תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

תקלה קיצונית בבית המשפט השלום בתל-אביב: נאשם שלא היה מיוצג, נשפט - ונגזר דינו בתיקו של נאשם אחר.

נאשם שהה בביתו באיזוק אלקטרוני וחיכה לפתיחת משפטו בבית המשפט השלום בתל-אביב, לאחר שנתפס. אלא שבאותו זמן ממש התייצב בבית המשפט אדם אחר, והגיע עם נציג התביעה המשטרתית לעסקת טיעון בפאתי אולם בית המשפט. הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו הוא יודה ויורשע, וצמצמו את המחלוקת ביניהם על אודות גזר הדין. אותו אדם הודה בפני השופט בעובדות כתב האישום, ולאחר טיעונים לעונש - בית המשפט גזר את עונשו, מאסר על-תנאי.

רק בעיה אחת הייתה בסיפור: אותו אדם הודה בתיק לא שלו, והשופט חרץ את דינו של אדם שלא בפניו וללא ידיעתו.

התקלה החמורה התגלתה כאשר הנאשם הגיש בקשה לקביעת מועד לדיון להקראת האישום והנחיה לביטול לצורך כך של חובת האיזוק האלקטרוני. השופט שמואל מלמד הגיב לבקשה: "בתיק זה ניתן גזר דין. לא ברורה לי בקשת ב"א-כוח הנאשם". הסנגור גילה לתדהמתו כי כבר הורשע ונגזר עונשו, ומיהר להגיש ערעור על ההרשעה. הפרקליטות הסכימה לבטל את פסק הדין באמצעות חזרה מכתב האישום. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את בקשת הצדדים וזיכה את הנאשם באמצעות ביטול כתב האישום.

לאחר מכן הגיש הסנגור תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם. לאחרונה הנציב שהם כתב החלטה, אשר מצד אחד מנקה את השופט מלמד מהמחדל - אך מן הצד השני מבקשת שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם. 

בתלונתו הובעה תרעומת כיצד נדון עניינו של הנאשם בלא סנגור, והכיצד לא נדרש אותו אדם שהתייצב בבית המשפט, להזדהות טרם שהתקיים הדיון בעניינו.

בתגובתו לתלונה מסר השופט מלמד כי "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי". עוד הוסיף השופט כי "מפרוטוקול הדיון ברור כי התייצב לפניי אדם, ונערך משפט בו נרשמו הדברים אותם אמר בדיון". השופט ציין כי יום הדיונים המדובר היה יום הקראות מרוכז, "בו נקבעים על-ידי המזכירות תיקים לדיון הקראה".

השופט מסר כי כך מתנהלים הדברים ביום זה באולמו - הנאשם מגיע לאולם ומוסר את ההזמנה לדיון לתביעה "שמוציאה את התיק"; ביום זה נמצאים שני תורנים של הסנגוריה הציבורית. ככל שנאשם מסכים להיות מיוצג, תיקו עובר לסנגור התורן; אם הנאשם אינו מעוניין בייצוג, הוא יכול לשוחח עם נציג התביעה ולהגיע עמו להסדר טיעון; בכל מקרה, התביעה מוסרת לבית המשפט את מספר התיק, שעולה במערכת "נט המשפט", והשופט קורא בשמו של הנאשם.

לדברי השופט, לאחר שהנאשם כבר מסר את ההזמנה לדין לנציג התביעה, ככל שהושג הסדר טיעון, מקריא השופט את כתב האישום ומוודא עם הנאשם שהוא הבין את תוכנו והוא מודה בו. לאחר ההרשעה נשמעים הטיעונים לעונש ונגזר דינו של הנאשם.

נציג התביעה המשטרתית טען בתגובתו לתלונה כי "מדובר באירוע מצער ביותר, שלמיטב הבנתי אירע בשל טעות אנוש ובהיסח הדעת, ומוטב שלא היה קורה". לדבריו, בדיעבד התברר כי לאותו יום דיונים זומן, מלבד הנאשם, "נאשם אחר ששמו הפרטי זהה לשמו הפרטי של הנאשם בתלונה שבנדון". מסתבר כי אותו אחר הוא שנשפט "בתיק של הנאשם במקום בתיק שלו".

השופט עצמו שיער גם כן כי "אנשים עם שם דומה ניהלו תיק באותו יום בבית המשפט, התביעה בשגגה העלתה את תיקו של האחר, וכאשר קראתי בשמו של הנאשם, קם נאשם אחר, והטעות נגררה במהלך הדיון", וזאת, כאשר בית המשפט הקריא למי שהיה בפניו את כתב האישום, הוא הודה באמור בו, "ובכך השגגה הונצחה".

עורך הדין הבהיר כי הנוהג באולם הוא שנאשם בלתי מיוצג פונה לרוב לתובע המצוי באולם ומוסר את שמו; התובע מעיין ברשימת התיקים הקבועים לדיון, כדי לאתר את שמו של הנאשם ואת מספר התיק הרלוונטי; לאחר שהתיק מאותר, מציג התובע לנאשם את כתב האישום, על-מנת שזה יאשר את פרטיו המופיעים בכתב האישום; כששמו של הנאשם לא נמצא ברשימת התיקים, הוא מופנה לבירור אל מול העוזר המשפטי של השופט. באופן זה, על-פי רוב, "הזיהוי מתבצע על-ידי מסירת פרטי זהות שהנאשם מוסר".

השופט מוסיף עוד כי בעקבות התלונה הוא ערך "בדיקה ראשונית" עם שופטים פליליים במחוזות שיפוט אחרים, ובדיקתו העלתה כי "במהלך הדיון באולם בית המשפט השופטים אינם מבררים את זהות הנאשמים באמצעות תעודת זהות".

השופט ביקש לדחות את התלונה, בשל העובדה כי בסופו של דבר לא נגרר לנאשם נזק, וכיוון שבעקבות האירוע הנוכחי המחלקה הפלילית בבית משפט הפיקה לקחים. לדבריו, השופטים בבית משפט זה מונחים לבקש, בדיונים של נאשמים בלתי מיוצגים, כי הם יזדהו באמצעות תעודת זהות.

הנציב שהם כתב בהחלטתו כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו. מכל מקום כתב שהם כי "יש להצר על השגגה שנפלה בבית המשפט, עת נאשם פלוני, שלא היה מיוצג, נשפט, ונגזר דינו בתיקו של נאשם אחר". לדברי שהם, "נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, כמו גם לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל".

את החלטתו סיים הנציב שהם כי "מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם בית המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך יקבע נהלים חדשים, אשר ימנעו תקלות כדוגמת אלה, בעתיד".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "הרשות השופטת מתייחסת לכל החלטותיו של נציב תלונות הציבור על שופטים באופן ענייני וברצינות הראויה ומפיקה את הלקחים הנדרשים מן ההחלטות. כך יעשה גם במקרה זה.

"עם זאת, מן הראוי להדגיש כי על-פי החלטת הנציב מדובר במקרה נדיר, וכי האשם לגבי התקלה שאירעה איננו מיוחס לבית המשפט. מכל מקום, התקלה שאירעה עקב הטעות בזיהוי הנאשם תוקנה במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, וכתב האישום בוטל".