדיקות גם עבור הפלסטינים, הירדנים והמצרים. גם עליהם לא נעשה כסף - תקראו לי נאיבי, אבל אני חושב שזה יכול לתרום ליחסים במזרח התיכון". 

לא התקבלה תגובה מAid Genomics לדברים.