ועדת התחרות באשראי: "לא נרשמה ירידה בריבית באשראי צרכני"

"בניתוח נתוני 2016-2018 נרשמו אינדיקציות פרו-תחרותיות בשוק האשראי הצרכני, לאחר השלמת מספר צעדים בנושא", הגם ש"לא נרשמה מגמת ירידה בריבית על האשראי הצרכני" וזאת בעוד ש"לא נרשמו עד כה אינדיקציות פרו תחרותיות ברורות בשוק האשראי לעסקים קטנים". כך קובעת הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי, שנתוניה נכונים למצב שקדם למשבר הקורונה שהטיח באחת רבים מהלקוחות פרטיים, העסקים הקטנים והחברות מכל הגדלים למציאות של קשיי תזרים מיידיים ומשמעותיים, ומצד שני משנה את סדרי הכוחות שהחלו להתהוות בשנים האחרונות בשוקי האשראי בישראל.

היום פורסם הדוח השני של "הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי", שמשותפת למשרד האוצר ולבנק ישראל, ושפירסמה את הדוח הראשון של במאי 2018. הדוח השני, כך מצהירים חברי הוועדה, "כולל לראשונה ניתוח של הוועדה אודות התמורות שחלו בשנים האחרונות ברמת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, זאת בנוסף לדיווח על פעולת הרגולטורים".

עוד על פי חברי הוועדה, "בשנים האחרונות הממשלה והרגולטורים השונים פעלו רבות על מנת להסיר חסמים לתחרות תוך התבססות על תפיסה לפיה התחרות בשוק הפיננסי יושבת על שלוש רגליים: כניסת שחקנים חדשים, מעבר קל בין ספקים והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות", כשהם מציינים כי "בפועל חלה התקדמות משמעותית בהסרת חסמים לתחרות" - כשהם מכוונים בעיקר לשינויים בבעלויות על ישראכרט, לאומי קארד (שהפכה למקס) ושב"א.

הדוח מצייר תמונה מורכבת ביחס למצב התחרותיות. מצד אחד מצוין בו כי "על אף שצעדים רבים להגברת התחרות טרם הבשילו, או הבשילו רק לאחרונה, בשנים האחרונות נרשמו אינדיקציות פרו תחרותיות מסוימות בשוק האשראי הצרכני. בפרט, חל שיפור בתנאים לתחרות המתבטא בירידה במדדי הריכוזיות לאחר תקופה ממושכת של יציבות. נרשמה עלייה בנתח השוק של הגופים החוץ בנקאיים על חשבון נתח השוק של הבנקים וחל גידול בנתחי השוק של הבנקים הבינוניים על חשבון הבנקים הגדולים", מציין הדוח. 

מנגד, ישנה אמירה לפיה "מדדים לבדיקת רמת התחרות בפועל, כמו מדד לרנר ומרווחי ספקי האשראי (מדדים שמתבססים על רווחיות הפירמות) אינם מצביעים על מגמה חד משמעית". אך לא רק זאת אף זאת: "בנוסף, ניכר כי השוק עדיין מאופיין בחסמים לתחרות. השינויים במבנה השוק אפיינו עד עתה בעיקר את האשראי הצרכני ולא את האשראי לעסקים קטנים".

בהקשר זה יש לשוב ולהדגיש כי בימים אלה נראה כי לפחות חלק מהאמור אינו רלבנטי כפי שהיה במועד הבחינה שקיימה הוועדה וזאת משום השלכות משבר הקורונה. זאת משום שמשבר הקורונה החריף נראה ככזה שהשפיע משמעותית על הגופים החוץ בנקאיים, כשעדיין מוקדם להעריך ולאמוד אילו השפעות יהיו למשבר זה על הבנקים וקל וחומר שעל הגופים הקטנים מהם בהרבה.

ונחזור לדוח הוועדה ולסוגי האשראי השונים. ביחס לתחום האשראי הצרכני  שאינו לדיור (כלומר, ללא משכנתאות), נכתב בדוח השני של הוועדה כי הריבית הממוצעת על אשראי צרכני בישראל עלתה ב-2018 ל-6.2% מ-6.1% בכל אחת מהשנתיים שקדמו לה, בעוד שהמרווח הממוצע ירד מ-4.6% בסוף 2016 ובסוף 2017 ל-4.5% בסוף 2018 - כלומר, נכון לנתונים אלה מחיר האשראי לא באמת השתנה לחיוב. 

עוד מצוין בדוח בגאווה כי חלקם של לאומי והפועלים משוק האשראי הצרכני קטן בעוד שחלקם של דיסקונט, מזרחי טפחות ושל הבינלאומי צמח. בהקשר זה מגלה הדוח כי "ניתן לראות ירידה מסוימת במרווחים של הבינלאומי ומזרחי מול עלייה או מגמה לא אחידה במרווחים של דיסקונט, לאומי והפועלים. את הירידה במרווחי הבינלאומי ומזרחי, במקביל לגידול באשראי נפרש כאינדיקציה פרו תחרותית מסוימת". 

