דעה: הקורונה תוכר כ"כוח עליון", אם נרצה או לא

בישראל, וירוס הקורונה טרם הוכרז רשמית כאירוע של "כוח עליון", אולם לא יהיה מנוס מלקרוא לילד בשמו כבר בשבועות הקרובים. בפועל כבר נסללה הדרך להכרזה הדרמטית הן על-ידי המדינה עצמה והן על-ידי ארגון הבריאות העולמי, הכרה אשר לה השפעה מיידית על הכלכלה בארץ ובעולם.

המשבר הכלכלי החמור שגוררת איתה מגפת הקורונה יוביל לכך שעסקים רבים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות הרבות, כגון תשלום החזרי הלוואות לבנקים, התחייבויות ללקוחות ולספקים ולדמי שכירות וגם לא בהתחייבויות לתשלומים שוטפים.

הראשונים שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויות החוזיות יהיו כחצי מיליון עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים, אשר מהווים 51% מכלל העסקים בישראל. רובם עסקים אשר אינם מחזיקים ברזרבות, בנכסים ובעודפים, ורובם לא יוכלו לקיים את עצמם ואת משפחותיהם וגם לעמוד בכל ההתחייבויות החוזיות שלהם ללא הכנסה שוטפת לאורך זמן. רוב העצמאיים והעסקים הקטנים מחזיקים בממוצע בהתחייבויות חודשיות שוטפות המוערכות בכ-50 אלף עד 100 אלף שקל לשכירות, ארנונה, הלוואות, אשראי בנקאי והסכמים עם ספקים. 

ככל שעסקים אלה יגדילו את האובליגו על-ידי נטילת הלוואות נוספות, הגדלת קווי האשראי ודחיית תשלומים בחודשים ספורים, בניסיון נואש לצוף מעל המים - כך גם יגדל הסיכון לקריסה כלכלית בהמשך, שתהיה גדולה יותר ותגרור אחריה סיכונים לצדדים שלישיים.

גם אם משבר הקורונה יסתיים בתוך שבועות ולא חודשים, ההערכות הזהירות מצביעות על כך שלמשק ייקח לכל הפחות עוד חודשים ארוכים עד שיתאושש, ועל כן גם בתרחיש האופטימי, צפי ההכנסות של רוב העסקים בישראל הוא פסימי.

כך או כך, בקרוב ימצאו את עצמם עסקים רבים נכשלים במילוי התחייבויותיהם החוזיות, ובין אם נרצה או לא, בלי יכולת לפצות ספקים או בעלי נכסים על הפרת חוזים, רבים מהם יתגלגלו לבתי המשפט ויטענו כי משבר הקורונה הוא "כוח עליון" המהווה עילה לסיכול חוזים שלא מחייבת בפיצוי כספי לצד השני שסובל מההפרה. 

אימוץ הטענה המתייחסת למשבר הקורונה ככוח עליון על-ידי בתי המשפט, בארץ או בעולם, אשר תאפשר סיכול חוזה, תהווה אירוע מכונן שיגרור אחריו אלפי תביעות. 

יש החוששים מפני ההשלכות הרחבות של החלטות כאלה שיגררו אחריהן קריסה של מגדל הקלפים, ואילו אחרים רואים בכך חבל הצלה לעסקים ולמשקי-בית רבים.

במשפט הישראלי "כוח עליון" הוא עילה לסיכול חוזה במקרים נדירים בהם ניתן לטעון כי לא ניתן היה לצפות את ההשלכות המעשיות של האירוע החיצוני, וכי השלכות אלה הפכו את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים לחוזה.

טענת "כוח עליון" יכולה להיות מוסדרת בין הצדדים לחוזה בסעיפים המגדירים מפורשות מה יחשב "כוח עליון" המאפשר את סיכול החוזה ללא פיצויים. אולם יש להניח כי ברוב החוזים שנחתמו ברחבי העולם, כולל אלה שמגלמים עסקאות בסכומי עתק, אין התייחסות למגיפה ככוח עליון המאפשרת את סיום ההתקשרות ללא פיצויים.

המונח "משבר הקורונה" אינו רק סמנטי, ויש לו משמעות משפטית כבדת-משקל. בשבועות האחרונים הוציאו לא מעט תאגידים אזהרות רווח, וחלקם אף התריעו יותר מפעם אחת בפני המשקיעים בבורסה על כך שהם עלולים שלא לעמוד בתחזיות הרווח שהציגו.

בישראל, השימוש במונח "משבר הקורונה" מהווה עילה פורמלית שהוגדרה בצווי החירום לסיום העסקה המזכה את מאות אלפי המובטלים החדשים בדמי אבטלה ומלווה הודעות על אזהרות רווח והתראות של מפעלים וחברות על קשיים צפויים לעמוד בהתחייבויותיהם.

השימוש במונח "משבר הקורונה" הפך בתוך פחות משלושה חודשים לגורם שמטלטל את חיינו, מגביל ופוגע בביטחון האישי והכלכלי ובאיכות החיים של מיליארדים, באופן שאיש לא צפה ולא יכול היה לצפות. לא ניתן יהיה לחמוק מהשימוש במונח "משבר הקורונה" כעילה אשר תשמש בסיס לטענת כוח עליון בערכאות משפטיות בארץ ובעולם. בסין אף הכריזו הרשויות על חודש פברואר ומרץ כחודשים שבהם לא ייגבה שכר דירה מבעלי עסקים ובוטלו חלק מתשלומי המסים השוטפים תחת עילת "כוח עליון".

נראה כי בשבועות הקרובים נראה עוד ועוד מדינות שיפעלו להכריז על משבר הקורונה כ"כוח עליון" בכדי לשחרר אוויר לבעלי עסקים, ולהכרזות אלה יהיו גם השלכות על עסקאות עם יצרנים, יבואנים ועסקים בישראל.

הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד עורכות הדין SGF, עוסקת בליטיגציה, דיני תאגידים, דיני עבודה וחברת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין