הישיבה הלילית שפוצצה, ההלוואה שנתקעה והתקווה בראש הממשלה: העתיד של אל על נראה קודר מתמיד

מבוי סתום במו"מ בין משרד האוצר ובין אל על על תוכנית חילוץ לחברה. החברה זקוקה לאשראי מיידי בהיקף של כ-400 מיליון דולר על-מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה, על-רקע איום רואי החשבון שלה לרשום הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים.

בישיבת מו"מ לילית שנערכה אתמול בהשתתפות מנכ"ל אל-על גונן אוסישקין מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין התברר כי דיסקונט שהיה אמור להיות המלווה העיקרי לחברה, מתנה את העמדת האשראי בהגדלת ערבויות המדינה להלוואה, בעוד האוצר מסרב לפי שעה לקבל את תוכנית ההבראה שהציגה לו החברה. באל על מעריכים בעקבות כישלון המו"מ כי ההכרעה תעבור לדרג המדיני, קרי לפתחו של ראש הממשלה שאף הבטיח כי יסייע לחברות התעופה ולאל על בפרט.

הצדדים למו"מ הציגו גרסאות שונות לגבי נסיבות הפיצוץ אתמול. באוצר טוענים כי תוכנית ההבראה שהציגה החברה אתמול אינה מאפשרת התקדמות במו"מ בין היתר משום שאינה על דעתו של וועד העובדים בחברה. לגרסת אל-על האישור של הוועד יינתן ברגע שהעובדים ישתכנעו שהמדינה מוכנה לסייע לחילוץ החברה. אל על הציגה לאוצר תוכנית התייעלות שמשקפת חיסכון של 200 מיליון דולר ברמה שנתית, שמתוכו 150 מיליון דולר בהפחתת הוצאות שכר.

"עמדנו בחלק שלנו של הצגת תוכנית התייעלות", אמר ל"גלובס" מנכ"ל אל על גונן אוסישקין. "על זה יש וי. על מה שאין וי הוא על סוגיה שמעלים בפניי והיא למשך המשבר. תרחיש שבו המשבר לא ייעצר אחרי 6 חודשים אלא אחרי 12 חודשים. ולזה אין לנו מענה כפי שאף אחד יודע כמה זמן המשבר יימשך. אנחנו עבדנו לפי תרחישי האוצר".

תוכנית ההתייעלות שהציגה אל על מתייחסת לשלושה שלבים, דימום - מה שקורה כעת לאור משבר הקורונה, התאוששות הדרגתית ותוכנית שתאפשר לחברה לעמוד על הרגליים ביום שאחרי. התוכנית כולל צמצום בכוח-האדם של החברה שעומד על כ-6,360 עובדים - קיצוץ כזה מגלם חיסכון של 150 מיליון דולר וקיצוץ רוחבי נוסף בעלויות תפעול שיגלם חיסכון של 50 מיליון דולר.

"ללא סיוע ממשלתי מידי אל על נמצאת על סף סגירה תוך פרק זמן קצר", אומר אוסישקין. פרק הזמן הזה מוערך בשבועות. "האינטרס של ביטחון תעופתי באמצעות אל על הוא חלק מאינטרס של ביטחון לאומי. וזו החלטה שצריכה להתקבל על ידי הממשלה".

אל על בוחנת את הסיוע שמעניקות ממשלות בעולם לחברות תעופה שבבעלותן או לחברות פרטיות כשרשימה ארוכה של מדינות העבירו סיוע בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. הלאמה, כפי שבחרה ממשלת איטליה למשל לעשות עם חברת אליטליה אינה על הפרק בדיונים עם האוצר. המדינה כבר הוכיחה שאין לה יכולת לנהל חברת תעופה כשהיא שואפת למדיניות של הפרטה בענפים שונים.

אל על עלולה לאבד את המטוסים

אופציה שכן עלתה על שולחן הדיונים היא לתת לאל על ללכת לפירוק או הבראה תחת מפרק או רוכש אחר. באל על סבורים שהמדינה לא מבינה את סוגיית המטוסים. הצי של אל על ממונף בתוכניות מימון על ידי בנקים וחברות ליסינג, אם אחד הספקים יגיש בקשה לחדלות פרעון המטוסים יחזרו לבעלות של הגופים הללו שלא בהכרח יאפשרו את השמשתם על ידי גורם אחר, רוכש חדש למשל. במילים אחרות, המטוסים, בלי הסדר רשמי לא יישארו בארץ. ישראייר וארקיע, אם יינצלו באמצעות הלוואה של 25 מיליון דולר לכל אחת - יוכלו לתת מענה חלקי עם צי המטוסים שלהן המונה כ-10 מטוסים. הן לא יוכלו לבצע טיסות לצפון ארה"ב עם הצי הזה ולמעשה השוק יישאר לחברות התעופה הזרות.

