בנק ישראל: גידול באשראי הבנקאי ויציבות לכאורה בריביות במרץ

גידול באשראי שניתן על ידי הבנקים, יציבות בריביות על ההלוואות, דחיית תשלומי הלוואה בהיקף של 3.3 מיליארד שקל שכ-200 אלף לקוחות היו אמורים לשלם בחודשים הקרובים אך שנידחו, למול דחייה בפועל של הלוואות בהיקף כולל של כ-3.3 מיליארד שקל. אלה הם המספרים המתונים על פניו שפרסם היום בנק ישראל ואשר מספרים את סיפור האשראי שהעמידה המערכת הבנקאית בחודש מרץ 2020 בצל משבר הקורונה, שמנוגדים לטענות שמושמעות כנגד המערכת הבנקאית על כך שהיא דוחה בקשות רבות להלוואות ומעלה את הריביות.

ואולם, חלק ניכר מהגידול באשראי שנרשם במרץ היה למעשה סגירת הלוואות בתנאים של טרום המשבר, שנקבעו עוד קודם להעלאות הריבית שאפיינו את סוף חודש מרץ, בין אם במשכנתאות שהציבור רץ לממש על פי התנאים שהוצעו לו בתחילת החודש ושאינם קיימים כיום ובין אם באמצעות ניצול קווי אשראי שסוכמו זה מכבר. אך לא רק זאת, בבנק ישראל עצמו מודעים לכך ש"לאחרונה ניתנו הצעות להלוואות במחירים גבוהים יותר", שמספרים על מגמה של ייקור ריביות בשלהי מרץ ובעיקר במבט קדימה.

"מאז החל המשבר, במהלך חודש מרץ, העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף של כ-24 מיליארד שקל נטו, גידול חודשי ניכר של 2.3% (ושל 28% במונחים שנתיים), זאת לעומת ממוצע חודשי של כ-2 מיליארד שקל בלבד בחודש ינואר ופברואר 2020". כך מסר היום בנק ישראל שציין כי מניתוח האשראי והריביות במערכת הבנקאית בצל משבר הקורונה נמצא כי הגידול אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת" כאשר "עיקר הגידול באשראי היה ללווים מסחריים ועסקיים בהיקף של 21 מיליארדי שקל".

עם זאת, בבנק המרכזי מסבירים כי חלק ניכר מהגידול האמור בהיקפי האשראי, במיוחד ללקוחות עסקיים ומסחריים, נבע ממימוש מהיר של קווי אשראי שהועמדו להם על ידי הבנקים עוד טרום המשבר, כך שמדובר באשראי שתנאיו נקבעו זה מכבר. "כ-30% מהאשראי החדש ללקוחות מסחריים ועסקיים הועמד על בסיס ניצול מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלו טרום המשבר", נאמר בהודעת בנק ישראל מהיום.

לצד זאת, הבנק המרכזי מציין כי "ככלל, ממוצע מחירי האשראי בשבוע האחרון של חודש מרץ (שיא המשבר עד עתה) נותר ללא שינוי לעומת המחירים בחודש פברואר 2020, שקדם למשבר" בהתייחסו להלוואות שניתנו. ואולם, גם בבנק ישראל מודעים לגידול בהצעות של הבנקים להלוואות, שבהן יש גידול חד בהרבה בריבית מכפי שמוצג מההלוואות שכבר ניתנו ושלא אחת התנאים בהם - הן מול הציבור הפרטי והן מול המגזר העסקי - נקבעו עוד טרם המשבר והעלייה בריביות.

בהקשר זה מגלה בנק ישראל כי "הפיקוח עודכן כי הלכה למעשה ניתנו לאחרונה הצעות להלוואות במחירים גבוהים יותר במגזרים השונים, שחלקם לא בוצעו בפועל ולכן לא מתבטאים בנתונים הממוצעים שמוצגים במסמך זה. כך למשל, הערכות על סמך נתוני הימים האחרונים מלמדות על עלייה של 0.7%-1% בריביות על משכנתאות". מציאות זו אף הובילה את בנק ישראל לשלוח מכתב חריף כנגד הבנקים, ביום חמישי האחרון, "ובו ציפייה שהבנקים ירתמו לסיוע למשק בצליחת המשבר על ידי הגדלת האשראי, בדגש על עסקים קטנים ומשקי בית, ותמחור הוגן של הלוואות, גם תוך פגיעה בשולי הרווח של המערכת הבנקאית".

בכל אופן, במבט לאחור ורק על ההלוואות שניתנו אומר הבנק המרכזי היום כי בניגוד למה שחש חלק מהציבור כשהוא בא לבנקים בבקשה לגייס אשראי, הרי שבהלוואות שאושרו ושניתנו "הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני בשבוע האחרון של חודש מרץ ירדה בכ-0.1% לרמה של כ-4.9%". בבנק המרכזי מסייגים ואומרים כי "ניכרה שונות גבוהה בין הבנקים בתחום זה", כך שנראה כי הירידה האמורה בריבית אינה מאפיינת את כל הבנקים. עוד אומרים בבנק ישראל כי הריבית הממוצעת לעסקים קטנים כמעט ולא השתנתה בשבוע האחרון של מרץ, ועמדה על 5.14%, כאשר הריבית הממוצעת על האשראי לעסקים מסחריים וגדולים עלתה מעט בשבוע האחרון של חודש מרץ, לעומת חודש פברואר, ב-0.12% ועמדה על 2.5%.

