התוכנית האמריקאית שתעזור לסטארט-אפים ישראליים לצלוח את המשבר

כדי לסייע לשקם את הכלכלה האמריקאית בזמן משבר הקורונה, בימים האחרונים אושרה תוכנית פדרלית בסך 2 טריליון דולר שכוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות ודחייה של תשלומי מס. רבות מחברות הסטארט-אפ והצמיחה הישראליות פונות לשוק האמריקאי כשוק יעד, ופעמים רבות מנהלות ממנו חלק ניכר מפעילותן העסקית, ולכן יכולות ליהנות מחלק מההטבות הללו.

ההטבה המשמעותית ביותר שעשויה לחול גם על רבות מחברות ההייטק הישראליות מיועדת לחברות שמעסיקות עד 500 עובדים, ונועדה להבטיח המשך העסקה ותשלום משכורת לעובדים בחברות אלה. מדובר בהלוואה של שגובהה נקבע לפי ממוצע הוצאות השכר החודשיות של כל חברה, עם תקרה של על 10 מיליון דולר לחברה, או עד 100 אלף דולר לכל עובד. ההלוואות ינתנו במסלול שנקרא PPP (תוכנית להגנה על שכר עבודה), שניתנת על ידי המנהל הפדרלי לעסקים קטנים.

חברה שתלווה כספים במסגרת המסלול, יכולה לבקש וויתור על החוב או על חלק ממנו, אם תוכיח שהשתמשה בכספי ההלוואה על מנת להמשיך לשלם שכר לעובדיה, ותראה שלא פיטרה אף עובד או הפחיתה משכרו. המסלול מיועד לחברות שיראו שהן זקוקות להלוואה על מנת להמשיך את פעילותן השוטפת ובתנאי שאין להן הלוואות אחרות מהמנהל לעסקים קטנים.

לפי מחקר שערכו עורכי הדין יעל האוזר ויאיר גבע ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המנהל לעסקים קטנים בודק כמה עובדים מעסיקה כל חברה על ידי ספירה של עובדים גם בחברות קשורות. לפי המחקר שלהם, במקרים מסויימים, הרשות עשיה להחשיב קרנות השקעה שמחזיקות מניות מיעוט בחברת סטארט-אפ כבעלות שליטה בחברה, ולכן להחשיב את כל שאר החברות בתיק ההשקעות של הקרן כחברות קשורות לצורך מניין העובדים.

לפי גבע, שותף וראש מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, "כוונת הקונגרס לא הייתה למנוע מסטארט-אפים להשתתף בתוכנית, ובתעשייה מצפים שהמנהל לעסקים קטנים יוציא בקרוב הבהרות בנושא. בינתיים, הדעה הרווחת היא שזכות וטו לקבוצת משקיעים או לסוג מניות לא נחשב וטו שמקנה שליטה". לפי המחקר, זכויות של בעלי המניות שעשויות להצביע על שליטה בחברה הן יכולת למנוע מניין חוקי בהתכנסות של הדירקטוריון או אסיפת בעלי מניות, זכויות וטו בתחום הביצועי של החברה כמו זכות וטו על חלוקת דיבידנדים, שליטה על תקציבי החברה, זכות לפטר או להעסיק מנהלים, ליטול חובות ומחויבויות מתחת לרף מהותי, וזכויות משכון נכסים.

"סטארט-אפים ישראלים עם פעילות משמעותית בארה"ב שהושפעו ממשבר הקורונה בהחלט צריכים להסתכל על הלוואת ה-PPP", מוסיף עו"ד דותן ברנע, ראש המחלקה הישראלית של משרד עורכי הדין האמריקאי Lowenstein Sandler LLP המתמחה בתחום ההייטק. עם זאת, לדבריו, "ההלוואות ינתנו על בסיס 'כל הקודם זוכה', עסקים אמריקאים בבעלות או שליטה זרה עדיין צריכים להראות שניהול החברה האמריקאית נעשה על ידי אזרחים אמריקאים או מחזיקי גרין קארד".

הטבות נוספות במסגרת החוק היא הקלות מס למעסיקים. בין היתר, החוק מאפשר לדחות תשלומי ביטוח לאומי, ולקבל החזרי מס על הפסדים תפעוליים גם חמש שנים אחורה, ללא תקרה על שיעור ההפסדים עליהם ניתן לקבל החזר. חברת שיוכיחו שסבלו מירידה של לפחות 50% בהכנסותיהן בעקבות המשבר, יוכלו לקבל עד 50% החזר מס על משכורות ששולמו לפני המשבר. בחברות של עד 100 עובדים ההחזר יחול על כלל העובדים במשכורות של עד 10,000 דולר, ובחברה של למעלה מ-100 עובדים, ההחזר יכול על עובדים שאינם מסוגלים לעבוד בזמן המשבר בלבד.

בימים אלו שוקדים גם בישראל על תוכנית סיוע להייטק, שאולי אף תפורסם עוד לפני החג. ככל הנראה התוכנית תכלול מרכיב משמעותי של ערבות מדינה לטובת נטילת חוב על ידי חברות ההייטק. כך המדינה תוכל באמצעות הקצאה של סכום מסוים, כנראה מאות מיליוני שקלים, להניע צהלך שיזרים לתעשייה סכום שגהוה פי 20-30 מהיקף הערבות.

כמו כן, בשבוע שעבר רשות החדשנות כינסה פורום וירטואלי של נציגי התעשייה, בהם היו נציגים מ-IATI, פורום חברות הצמיחה, צבי מרום, יורם טיץ מ-EY, היזם יונתן אדירי - ונציגי הגופים הממשלתיים הרלוונטיים בהם משרד האוצר, רשות המסים, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד הכלכלה. כל אחד מהנציגים הציג את האופן שבו הוא רואה את האתגרים עמם מתמודדות חברות ההייטק בתקופה זאת, ולאחר מכן סוכם על המשך הדיונים בקבוצות קטנות.