זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

"בנקודת הזמן הזאת, לדעתי כדאי להתחיל לרכוש מניות. ברור ששנת 2020 תהיה שנה של ירידה מהותית בהיקף ההכנסות והרווחים של מרבית הסקטורים, אבל כבר יש לזה ביטוי בירידה החדה של מרבית הנכסים - מי שרצה למכור במהלך חודש מרץ עשה את זה או שיש כבר שחקנים שנכנסו לאחרונה ואופק ההשקעה שלהם הוא בעיקר ארוך טווח והם "יחזיקו" עכשיו סחורה, לכן במבט קדימה אם נראה שיפור הדרגתי, גם האטרקטיביות של השקעה בשוק ההון תגדל". כך אומר קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, בריאיון ל"גלובס".

צריך לזכור, הוא מוסיף, "שזה לא המשבר הראשון, ראינו כבר משברים בעבר ויהיו עוד בעתיד, אבל תמיד הרצון לגדול ולהשתפר ולשאוף לרמת חיים טובה יותר אפיינה את האוכלוסייה והביאה אותה לשיאים חדשים וכמובן שכנגזרת גם את שוק ההון. הפעם, לאחר המגיפה הזו, המשקיעים בהחלט ייקחו את שינוי התנהגות הצרכנים בחשבון בבואם להשקיע. אני בהחלט ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה, אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית, בהתאם לכל סקטור וסקטור. יהיו סקטורים שיירשמו התאוששות מהירה וכאלה עם התאוששות איטית יותר".

על איזה סקטורים אתה ממליץ וממה אתה ממליץ להתרחק בשלב הנוכחי בין אם בשוק המניות או בשוק האג"ח הקונצרני ?

"ראשית, כמובן שיש קורלציה דיי ישרה בין שוק המניות לאג"ח הקונצרני מבחינת ההסתכלות על אטרקטיביות ההשקעה בשלב הזה, וההבדל העיקרי הוא כמובן רמת התנודתיות והסיכון בין שתי החלופות הללו. סקטור ראשון שהייתי מתרחק ממנו כרגע הוא תחום תיירות החוץ - ברור שכדי למנוע גלי הדבקות נוספים ייקח עוד זמן עד שאנשים יתחילו לטוס לחו"ל וזה סקטור שיתאושש לאט, לעומת זאת, תחום תיירות הפנים ורשתות ההלבשה יהוו תחליף השקעה (השופינג שאנשים עושים בחו"ל יעבור לפה). במילים אחרות, כדאי להזמין כבר עכשיו מקום לחופשה בקיץ במחיר זול, וכדאי לקחת בחשבון שזה ישנה בקרוב בגלל עודף ביקוש, אנשים ירצו לנשום קצת, אבל בארץ, וזה צפוי להקפיץ מחירים".

"סקטור נוסף שלא הייתי נכנס אליו כרגע הוא ייזום נדל"ן למגורים. התרחיש הסביר הוא שחלק ניכר מהעובדים שיצאו לחל"ת יחזרו למקום העבודה שלהם אבל יהיה גם חלק משמעותי שלא יחזור ויפוטר. הערכה היא שרוכשי הדירות ימתינו לפני שהם יחזרו לרכוש דירות בגלל הירידה בביטחון הכלכלי של הרוכשים אשר תוביל לירידה בביקוש. לפיכך יהיו עסקים בתחום שיתקשו יותר, כאלה עם מאזנים פחות חזקים, חברות ממונפות יותר שירגישו את הלחץ התזרימי אז יתחילו גם הנחות במחירי הדירות. לכן אני מעריך שייקח זמן עד שהתחום הזה יתאושש הן במישור הריאלי והן בשוק ההון".

מנגד, אומר חזן, "התחום הטכנולוגי הוא אחד מאלה שהביקוש אליהם גדל גם כשאנשים עובדים מהבית, בין היתר כי צריך יותר פתרונות טכנולוגים מותאמים לעבודה מרחוק והחברות הטכנולוגיות מנצלות את הסיטואציה החדשה על מנת להיענות לביקושים החדשים שיתפתחו. דוגמא נוספת היא פיתוח אלגוריתמים של זיהוי פנים עם מסכות, אשר נדרשת ע"י ארגונים ורשויות שרוצים לזהות את האנשים גם במצב החדש, זו עוד דוגמה לפתרונות חדשים שמותאמים לסיטואציה הנוכחית".