למול זאת, מציינים בבנק המרכזי לגבי המשכנתאות שניתנו בחודש שעבר - ושהתנאים של רובן נקבעו כבר בתחילת החודש עוד לפני ייקור הריביות שמדובר בו ושחל לקראת סוף מרץ - "הריבית השקלית הלא צמודה הממוצעת על האשראי לדיור (משכנתאות) בשבוע האחרון של חודש מרץ נותרה ללא שינוי לעומת חודש פברואר (2.5%). עם זאת הריבית במגזר השקלי הצמוד עלתה בכ-0.2%, לרמה של 2.8%. נדגיש כי עיקר הביצועים בחודש מרץ מקורם בשמירת ריבית ל-24 ימי עסקים מהתקופה שקדמה למשבר", אמרו בבנק, במה שלמעשה אומר כי מדובר בריביות שאינן משקפות את המצב הנוכחי אלא את המצב שהיה טרום משבר הקורונה.

עוד מוסיפים בבנק המרכזי כי "בשל העלייה בעלות גיוס המקורות של המערכת הבנקאית, בפרט מקורות גיוס ארוכי טווח, ולנוכח עלית הסיכון במשק, המרווח של המערכת הבנקאית, בדגש על מקטע המשכנתאות ירד, אל מול עלות גיוס המקורות שהתייקרו".

בבנק המרכזי מפרטים ביחס לאשראי שניתנו במרץ בחלוקה לפי מגזרים כי במרץ ניתנו משכנתאות בהיקף אדיר של כ-9 מיליארד שקל, "הגבוהים ביותר שהיו בעשורים האחרונים", כאשר בשוק מעריכים שזה קרה בשל רצון עז ונרחב לממש עסקאות שסוכמו זה מכבר כשהמשבר המאיים שימש כזרז לסיומן ולמימוש המשכנתאות שתנאיהן כבר סוכמו.

לצד זאת, מציינים בבנק המרכזיף באשראי הצרכני חלה ירידה בהיקף של כ-1 מיליארדי שקל, ירידה חודשית של 0.7% שמשמעותה ירידה של כ-8% במונחים שנתיים, כאשר באשראי לעסקים קטנים - שרבים מהם נקלעו למשבר שמאיים עליהם - חלה ירידה של כ-900 מיליון שקל באשראי, שהינה ירידה חודשית של 0.8% וירידה של 10% במונחים שנתיים. עוד מפרטים בבנק ישראל כי "הירידה באשראי הצרכני לא אפיינה את כל הבנקים, ובחלקם נרשמה עליה בהיקף האשראי הצרכני", כאשר "חלק לא מבוטל מהירידה נובעת מפירעונות של אשראי שהועמד בעבר, בתקופה בה חלק מהבנקים הגדילו מאוד את היקפי האשראי למגזר הצרכני" כשביחס לעסקים הקטנים נראה כי בבנק המרכזי תולים תקוות בכך שהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה תיתן מענה.

כאמור מעלה, בבנק המרכזי מציינים כי "במהלך חודש מרץ המערכת הבנקאית דחתה לכ-200 אלף מלקוחותיה תשלומים בסך של כ-3.3 מיליארדי שקל". מדובר בתקופות גרייס שהבנקים הודיעו עליהן מיוזמתם על מנת להקל על האתגרים התזרימיים המשמעותיים שנוצרו לרבים בשל אובדן מיידי ומשמעותי בזרם ההכנסות שלהם, בשל עצירת המשק בגין משבר הקורונה. ואולם, הגרייס, נציין, אינו חינם, והתשלומים שנדחים ישולמו ביתרת תקופת ההלוואה, כך שיתר ההחזרים החודשיים יתייקרו על מנת להחזיר את התשלומים שלא שולמו במועדם המקורי, ושהגדילו בפועל את היקף ההלוואה.

לצד זאת מפרט הבנק המרכזי כי "יתרת התשלומים שנדחו בפועל לעסקים קטנים הינה בהיקף של כ-1.1 מיליארדי שקל; יתרת התשלומים שנדחו בפועל לנוטלי המשכנתאות הינה בהיקף של כ-1.1 מיליארדי שקל; יתרת התשלומים שנדחו בפועל ללווים העסקיים הינו בהיקף של 696 מיליוני שקל; ויתרת התשלומים שנדחו בפועל ללקוחות הצרכניים הינו בהיקף של כ-374 מיליוני שקל". בבנק המרכזי מפרטים כי התפלגות התשלומים שנדחו עמדה על 11% מכלל הדחיות באשראי הצרכני, 33% בהלוואות לדיור (משכנתאות), 35% בעסקים קטנים והיתרה, 21% בעסקי-מסחרי.