עוד מציינים חברי הוועדה כי ישנה "עלייה בשיעור הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני של חברות כרטיסי האשראי". ביחס לחברות כרטיסי האשראי מצוין בדוח כי "ככל שהמטרה של אי הפרדת כאל היתה הגברת התחרות באשראי, בפרט דרך חיזוק כוחו היחסי של בנק דיסקונט, התבססותה בשוק אמצעי התשלום ולא בשוק האשראי מעלה ספק לגבי אפקטיביות הצעד. יש להמשיך ולבחון אם פעילות כאל מאפיינת גם את פעילות בנק דיסקונט ומעודדת תחרות מול הבנקים הגדולים, במקרה כזה מדובר בשינוי פרו-תחרותי וזאת היתה תכלית אי הפרדתה".  הוועדה לא גיבשה עדיין עמדה ביחס לסוגיית הפרדת כאל מדיסקונט.

כמו כן מצוין כי ישנה צמיחה בהיקפי האשראי החוץ בנקאי ובשיעורם מעוגת האשראי הכוללת אבל גם ש"נתונים אלה אינם מאפשרים לבחון האם מקור הגידול באשראי החוץ בנקאי הוא בלקוחות אשר בחרו שלא לפנות למערכת הבנקאית או שמא בגידול באשראי הנלקח על ידי לקוחות אשר המערכת הבנקאית העריכה את רמת סיכונם כגבוהה ובחרה שלא להעניק להם אשראי. במילים אחרות, אין בנתונים אלה כשלעצמם כדי לבסס מסקנות ישירות על מידת התחרות בשוק האשראי בישראל", דברי הדוח.

ביחס לריבית הממוצעת ולמרווח הממוצע על אשראי לעסקים קטנים לא נרשמה מגמה ברורה בריבית על האשראי העסקי ובמרווח על אשראי, שבסוף 2018 בכל זאת קטנו ל-4.2% ו-3.42% בהתאמה. עוד מפרטים חברי הוועדה ביחס לאשראי לעסקים קטנים כי "לעומת התמורות הבהירות במגזר משקי הבית, שבו ניתן היה להבחין בירידה מתמשכת במדדי הריכוזיות, בשוק האשראי הבנקאי לעסקים קטנים לא ניתן בשלב זה להצביע על מגמה ברורה מבחינת נתחי שוק וריכוזיות. עם זאת, ניתן לומר כי מתחילת שנת 2018 חלה ירידה קלה במדדים אלו".

אצל חברות כרטיסי האשראי, בהנחה שרוב האשראי המסחרי שלהן הוא לעסקים קטנים, נמצא כי "בתחום האשראי למגזר העסקי חלה עלייה מסוימת בשיעור הריבית הממוצעת על יתרת האשראי של חברות כרטיסי האשראי ברמה אגרגטיבית וכן בקרב חלק מהחברות", וזאת בעוד ששלוש החברות את יתרת האשראי המסחרי שלהן לאורך השנים האחרונות, ועד סוף 2018.  

ועוד כמה מספרים בנוגע לשחקנים החדשים שאמורים לתרום לשינוי בשוק האשראי: ביחס לחברות ה- P2P , שאמורות להביא בשורה תחרותית לשוק האשראי הצרכני, מציינים חברי הדוח כי "17 חברות הגישו בקשות לרישיון. 9 חברות פועלות בשוק, מהן שתים מכוח רישיון מסוג מורחב, ו-7 מכוח היתר המשך עיסוק (מהן 6 הגישו בקשה לרישיון מורחב וחברה אחת הגישה בקשה לרישיון בסיסי). בנוסף, הוגשו 6 בקשות של מבקשי רישיון חדשים, בקשות אלו בטיפול וטרם אושרו, ולכן חברות אלו טרם פועלות בשוק. מסך הבקשות נדחו שתי חברות".

עוד מצוין בדוח ביחס לגופים "נותני אשראי" כי "1,350 חברות הגישו בקשות לרישיון למתן אשראי, 841 חברות פועלות בשוק, מהן 215 חברות קיבלו רישיון ו-626 בעלי היתר המשך עיסוק. בנוסף הוגשו 345 בקשות של מבקשי רישיון חדשים, בקשות אלו בטיפול וטרם אושרו, ולכן חברות אלו טרם פועלות בשוק. מסך הבקשות נדחו 150 בקשות. הרישיון שניתן ל-9 חברות פג תוקף בתום 2019 והן טרם הגישו בקשה לחידוש הרישיון".