מה לגבי סקטור הנדל"ן המניב למשרדים?

"כמו שציינתי, החזרה לשגרה של העובדים תהיה מדורגת ולא כל העובדים שיצאו לחל"ת יחזרו, עסקים ירצו למזער הוצאות לאחר פגיעה בהכנסות. אז בתקופה הקרובה סביר שלסקטור הנדל"ן המניב ייקח זמן עד שיחזור לרמות טרום המשבר, הביקוש ירד וייתכן שמחירי השכירות יעשו התאמות כלפי מטה, זה להערכתי יקרה במהלך שנת 2020, ככל שהמשק יתחזק וישתקם הביקוש לנדל"ן המניב דווקא יגדל ממניעים רבים - כרגע זה לא סקטור חזק להשקעה ואם מסתכלים לשנה אחרי שהמשבר יהיה מאחורי, גם הסקטור הזה וגם ייזום נדל"ן למגורים יתאוששו".

"סקטור נוסף שכדאי להשקיע בו הוא האנרגיה המתחדשת וזאת מכיוון שהוא בעל פרויקטים ארוכי טווח. ההסכמים עם החברות אינם מושפעים ממשבר הקורונה וסה"כ המגמות שלו לטווח הארוך עדיין תומכות בהשקעה בתחום האנרגיה מתחדשת, גם בשל התמיכה של מרבית הממשלות בעולם. יחד עם זאת, יש פה כוכבית אם תהיה עלייה במחירי המימון או אם הזמינות של המימון תרד, במקרה כזה אולי נראה פגיעה באופן של עיכוב במימון פרויקטים עתידיים".

את חודש מרץ סיימה קרן אמידה בתשואה שלילית של 3%. זאת לעומת ירידה של כ-17% במדד ת"א 125.  מאז חודש יולי 2013, אז החלה קרן הגידור אמידה את פעילותה, השיג חזן תשואה מצטברת של 71% לעומת כ-12% למדד ת"א 125 .

לדבריו של חזן, "כשיש לך כ"כ הרבה הגבלות על התנועה והסגרים במקומות רבים בארץ ובעולם ברור שמצבה של הכלכלה משקף הרעה חמורה. הסיטואציה הנוכחית הוסיפה למשקיעים משתנה חדש שלא היה בעבר - מתי המשק יעבור לפעילות מלאה וללא הגבלות, זה הנעלם הגדול של המשקיעים ששואלים 'פנינו לאן'? אם בשבועות הקרובים נראה חזרה של המשק לשגרה באופן מדורג נוכל לבחון את נקודת האיזון הנכונה הן מבחינת התפשטות הנגיף מול השאיפה לפגיעה הנמוכה ביותר בפעילות המשק".

"אני מניח שיהיה פה תהליך, כלומר התשובה לא תלויה רק בנקודת יום ספציפית 'מתי חוזרים' והלאה, אלא החל ממנה יחל המבחן - אם יראו מצד אחד שהעקומה ממשיכה להשתטח ומצד שני ההקלות יורחבו - זה מצב שהמשק יוכל להכיל ורב העסקים ישרדו את המכה בטווחים כאלה. במידה והמשק לא יתחיל לחזור לפעילות מדורגת מחודש מאי - אז המצב הכלכלי יורע ביחס למחירים המשתקפים בשוק ההון היום ואנחנו כמובן נצטרך להתנהל בהתאם. כולי תקווה שבגזרת מקבלי ההחלטות המרכזיים ומשרד האוצר בניהם, קולו של משרד האוצר והנגיד יגברו ככל שעקומת הנדבקים והמונשמים תתיישר".

האם התגובה של השווקים עד כה מגלמת כבר בעיקר את הפגיעה הריאלית בחברות או שהמדדים עדיין משקפים את הפאניקה וחוסר הוודאות של תחילת המשבר?

