דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

שוק הנדל"ן בקיפאון. משרדי המכירות שוממים, וגם אם יש מי שמתעניין ובודק אפשרות לרכוש, הוא לא ממהר לסגור חוזה.

מנגד, אתרי הבנייה ממשיכים לעבוד בתפוקה כמעט מלאה. כידוע, הדלק המניע את ענף הנדל"ן הם פרויקטים עתידיים. זכייה במכרז על קרקע מאפשרת ליזם לקיחת אשראי לפרויקט קיים, דבר שמניע שרשרת ארוכה של גורמים בענף, אלא שדווקא הביורוקרטיה הממשלתית דוממה מנועים.

לא די ששנת 2020 התחילה בצורה מקרטעת לאחר שמעט מאד מכרזים פורסמו, ועכשיו משתקים את 2020. ברגע שוועדות התכנון משותקות או מתפקדות בהילוך נמוך, תיווצר דחייה של הליכים תכנוניים בחצי שנה לפחות.

אין גורם בישראל שמעוניין בטלטלה של שוק הנדל"ן, ולכן חובתה של המדינה לדאוג שהחזרה לשגרה תהיה מהירה ולכך שיכולתו של הציבור לרכוש דירה לא תורע ביחס לימים שלפני הקורונה.

דווקא הימים שקדמו למשבר סימנו מגמה מעודדת. בחצי שנה האחרונה נסגרו מכרזי '"מחיר למשתכן" על פחות מ-10 אלפים יח"ד, כאשר ההצעות שהגישו הזוכים היו מגוחכות והסתמכו על הרווח מהחלק של הדירות בשוק החופשי בפרויקט.

אמנם ברמ"י הבינו שמדובר בסוג של קומבינה והעמידו רף למחיר המינימום' אולם הדבר הוכיח כי יזמים ותיקים ירדו מהגדר והפנימו שניתן לשלב בין מחיר למשתכן לשוק חופשי ולהרוויח.

עוד מי שירד מהגדר הם הזוגות הצעירים, כך לפחות ניתן ללמוד מההגרלה האחרונה של מחיר למשתכן. אלה שחיכו כל הזמן להגרלה שתתאים לחלום לרכוש את דירת חלומותיהם בסביבה המתאימה להם, הבינו שהשוק הדלדל וזו כנראה ההזדמנות האחרונה להירשם לדירות האחרונות שנותרו בשוק.

כשמסתכלים על שתי המגמות האלה, ניתן להסיק שהשוק של מחיר למשתכן עוד לפני משבר הקורונה די מיצה את עצמו' וכי לא יישארו עוד דירות. ברגע שנחזור לשגרה. אנשים יקנו כל מה שיש, דבר שימצה את מלאי הדירות במחיר למשתכן (שרובן אגב בהליך של בנייה או טרום בנייה).

דווקא משום כך אסור ששוק הנדל"ן יעצור' שכן המחיר שנשלם על המשך הקיפאון יהיה יקר, יקר מדי.
המדינה עוברת תקופה לא קלה. לאחר שהמדינה תצליח לעצור את הדימום של המגזרים השונים במשק, יהיה עליה להניע את הכלכלה. שוק הנדל"ן הינו הקטר של המשק וחיוני מאוד לצמיחה ועל כן המדינה לא צריכה לחכות ששוק הנדל"ן יקרוס, אלא לתמוך בו כבר היום. ברגע ששוק הנדל"ן ייפול המדינה פושטת רגל' ולאף אחד אין אינטרס בכך.

בעוד השוק הפרטי התאים את עצמו למצב ומוצא דרכים להמשיך לתפקד, נדמה שהביורוקרטיה עצרה ורק המגזר הציבורי קופא.

אם האדריכלים שלנו ויועצים אחרים עובדים מהבית ומצליחים להמשיך להתנהל גם ללא צורך להיפגש, אין סיבה שהמגזר הציבורי לא יידע לעבוד כך ולהתאים את עצמו למצב. אסור שהמגזר הציבורי יקפיא את המצב עד יעבור זעם, שכן המחיר שכולנו נשלם יהיה גבוה מדי.

כך, למשל, יש להמשיך את שיווק קרקעות של רמ"י ואין שום סיבה לעצור את המשך שיווק הקרקעות.
בנוסף לכך כבר יש סימנים לכך שהבנקים יושבים על הגדר ולא פותחים אשראים חדשים, ולכן על המדינה לתת רשת ביטחון לבנקים, כדי להבטיח את המשך הליווי הבנקאי לפרויקטים.

כמו כן יש להבטיח את המשך השגרה של תהליכי רישוי ותכנון, לוודא שרשויות מקומיות ממשיכות לתפקד, לתת היתרי בניה וטופסי 4 וכן להאיץ את הפעלת מכוני הבקרה.

כדי לשמור על השוק לאחר המשבר, המדינה תצטרך לעשות כבר היום כמה מהלכים ובראשם להשיב את המשקיעים ואת תושבי החוץ לשוק, כיוון שאלה הם הראשונים שיכניסו כסף לקופת המדינה מכספי מיסי הנדל"ן.

בשבועות האחרונים נפדו מאות מיליוני שקלים משוק ההון וכמו בכל משבר כלכלי, הציבור מוצא את מפלטו בנדל"ן. על המדינה לעודד מגמה זו באמצעות צעדים כגון הורדת מס רכישה לדירה שנייה, מתן אפשרות לקבלת משכנתא בגובה 90% לרוכשי דירות חדשות וגם למשפרי דיור כדי לתת לאנשים אפשרות לקנות דירות, או לחילופין מתן גרייס חלקי למשכנתא לתקופה של 3 שנים.

בנוסף, על המדינה להציע מתווה חדש של סיוע לזוגות צעירים לרכישת דירה. מדובר בצעדים שעלותם לקופת המדינה זניחה ביחס לתקבולים שהמדינה תקבל ממיסוי.

הכותב הוא שייקה נפחא, מנכ"ל חברת הנדלן סלעית