הליך של חדלות פירעון יכלול פנייה של אל על להגנה מפני נושים. בית הדין שימנה מנהל זמני שייתן הנחיות להנהלה או שיחליף אותה. הליך כזה יכול להתרחש גם אם אחד מספקים החברה יחליט שהוא תובע את אל על.

עוד נושא שנידון "מעל ראשה של אל על", הוא להעביר את אל על למודל של 50% מהיקפה כיום עם צי של 20 מטוסים וכוח-אדם בהתאם. מתווה כזה, אומרים באל על, לא ישנה את גובה ההזרמה הנדרשת ויאריך את משך החזרת ההלוואה ליותר מ-10 שנים כשאלפי עובדים ייפלטו לשוק העבודה.

היקף המימון הנדרש, 400 מיליון דולר משלב הלוואות וערבויות מדינה אחרי שאל על מבחינה הצליחה להוכיח כי היא תוכל להחזיר את המימון עם התייעלות של 200 מיליון דולר מדי שנה. בינתיים הודיעה החברה על דחייה בפרסום דוחותיה - לפי הנימוק שלה בהתאם להנחיות רשות ני"ע לדחיית פרסום הדוחות לכלל המשק.

המסר של אל על הוא שבלי הזרמה מידית של כספים היא לא תוכל לשרוד. הדיונים שנמשכו אל תוך הלילה אמש הסתיימו בכך שנציגי האוצר שלחו את אל על לפירוק. ברגע שהדיונים עוברים לדרג המדיני אל על נכנסת למדרון חלקלק משום שהזמן הוא פקטור קריטי בקיומה. בשבועות האחרונים מבצעת אל על טיסות להשבת ישראלים, כולל מיעדים שהיא מעולם לא טסה אליהם כמו פרו, קוסטה ריקה או אוסטרליה בטיסה ישירה. אל על מבצעת עשרות טיסות מטען להבאת ציוד רפואי מסין, 20 טיסות כאלה מתוכננות לשבועות הקרובים, 11 מתוכן במימון משרד הביטחון. במהלכים הללו מדגישה אל על את חיוניותה של חברת תעופה מקומית למדינה. מהלכים דומים מציגה גם ישראייר שכל צי המטוסים שלה פעיל בימים אלה בטיסות חילוץ ומטען, כולל טיסה היסטורית לסין.

אי אפשר להתקדם ללא הוועד

האם הסכסוך של הנהלת אל על עם הוועד הוא שמעכב את הסיוע? מבחינת אל על לא מדובר באירוע קונרקטי כשברור לה שיש משולש מחייב של הסכמה - הנהלה-ועד-מדינה ולא יתבצע כל מהלך חד צדדי. עובדי אל על הציגו מתווה שלטענתם משקף חיסכון של 150 מיליון דולר בשנה עם קיצוץ רוחבי בשכר וויתור על הטבות דוגמת טיסות הבונוס. הוועד טען שההנהלה דחתה תוכנית זו. המחלקות בין הצדדים התגלעה בעקבות דרישה של אל על לייעל הליכים קיימים בנהלי העבודה.

 הפגנת ועד עובדי אל על / צילום: ועד עובדי אל על

נושא אחר שהמדינה צריכה לקחת בחשבון הוא נכס הסלוטים של אל על - מועדי המראות ונחיתות מנמלי תעופה שונים בעולם בשעות נוחות שעליהן יש תחרות. הסלוטים הללו ילכו לאיבוד וחברה חדשה תצטרך להתחרות עליהן מחדש. זאת ועוד אל על מחזיקה גם בכ-2,000 עובדי אבטחת טיסה שגם הם יצטרפו למעגל האבטלה במידה והחברה תיכנס לפירוק.

בנק דיסקונט עדיין בתמונה

האם אפשר לצאת מהפלונטר? בנק דיסקונט עדיין בתמונה, מה שמעודד את אל על במידה מסוימת. אל על, כמו חברות תעופה רבות נקלעה למשבר בעקבות הנחיות לעצירת טיסות שניתנו מהמדינה. כעת היא מצפה שהמדינה תעמוד בהבטחה ותוציא את אל על מהבור העמוק שאליו היא צנחה - זאת בשלב ראשון עם עצירה של תשלומים. לאל על יש הוצאה קבועה של 40 מיליון דולר מדי חודש. בנק דיסקונט מרגיש שהסיכון גדול אולם אם המדינה בהחלטה של הדרך המדיני תיתן גב להלוואה כזו הבנק יאפשר אותה והמדינה תשלים את הסיוע בערבות מדינית שתכלול גם את המטוסים. התקווה של אל על מעל הכול היא שהמדינה תבין שחברת תעופה היא גם אמצעי לצאת מהמשבר בעיקר שישראל מוגדרת כאי תעופתי, כעת זה דרך הבאת ציוד אולם בעתיד התעופה תשמש את המדינה לפונקציות חיוניות בזירה העסקית והפרטית.