"במהלך הירידות של חודש מרץ רשמה נקודת שפל שמדד ת"א 125 רשם בשיא - מינוס 35% וחזרה לנקודה שהוא שהה בה לפני 13 שנים במהלך שנת 2007, כלומר רמות של טרום המשבר הפיננסי של 2008. אין ספק שתגובת השווקים משקפת את מרכיב האי-וודאות הגדול הקיים כרגע, כאשר הפגיעה בכלכלה היא עמוקה ומשתרשת במחירי הנכסים. ברור שאסטרטגיית היציאה מהסגר תהיה מדורגת ומדודה והמשקיעים מבצעים היום הערכות כיצד משבר הקורונה ישפיע על עסקי החברות ביום שאחרי. כרגע הפגיעה בכלכלה הריאלית היא גבוהה ומרכיב האי-ודאות גדול ואני מעריך שלא כל הסקטורים יחזרו לשגרה באותו פרק זמן. יש סקטורים שיחזרו מוקדם יותר ואחרים, לדוגמא, תחום התעופה, יחזרו אחרונים, לכן אצלם הפגיעה ומרכיב האי וודאות גדול יותר והמנעד ברמות השווי ההוגן של החברות בתחומים הללו הוא רב יותר וקשה להערכה".

"אם בוחנים את אופן הטיפול במשבר, עושה רושם שנגיף הקורונה לא יירד מסדר היום בחודשים הקרובים עד שיימצא לו חיסון או טיפול 'משנה משחק' וע"פ המומחים אנחנו יודעים שזה ייקח זמן. מצד שני, ישנם כוחות שמנגד ש"מקזזים" את פרק הזמן הבעייתי הזה, הן מצד התנהגות האוכלוסייה והן מצד טיפול הממשלה וזרועותיה. בסה"כ מרבית האוכלוסייה נשמעת להוראות משרד הבריאות וההנחה היא שגם ביום שנחזור לשגרה חלקית אותה אוכלוסייה תמשיך להיזהר. משרד הבריאות מצדו ממשיך להגדיל את מספר מכונות ההנשמה ולייעל את כל הטיפול בנגיף. בנוסף אנחנו עדים לאסטרטגיית ההסגר של שכונות ויישובים ספציפיים שעוברת במניעת ההתפשטות של הנגיף וסביר שיהיו עוד תהליכים כאלה". 

האם לדעתך אנחנו במשבר דומה לזה של שנת 2008 או שמדובר במשבר של שנת 2000, שנמשך לתוך 2002 ורק ב-2003 הגיעה התאוששות ?

"אני מאמין שנלמד להכיל את נגיף הקורונה לאחר הפגיעה המפתיעה הראשונית שלו. חלק מסוים מההתנהגות שלנו בתקופה הנוכחית יישאר אתנו גם בעתיד. התשובה לשאלה הזו תלויה בשני משתנים קריטיים: האם הציבור ישמור על הנחיות של משרד הבריאות בשלבי החזרה לשגרה - ככל שנשמור יותר, הקורונה אולי תישאר, אבל מספר המונשמים יהיה נמוך והמערכת תכיל את הנגיף ואז ירגישו ביטחון להמליץ על עוד הקלות שישחררו את המשק. המשתנה השני הוא שאנחנו לא חיים בעולם לבד ומאוד תלויים באופן שבו מדינות המערב יצאו המגפה הזו, כי הכלכלה שלנו תלויה לא מעט בפעילות סחר החוץ - ככל שמדינות המערב יתאוששו מהר יותר מובן שזה ישפיע על התאוששות המשק המקומי לחיוב. יש פה פגיעה אמיתית בפעילות המשק ולא כל הסקטורים יתאוששו באותה מהירות - מה שאומר שחלק מהסקטורים יתנהגו כמו אחרי משבר 2008 וחלק אחר כמו אחרי המשבר של 2000". 

** אין בנאמר משום המלצה להשקיע בנייר ערך, או סקטור כזה או אחר המוזכרים בכתבה. כל העושה זאת פועל על פי שיקול דעתו בלבד.